הטור מיקרוסקופ ב"בשבע" גליון 351 מיום 16.7.09

כלב השמירה תפס פיקוד/ ישראל מידד

על פי ידיעה שהתפרסמה השבוע, השר הממונה על הרשות לשידור ציבורי, תקף את ראשיה והאשים אותם שהם מגלים "מנהיגות טועה" ושהם איבדו את אמונם של רבים מהעובדים הבכירים. בראיון שנערך ערב פרסום הדו"ח השנתי, ביקר השר קשות את התייחסות ראשי הרשות לשימוש בכספי האגרה ואת הכוונה לחלוק אותה עם גופי שידור אחרים.

השר, עיתונאי לשעבר, סיפר לעיתון כי "ישנם רבים בתוך הרשות אשר מרגישים שאין הנגנה מובילה למעלה וזה מטריד אותי. יש תחושה של יאוש בקרבם". פרשנים ידעו לספר שקיימת ביקורת קשה על גובה המשכורות של המנכ"ל ובכירים אחרים, במיוחד לאור כמה כישלונות בשנה האחרונה כולל דיווח מוטה, חוסר איזון ואי-דיוק בכתבות מרכזיות.

למי שטרם הבין, מדובר בשר לתרבות באנגליה, בן בראדשאו, שיצא נגד הבי.בי.סי.

האם ביקורת קטלנית כזו תושמע מפי פוליטיקאי אשר יודע ש'זמן האוויר' שלו ייגמר ברגע שמנהל חטיבת החדשות של הרשות יקרא את הדברים? האם העיתונים האחרים יסקרו את דברי השר באהדה כלשהי או שהוא ימצא את עצמו עקוד בעמוד הקלון, מול כיתת יורים של מלים?

כולנו יודעים את התשובה: במדינת ישראל התקשורת מנהלת חלק גדול מהעניינים ואוי לו לפוליטיקאי אשר יעז לצאת יותר מדי בחריפות נגדה. ולא מדובר רק בפוליטיקאים: ביום ששי האחרון קראנו את דבריה של השופטת ברכה אופיר-תום, אשר שלחה את השר אברהם הירשזון לכלא, שאולי גם היא הושפעה מן העיתונות: "אין ספק שהייתה כאן תקשורת קשה מאוד. זה העולם שלנו, מה אנחנו יכולים לעשות?".