האם יהודים התאסלמו?

מחפש צאצאים של שבט יהודה? הקשב לערבית המדוברת בקלקיליה ונצרת

על פי מחקר חדש, מקורן של מלים רבות בערבית הפלסטינית הוא בעברית ובארמית.

ד"ר בסל: נראה שיהודים שחיו בארץ בתקופות קדומות התאסלמו ועברו לדבר ערבית

מאת עפרי אילני


מדי שנה אחרי תשעה באב מתגלים ברחבי העולם, מדרום אמריקה ועד הודו, עמים ושבטים שונים שמזוהים כצאצאיהם של בני ישראל מהתקופה שלפני הגלות. בדרך כלל, מתבסס הזיהוי על טקסים שמזכירים את הדת היהודית, וכן על מלים בעלות צליל עברי בשפות אינדיאניות, אסייתיות ואחרות. ואולם לפי מחקר שהוצג השבוע, ייתכן שיש לחפש את צאצאיהם של תושבי ממלכת יהודה דווקא בחברון, בקלקיליה או בנצרת.

הד"ר אברהים בסל, מרצה במכללת בית ברל וראש החוג ללשון עברית במכללה הערבית לחינוך בחיפה, חקר את נוכחותן של מלים עבריות וארמיות בערבית הפלסטינית המדוברת. הוא מצא שבשפה המדוברת על ידי הפלסטינים, יש מאות מלים שמקורן בארמית ובעברית, ושאינן קיימות בערבית המדוברת במדינות אחרות במזרח התיכון. בכנס הבינלאומי למדעי היהדות שהתקיים השבוע בירושלים, הבהיר בסל כי לא מדובר במלים כמו "מחסום" שנכנסו לערבית בעשורים האחרונים, אלא במלים שקיימות בלהג המקומי זה מאות שנים.

בסל מביא דוגמאות רבות למלים בערבית המדוברת שמקורן בארמית ובעברית. כך למשל, הפלסטינים משתמשים בשורש "דלפ" כדי לציין גג דולף מגשם; בצפון הארץ משתמשים במלה "זעטוט" לציון ילד קטן; המלה "ספל" לציון ספל; ושורה של עצי זית מכונה "שורה". כל אלה אינם שורשים הקרובים לעברית הקיימים בערבית הספרותית, וגם לא מלים שאומצו בתקופה האחרונה מהעברית המודרנית, אלא מלים ארמיות ועבריות שקיימות רק בשפה המדוברת של הפלסטינים והסורים.

מה ההסבר למלים העבריות והארמיות בלשון הדיבור הערבית? לדברי בסל, "קשה להוכיח את זה, אבל סביר להניח שחלק מהיהודים שחיו בארץ בתקופות קדומות התנצרו, ומן הסתם חלקם התאסלמו אחר כך ועברו לדבר ערבית. מן הסתם נשארה כאן חלק מהאוכלוסייה היהודית, הפיניקית והביזנטית. אם נחזור היסטורית לפרופיל הלשוני של ארץ ישראל או פלסטין - נגיע לתקופה הכנענית, העברית, הארמית, היוונית, הפרסית וערבית. משקעים לשוניים מהשפות האלה נשארו בדיבור המקומי".

הערבית הפכה לשפה הדומיננטית בארץ לאחר הכיבוש הערבי במאות השביעית והשמינית לספירה. קודם לכן, השפה העיקרית שהיתה מדוברת בארץ היא ארמית, שהכילה גם מלים עבריות. לדברי בסל, "האוכלוסייה הפלסטינית, במיוחד הנוצרית, היא אוכלוסייה שהיתה דוברת ארמית בחלקה. האנשים שדיברו ארמית ולפני זה עברית ארמית, לא נעלמו, הם פשוט עברו לדבר ערבית עם השנים".

הד"ר בסל, תושב כפר יאסיף שבגליל, הוא בן העדה הנוצרית-אורתודוקסית. לדבריו, בקרב העדות הנוצריות נשמרה הארמית במידה הרבה ביותר. "המעבר בין השפות היה הדרגתי. גם היום בכנסיות הנוצריות, למשל הכנסייה המארונית, התפילות הן בחלקן הגדול בארמית-סורית. לאורך תקופה ארוכה נוצרים היו מדברים בבית ארמית, וחלק מזה עבר גם לשאר הערבים". עוד מציין הד"ר בסל שמדובר בעיקר בשמות צמחים, מקומות וחפצים בשימוש ביתי. "זה טבעי שנותרו משקעים מן הלשונות שדוברו בעבר בעיקר בשמות צמחים, חפצים בתוך משק הבית ומקומות. למשל, עד 48' היה ליד צפת כפר ששמו קיטיה. זה בא מהמלה קייט, כלומר עיירת קייט".