9.01.2009

אמנון רובינשטיין על חופש ביטוי אקדמי בעבקובת ניב גורדון

אמנון רובינשטיין משיב לתומך ניב גורדון:

מכתבך הגיע אלי בשעה שאני מסיים מאמר על החופש האקדמי, המבוסס על הרצאתי ביום עיון שקיים החוג למדע המדינה באוניברסיטת בן גוריון בנושא זה.

הטענה שהחופש האקדמי מהווה זכות בלתי מוגבלת אינה מקובלת עלי ואני לא מכיר טעון משפטי בזכותה. כל זכות יסוד מוגבלת כאשר היא מתנגשת בזכות יסוד גוברת שבית המשפט מכיר בה. משום כך בתי המשפט בגרמניה ובאוסטריה לא קיבלו את הטענה שהענשת מכחישי שואה - גם כאשר המכחיש הוא אקדמאי כמו דייויד ארווינג -אינה פוגעת בחופש האקדמי,( ובגרמניה חופש זה מוגן במפורש בחוקה). וראוי גם לזכור שבית הדין הבינלאומי בנירנברג גזר למוות את דינו של אלפרד רוזנברג , האידיאולוג של תורת הגזע, גם בשל דברים ש "רק" אמר.
האם קריאה לחרם -אקדמי ואחר - על ישראל כלולה בתחום המוגן של החופש האקדמי? אני מצטט מטיוטת מאמרי והרצאתי בבאר שבע:
"לדעת המחבר,...קריאה להחרמתה של ישראל או של האקדמיה הישראלית אינה מצוייה בתחום האקדמי המוגן. האנלוגיה כאן היא לקריאה דומה שהיתה פוסלת - כך נדמה לי - מפלגה התומכת בחרם כזה מהשתתפות בבחירות - וזאת כאשר מדובר בזכות להיבחר ובשלילת זכות יסוד עיקרית במשטר דמוקרטי.. קל וחומר שיש להחילה על חופש הביטוי האקדמי. קריאה להחרמת ישראל או להחרמת האקדמיה הישראלית פסולה מבחינה זו גם משום שהיא חותרת תחת החופש האקדמי עצמו. באין אקדמיה ישראלית- בשל החרם המוצע - אין גם חופש אקדמי. האנלוגיה כאן היא לפסילת מפלגה השוללת את קיומה של ישראל - אותה פסל בית המשפט העליון מהשתתפות בבחירות" ואני מוסיף בהסתמכי על ז"אן פול סארטר כי גם לאנטישמיות,, להוראת ה"פרוטוקולים" ולטעון בזכות עלילות הדם -עיסוק פופולארי לאחרונה בישראל - אין הגנה כזו.

אני מתאר לעצמי שלא יהיה קל למצוא בימה אקדמית בישראל לעמדה מסוג זה, שכן זהו החופש האקדמי שהונהג על-ידי מה שקרוי בישראל השמאל, הרדיקאלי באקדמיה..
אלון, אני מעריך את עמדתך העקרונית בזכות חופש הביטי בישראל -וגם אני רואה בדאגה רבה גילויים של חוסר סובלנות כלפי דעות חריגות - אך מהסיבה שמניתי לעיל לא אוכל להצטרף למכתבך..
אמנון

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית