פורים שמח

נשים סומכות רשות או רשעות

מקרוב נבוכו רבים אם מותר לסמוך נשים להורות הלכה ולהקרא רבה בישראל. ותימה תימה אקרא דהלא מקרא מפורש משלי פ”לא פס’ כט רבות בנות עשו חיל. ואם בזמן אמותינו בתנ”ך קמו הנשים לאזור חיל במלחמתא של תורה בודאי מצוה רבה היא תרתי קמ”ל.

יש מקשים מדכתיב מקרב אחיך תשים עליך מלך ודרשו רז”ל מלך ולא מלכה ומבואר דאשה אסורה לעלות למשימה של שררה. אלא זה אינו דכתיב במגילת אסתר פ”א פס’ כב’ להיות כל איש שורר בביתו ויש לדייק ביתו ולא בית ה’. וא”כ האיסור שררה שייך לאשה דוקא בבית בעלה ולא בבתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא דיש לדחות מב”מ ו ע”א ואיש כי יקדיש את ביתו לה’ מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו לאפוקי האי דלא ברשותו. וא”כ מתוך שאשה יוצאת מרשות אביה לרשות בעלה וכדקיי”ל הבעל מפר נדרי אשתו ויורש אשתו דבר תורה א”כ הלא היא תמיד נקראת ברשותו. ורק אלמנות וגרושות שהן ברשות עצמן מותרות להסמך לרבנות.

ויש לדייק עוד מדכתיב במגילת אסתר פ”ה פס’ א ותלבש אסתר מלכות וקשה דהל”ל ותלבש אסתר בגדי מלכות או לבוש מלכות ומה היא ותלבש אסתר מלכות. ויש לומר כדאיתא בגיטין סב ע”א מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב בי מלכים ימלוכו ע”כ וכדמרגלא בפומייהו דאינשי מאן מלכי רבנן. ומוכח שאסתר נתעטרה בתואר של רבנות. ואין להקשות איך עלתה אסתר בשררה שהרי היא כבר היתה מלכה ועברה על דרשת רז”ל מלך ולא מלכה וקיי”ל דאין איסור חל על איסור.

ואין להקשות ממאי דאיתא במגילה יג ע”ב ואת מאמר מרדכי אסתר עשה אמר ר’ ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים ואם אסתר הוסמכה לרבנות אמאי לא היתה רואה בעצמה את דמה. זה אינו דקיי”ל בנגעים פ”ב מ”ה דאין אדם רואה נגעי עצמו ואין אדם מתיר לא נדרי עצמו ולא נדרי אשתו ועיין בתוס’ נדרים ח ע”ב ד”ה ש”מ ושאר ראשונים. א”כ הגם שאסתר ומרדכי היו בקיאים בכל חדרי התורה לא היו מותרים לראות את דם אסתר ולפסוק אם היא טהורה.

אלא דיש לעיין על מאמר אחשורוש להיות כל איש שורר בביתו דהא נחלקו רב ושמואל במגילה יב ע”א חד אמר אחשורוש מלך טיפש היה וחד אמר פיקח היה. הרי לפי חד מ”ד עצת אחשורוש שהאיש יהיה שורר דוקא בביתו ובשאר מקומות האשה שפיר שוררת כל זה עצת טיפש. ואפילו למ”ד השני הלא עיקר עצת אחשורוש בא מממוכן יועצו כדכתיב פ”א פס’ טז ואמרו רז”ל מגילה יב ע”ב ממוכן זה המן. נמצינו למידים שסמיכת נשים לרבנות היא עצת טיפש ועצת המן הרשע.

וכן יש לדייק מן המגילה פ”ח פס’ טז ליהודים היתה אורה ודרשו במגילה טז ע”ב אורה זו תורה אלא כתיב ליהודים ולא ליהודיות וכן דרשו ששון זו מילה ומאי לנשים אצל ברית מילה. והדרן לדינא שאין לנשים שום פתח פתוח להסמך לרבנות.