טור שלי למיקרוסקופ ב"בשבע" גליון #359 מיום .9.9.09

מתחשבנים/ ישראל מידד

א. ביום שני פרסם 'הארץ' ידיעה שממנה למדתי שמח"ט אפרים, אלוף משנה ערן ניב, דרש מתושבי קרני שומרון להפסיק להטיח קללות בחייליו בעת הבידוק הביטחוני שהמתבצע ברכבם במחסום צה"ל בדרך אל מרכז הארץ. הכתב, אנשל פפר, הוסיף שהדברים נאמרו בעקבות תלונות של חיילים כי "מתנחלים קראו להם 'נאצים' והטיחו בהם כי הם עורכים להם 'סלקציה'".

ואני שואל: מדוע העיתון לא עשה חשבון ולא בדק האם רק תושבי קרני שומרון עוברים באותו מחסום? ומדוע לא ביקש תגובה מראש המועצה? ויתרה מזאת, מכיוון שבדקתי את פרוטוקול ישיבת המועצה ומצאתי שכך דיבר המח"ט: "אני מניח שלא מדובר בתושבי הישוב. בכל זאת פונה לכולם להימנע משימוש במלים פוגעניות", זאת אומרת שהעתיון פירסם לשון הרע לכאורה, אולי קרני שומרון יתבעו את העיתון והכתב ויבואו עימם חשבון?

ב. ביום ראשון שוב 'הארץ' עשה חשבון. בכותרת בעמ' 5, לא מצא העורך דרך מתאימה יותר לתאר את שופטת בית משפט השלום בתל-אביב חיותה כוחן, שמונתה לשופטת בית המשפט המחוזי, אלא כ"השופטת של רמון". נכון, בעקבות פסיקתה, חביב העיתון חיים רמון נאלץ לקטוע את מסלולו לעבר בית ראש הממשלה, בגלל התנהגות חסרת אחריות ולא-מרוסנת. אבל דווקא תכונות כאלה מרגשות את 'מחנה השלום' במדינתנו. ובכלל, מי זו השופטת אשר העזה לקום ולהכריז ביוני האחרון "לעיתונות היתה אג'נדה ברורה בעד זיכוי חיים רמון, אבל היא לא הצליחה להשפיע עלי". מי היא שתבקר את התקשורת? הנה, הליברלים הללו מהעיתון לאנשים חושבים יודעים היטב איך סוגרים חשבון.

ג. ביום ששי האחרון, נפטר בחצר אולפן 'קול ישראל' במתחם הקריה בתל-אביב, העיתונאי, העורך, הבלוגר והמגיש דניאל בלוך. הכרתי את דני עוד בתקופתי כמנכ"ל אגודת 'לדעת' ומצאתי אצלו יכולת להקשיב, לשתף פעולה ואפילו לסייע בנושאים חשובים, ללא נקיטת עמדה עקרונית של 'דווקא'. פעמים אחדות ראיין אותי לאותה תוכנית שלמען הקלטתה הלך לאולפן באותו יום אחרון בחייו, ותמיד היה נעים הליכות לגבי דעותיי, ולא עשה חשבון.