הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 436 מיום 24.3.2011

איפה רווווחל?

מבקר הטלוויזיה אלון הדר המתין בציפייה דרוכה ליום שישי האחרון כדי "לראות כיצד יוצרי 'ארץ נהדרת' יתמודדו עם הטבח באיתמר". כידוע, התוכנית המכנה את עצמה 'סאטירה', מקפידה לתקוף בצורה נבזית את הציבור היהודי ביו"ש. מולי שגב, עורך התוכנית, בדעה שתפקידו התקשורתי-החברתי-הפוליטי הוא "לעודד ולעורר את הצד השפוי במדינה הזאת". לא רק מתנחלים, כל המחנה הלאומי על הכוונת שלו. לפני כשנתיים אמר שגב: "לקחנו על עצמנו את המשימה להביא משהו יותר אינטליגנטי ויותר מושקע מחשבתית ומקצועית מכל שהיה קודם". זכותו של שגב לנצל את המדיום, אם כי גם מותר לנו, צרכני התקשורת, לתהות מדוע התקשורת מעמידה את עצמה לרשות 'ארץ נהדרת' באופן כנוע כל-כך. המבקר הדר, בכל מקרה, התאכזב וכך כתב: "אבל אימת הפשיזם עשתה את שלה: רווווחל ויוקנת נעלמו מהמסך. אולי הלכו להתהולל בין 500 יחידות דיור של הקבלן נתניהו". דהיינו, ביקורת נגדית היא למעשה 'פשיזם'. וכפי שישי גולדפלם מציין באתר 'פרספקטיבה', הדר היה צריך לכתוב משהו הרבה יותר הגון: שגם ל'ארץ נהדרת' יש גבולות ושהם מן הסתם קיבלו החלטה שלא כל נושא ראוי לסאטירה, בטח לא אחד ממעשי הטרור הזוועתיים ביותר שנראו במקומותינו.

 

ישראל מידד