הטור שלי במיקרוסקופ, בשבע, גליון 363, 17.9.09

ולחדשות הטובות / ישראל מידד

אחד ממכוני המחקר של התקשורת בארה"ב, מרכז 'פיו' (PEW), הכריז השבוע שמידת האמינות של אמצעי התקשורת ההמוניים, כולל האינטרנט, יורדת בצורה דרסטית. מידת הספקנות – כלומר כמות הנשאלים שסבורה שהכתבות הן לא-מדויקות בעליל, מגיעה היום שם לשני שלישים. רמה כזו של בלתי-מרוצים מהחדשות היא הגבוהה מאז 1985. נתון נוסף: רק 24 אחוז חושבים שהתקשורת איננה מוטה פוליטיות, תרבותיות או חברתיות.

בהשוואה, אותו משאל מצא שבשנה שעברה אחוז הספקנים היה 53. על פי ביל קלר, עורך הניו-יורק טיימס, האשמה נופלת במקרים רבים על חוסר ההכנסות מפרסומות (התקשורת האמריקנית כולה הפסידה חמישה וחצי מיליארד דולר השנה), שבעטיו אין מספיק כוח-אדם לבדוק את העובדות. קלר, אשר עומד בראש העיתון המוערך ביותר, גם שונא בלוגרים וקובע כי אין לסמוך עליהם. הם מרעילים את תעשיית דיווח החדשות, הוא טען בראיון לסוכנות איי.פי. ואילו גב' קטלין קארול, העורכת של איי.פי., דווקא חושבת שהתרומה של הבלוגרים היא שיפור אמיתות החדשות. לדבריה, "אנו באמצע התפתחות חדשה של שינוי ביחס בין אמצעי התקשורת והצרכנים שלה".

· אמנם אין קטגוריית בחירה של "איש השנה בתקשורת מחוץ לגבולות מדינת ישראל", ובכל זאת אציין את גלן בק, מנחה תוכנית אישית בשידורי חברת פוקס. בק הצליח לגרום להתפטרות אחד מחביבי שלטון אובמה, ואן ג'ונס, שהיה האחראי על נושא הסביבה הירוקה. בק מצטיין באופן כללי במתקפה החזיתית שלו נגד הנשיא אובמה ותוכניותיו, ומוכיח ששליטתו של אובמה בתקשורת מתרופפת.

ובעולם הבלוגרים, כל הכבוד לעומרי סרן אשר בעבודת תחקיר אינטרנטי הביא לסילוקו של איש אגודת זכויות האדם HRW, היועץ לנושאים צבאיים, מארק גרלאסקו, אשר התגלה כאספן כלי נשק נאציים אובססיבי. הצלחה שמצדיקה את דבריה של גב' קארול.