אורי-צבי גרינברג על חנוכה

אורי צבי גרינברג

חנוכה תרצ"א

דאר היום, כ"ה כסלו תרצ"א – 16.12.1930

_____________________________

ואף-על-פי-כן – חנוכה!

בחריקת שיניים, בזעם עצור, בעצב גדול מאוד, אבל בגבורת אמונה, שחרב הנצרות והאסלאם לא יכלה לה, האמונה: שמשיח ישראל יבוא ויגאל את העם והארץ – חוגגים אנו את חג המכבים השנה. כך חוגגים שבויים לפי שעה, היודעים, כי המחר הגדול, יום הגבורות, בשמשו המכופלת מחכה להם מעבר לבית כלאם, כי בתרצ"א אנו וירושלים בשבי. וגם היהדות בגולה שרויה בשבי ובצל האסון הזה. אבל האור, שהדליקו במנורת המקדש החשמונאים בירושלים הפדויה, הולך ודולק דור אחרי דור בארצות השלגים בלילות הגולה, כאשר בלילות ירושלים. יהודים שלנו בכל תפוצותיהם עומדים ושרים, ותינוקותיהם פוזמים אחריהם בעיניים זורחות מעוז צור ישועתי. ובלב כל אלה היהודים, חם מחזון יום הימים, כשבירושלים הזאת יחוגגו יהודים פדויים, כבימי החשמונאים.

עצוב מאוד. כולנו בשבי, ואף-על-פי-כן: חנוכה!