הטור מיקרוסקופ ב"בשבע" גליון 352 מיום 23.7.09

העיתונאי ז'בוטינסקי/ ישראל מידד

יום הזיכרון ה-69 לזאב ז'בוטינסקי צוין השבוע, כבכל שנה, בכ"ט בתמוז. רבים אינם מודעים לצד התקשורתי בחייו של מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית. עוד בטרם סיים תיכון עזב ז'בוטינסקי את לימודיו ואת עירו, אודסה, ויצא בשליחות עיתונאית לשוויץ ולאיטליה. הוא חזר לעבוד בעיתונות המקומית באודסה רק כעבור שלוש שנים. בהמשך הוא עבד עבור ההסתדרות הציונית העולמית בטורקיה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בשליחות עיתונו באירופה, ושם הגה את רעיון הקמתם של גדודים עבריים שיילחמו למען שחרור ארץ-ישראל מעול זרים.

ז'בוטינסקי היה בין מייסדי העיתון 'הארץ', ואף צייר את אותיות הלוגו שלו.

'הארץ' אינו מסתיר את הקשר שהיה בינו לבין מנהיג "הציונות הרוממה", אבל בשבועיים האחרונים התפרסמו בו שני מאמרי דעות התוקפים קשות את ז'בוטינסקי. הראשון, של פרופ' יוסף גנץ, ניסה להוכיח שז'בוטינסקי לא השתמש בטיעון של "זכויות היסטוריות" כשהופיע להעיד בפני ועדת פיל ב-1937. גנץ רק שכח שז'בוטינסקי תבע את שטח "שתי גדות לירדן", אשר כבר זכה להכרה בינלאומית מתוך "הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארצו", כפי שכתוב במנדט. המאמר השני, של פרופ' שלמה אבינרי, ניסה לטעון כי ז'בוטינסקי הציע שיחידות הגנה יצורפו לצבאו של הפוגרומיסט האוקראיני פטליורה ב-1922 כדי להגן על חיי יהודים. אבינרי שכח למסור לקוראים שדווקא שני חברי המפלגה הציונית 'פועלי ציון' היו שרים בממשלתו של האוקריני הלז. ככה זה ב'הארץ', לא זוכרים חסדי נעורים ליריב אידיאולוגי