פרשת המשך העסקתו של דן מרגלית כמנחה של התוכנית 'ערב חדש' בטלוויזיה החינוכית (טח"י) מעסיקה את הברנז'ה. לי אישית אין דבר נגד מרגלית, אם כי אני חושב ששכרו בהחלט יכול לרדת קצת. אני שמח לקרוא שהוא היה מוכן להנחות בהתנדבות. ואם כן, מדוע רק עכשיו הציע את הדבר? יותר מפריע לי שכוכבי התקשורת, בסיוע מנהלים ועורכים, מצליחים להגיע למסך ולמיקרופון בכל דרך אפשרית, וביותר מדי מקרים מנצלים את הבמה להעברת מסרים אידיאולוגיים. הדוגמה של מרב מיכאלי אשר קראה בגל"צ לאמהות שלא לשלוח את בניהן לצבא, היא רק אחת מהן.
גם הטלוויזיה החינוכית, עם טלי ליפקין-שחק ועוזרתה לשעבר של ח"כ זהבה גלאון, מיה בנגל, וגם גלי צה"ל עם יעל דן ורזי ברקאי ואילנה דיין ובעבר רפי רשף ועוד רבים, מהווים מבצר פוליטי-השקפתי מוגדר מאוד במשך שנים רבות. בעיה נוספת היא יצירת קאדר של עיתונאים שלמרות שפשטו מדים, ממשיכים לשדר על פי השטנץ של גלי צה"ל. איזה מנהל ערוץ לא יקבל לעבודה משתחרר מגלי צה"ל שהוא משופשף, בעל ניסיון וזול? בעיה אחרת, והיא קשורה למקרהו של מרגלית, היא שאין שקיפות כספית. תקציב גלי צה"ל קבור עמוק במשרד הביטחון ושלא כמו בטלוויזיה החינוכית, אין אנו יודעים כמה מרוויחים האזרחים עובדי צה"ל שם. את התערובת הזאת צריך לנקות.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית