הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 442 מיום 12.5.2011

שידור משוחרר

בעקבות פניית אגודת 'לדעת' אל ראשי הרשות השנייה לטלוויזיה, נדרש הרב עובדיה יוסף, כנראה, לסוגיה של השמעת קול אישה ברדיו בתחנה 'קול ברמה'. לפי הפרסומים, מנהיג ש"ס, שהתחנה היא 'ברשותה', פסק כי מותר להשמיע ברדיו קול של אישה מדברת. כך שיהיה ניתן לראיין נשים, כגון בת הרב המנהלת מוסד אקדמי גבוה או אשתו של אריה דרעי שבזמנו אפילו התראיינה לטלוויזיה, וגם שדרניות תוכלנה להגיש תוכניות. מוכרת התופעה של העיתונות החרדית להסוות כותבות ועורכות ע"י מסירת שמותיהן רק בראשי תיבות, אבל זאת תקשורת פרטית. לא כן תחנת רדיו המפוקחת ע"י חוק המדינה.

הדרת נשים בתחנת רדיו הפועלת בזיכיון של המדינה היא פגיעה לא רק במעמד האישה אלא במהות השידור הציבורי. בתחנה זו ערב חג הפסח המתכונים נמסרו בידי גברים, ובמקרה אחד דווח שחברת כנסת לא הורשתה לעלות לשידור להגן על עצמה מפני ביקורת שהוטחה בה ע"י שדרן בתחנה.

אי-אפשר לזכות במתנה מן המדינה וגם לסרב להכיר בסמכותה

* הצהרתה של הטלוויזיה החינוכית לאחרונה שהיא מתחייבת לשדר תכנים חינוכיים בלבד היא צעד לקראת השתחררות משליטה של עורכים ומגישים ומראיינים אשר פלשו לתחום לא-להם. גם שם, ביחידת-סמך של משרד החינוך, הם עסוקים בלהטות את זמן האוויר שנמסר לידיהם כדי לכבוש את מחשבותיהם של צרכני התקשורת ולהפלות נגד השקפות אחרות. עדות לכך סיפק נחום ברנע בראיון עיתונאי כשהאשים את דן מרגלית שהוא "נדבק" לקובעי מדיניות. יהיו כאלה אשר גבותיהם תתרומנה מכך שדווקא ברנע הוא אשר משמיע האשמה כזו. אלא שאנחנו, אלה הצורכים את מה שמרגלית וברנע וגאולה אבן וירון דקל מגישים לנו, מזמן היינו צריכים ללחום את מלחמת השחרור שלנו למען עצמאות התקשורת.

 

ישראל מידד