הטור שלי בגליון 322 של בשבע

רדיו חזק/ ישראל מידד

בתוכנית רדיו בהנחיית קרן נויבך ב'קול ישראל' ששודרה לפני כשבועיים, רואיין ספי רכלבסקי על דעותיו בקשר ל'בית השלום' בחברון. הוא מיקד את ביקורתו בדברי הרב דב ליאור אשר השווה, לפי הבנתו, בין צה"ל לבין הגסטאפו. גב' נויבך, שקוראת עיתונים כחלק מעבודתה, היתה צריכה לדעת שדבריו של רכלבסקי פשוט אינם נכונים. מה שכן אמר הרב ליאור הוא: "הפעילות של כוחות הגירוש בחוות פדרמן מזכירה את מה שעברה משפחתי בפולין, כאשר סולקה מביתה באמצע הלילה, בלי סיבה, בלי חמלה ובשל היותה יהודית". אבל גם בלי לערב את הרב ליאור, שבוע לפני אותו ראיון קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים שמה שהמשטרה עשתה לילדיו של נעם פדרמן היווה הפרה של החוק הבינלאומי. יותר מכך, השופט השווה את מעשי השלטון לסדום ועמורה. מכאן שביקורתו של הרב ליאור לא היתה בלתי-מוצדקת, גם אם רכלבסקי לא ציטט במדויק את מה שאמר.

היה על קרן נויבך לעשות אחד מן השלושה: או לתקן את רכלבסקי, או לבקש ממנו לציין את המקור המדויק של הציטטה, או לבקש מיד מהרב ליאור להגיב. שום דבר מזה לא נעשה.

פניה לממונה על קבילות הציבור זכתה לתגובה: "המרחק בין ניסוח זה לבין הניסוח שבו השתמש המרואיין הינו קטן ביותר, ולכן הדרישה שהגב' נויבך תעצור במר רכלבסקי ותתקן את דבריו אינה מוצדקת". רדיו חזק, אין מה לומר.