מכתב תגובה שלי במוסף "ספרים" שבהארץ

שעורים ועדשים

בביקורת שלו על ספרם של אריאל בנדור וזאב סגל עם אהרן ברק ("לפני שער החוק", 8.7), תוקף תום שגב את דבריו של ברק ואומר ש"אילו היתה לנו אז (בזמן השואה) מדינה היא היתה יכולה להשפיע על מדיניות בעלות הברית". אליבא דשגב, קל להפריך תזה זו והוא קובע כי "גם מדינת ישראל לא היתה יכולה להציל את היהודים".

ברור, ולא צריך להיות לא שופט ואפילו לא עורך דין, כדי לדעת שאחד מדבר על שעורים ("השפעה") והשני על עדשים ("הצלה").

לעצם העניין, וגם שגב כתב על כך רבות, הנהגת היישוב ראתה במצבה של יהדות אירופה מין "תחרות" במאבק על הקמת המדינה ולכן, במתכוון או מתוך העדפה שגויה, המאמצים כוונו לאפיקים שלא סייעו מספיק להצלת היהודים הנרדפים והנכחדים בידי גרמניה הנאצית.

לכן, מבחינה הגיונית בלבד, יש לשאול את השאלה הזאת: אם המדינה היתה כבר קיימת, אולי כן יכלה להציל רבבות רבות ויותר. אם גוי שוודי אחד הצליח בהונגריה להוציא אלפים רבים מתוך ציפורני הנאצים, מדינה יהודית עצמאית בוודאי יכלה לעשות יותר.

ישראל מידד
שילה