הטור החדש שלנו בביקורת התקשורת בשבועון בשבע
מאת אלי פולק וישראל מידד
ד"ר מור אלטשולר הייתה בעבר משתתפת קבועה בצוות 'פוליטיקה'. בשנה האחרונה היא איננה מופיעה בתוכנית. ברשותה אנו מפרסמים את מכתבה לוועדת וינוגרד, ובו תמצאו את הסיבה להעדרה מן המסך:
לכבוד, חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט ד"ר אליהו וינוגרד.
הנושא: התרעה מנומקת נגד מינוי עמיר פרץ לשר הביטחון
כפובליציסטית ותיקה אני מוזמנת תכופות להופיע בתוכנית הטלוויזיה 'פוליטיקה' בערוץ הראשון. במרץ 2006, במהלך המו"מ הקואליציוני להקמת הממשלה, הוזמנתי להשתתף בדיון על איוש התיקים בממשלה החדשה. השתתפו, בין השאר, העיתונאי דניאל בן סימון, העיתונאית טלי ליפקין-שחק, מר רוני מילוא ואחרים.
בדיון התרעתי שמינוי עמיר פרץ לשר ביטחון הוא חסר אחריות ואסור שיתבצע. נימקתי את עמדתי בכך שמדינת ישראל עומדת בפני אתגרים ביטחוניים קשים ומורכבים וזקוקה למנהיגות ביטחונית, בראש ובראשונה לשר ביטחון מנוסה ובקי. לפיכך, האחריות הלאומית דורשת ממר אולמרט להימנע ממינוי אדם חסר ניסיון לתפקיד שר הביטחון וממר פרץ להימנע מקבלתו. עלי לציין שאינני מומחית לענייני, צבא ועמדתי נבעה מהיגיון פשוט, שכל בני אנוש ניחנו בו. מובן שלא שיקולים זרים הנחוני אלא חשש אמיתי לביטחון המדינה.
כמה ימים לאחר התכנית קיבלתי שיחת טלפון ממערכת 'פוליטיקה'. נאמר לי ש'בחלונות הגבוהים' יש זעם רב על דברי, וכי עורכי התוכנית ננזפו על שהזמינו אותי להופיע ולדבר. אכן, מאז לא הוזמנתי להופיע שוב בתכנית 'פוליטיקה'...
אני מגישה עדות זו לחברי ועדת וינוגרד כדי להבהיר ולחדד את העובדות הבאות:
א. התרעה עניינית נגד מינוי עמיר פרץ לשר הביטחון הושמעה בפומבי על-ידי ועל-ידי אחרים.
ב. נימוקי המתנגדים היו ידועים לכל המעורבים בהרכבת הקואליציה.
ג. הם בחרו להתעלם מקול ההיגיון ולהשתיק את המתנגדים.
ד. לצערנו, התנהגותם הצינית וחסרת האחריות של הממנה, הממונה וכל המצביעים בעד המינוי גבתה מחיר דמים במלחמת לבנון השנייה.
בכבוד רב, מור אלטשולר
בארה"ב זה אחרת
במדינת ישראל, שדר רדיו ברשות השידור הציבורית נתפס פעם אחר פעם מעיר הערות פוגעות בציבורים שונים, מביע דעות פוליטיות האסורות על-פי כללי האתיקה המחייבים ומפר שוב ושוב את הכללים. הממונים עליו מכסים את ערוותו בטענה שהוא פופולרי, ולכן יש להעניק לו חופש השתלחות.
בארה"ב זה אחרת; רשת CBS מעסיקה שדר של תכנית הדומה במתכונתה לזו של גבי גזית. הוא ניחן בשפה בוטה, מזלזלת ומשפילה; כך זה ברדיו פרטי. בעבר העיר הערות אנטישמיות, וסיפר בדיחות על חשבון הומוסקסואלים, לטינו-אמריקאים ומיעוטים אחרים. קוראים לשדר דון אימוס. אך כרגע הוא הסתבך: העיתונים הגדולים מפרסמים התקפות עליו. מפרסמים ענקיים כגון GM, אמקס, פרוקטור וגמבל וסטייפל, שפרסמו בתכנית בסכומים של למעלה משמונה מיליון דולר ב-2006, מסירים היום את הפרסומות, גם לאחר שאימוס הביע התנצלות. ומה הוא אמר?
קבוצת כדורסל נשים של מכללת 'רוטגרס' הגיעה לשלב הסיום והפסידה. השחקניות הן שחומות עור והשדר אימוס תיאר אותן, בערך, כ"זנוניות בעלות ראשים מקורזלים". הוא הואשם בגזענות ובסקסיזם, והציבור הנאור מתקומם. בעקבות הלחץ פוטר אימוס, למרות הפופולריות של תכניתו. ובישראל? גבי גזית ממשיך להיות מועסק, ועוד זוכה בהנחיית תכנית 'הכספת' בערוץ 2 בזמן שהוא משדר בקול ישראל.
מינוי של הברנז'ה
מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר מוחא, הוא גם יו"ר בפועל של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. מי שהיה יו"ר האיגוד, אריה שקד, השעה את עצמו מהתפקיד בעקבות מינויו לתפקיד מנהל בפועל של מחלקת החדשות של הרדיו, ועל כן ממלא מקומו, בר מוחא, משמש כיו"ר האיגוד בפועל. כלומר, מצד אחד בר מוחא מנהל את אגודת העיתונאים התל אביבית ואת בית סוקולוב בתל אביב, ומצד שני הוא האיש שמתווה את המדיניות הארצית של אגודות העיתונאים.
משל למה הדבר דומה? למנכ"ל חברת טבע המכהן בו זמנית גם כשר הבריאות. האם התקשורת היתה עוברת על כך בשתיקה? ודאי שלא! אך כאשר מדובר באינטריגות ובפוליטיקה הפנימית של התקשורת, הכול מותר... 'אוף-דה-רקורד'.
אלא שישנם עיתונאים שאינם מוכנים לשתוק. אחד מהם הוא אריה אבנרי (חתן הפרס הישראלי לביקורת התקשורת לשנה זו), שהגיש תביעה לבית הדין של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל בירושלים כדי לפסול את תפקודו של בר מוחא כיו"ר בפועל של האגודה הארצית.
בתביעתו, שמוגשת על דעת הנהלת חטיבת ותיקי התקשורת של אגודת העיתונאים, שבה חברים כ-300 עיתונאים, טוען אבנרי כי "ציבור העיתונאים, המשמש בשל אופי תפקידו כ'כלב השמירה' של כללי המנהל התקין לגבי הארגונים הציבוריים האחרים במדינה, חייב לעניות דעתנו לשמש דוגמה אישית בתחום זה. החבר שממלא את תפקיד היו"ר הקבוע של האיגוד, היו"ר בפועל או ממלא מקום היו"ר אינו יכול להיות שנוי במחלוקת, לא מבחינה משפטית ולא מההיבט הציבורי".
אבנרי – אתה תמים, אבל יישר כוחך!
סודות ושקרים
בערוץ 2 מעלים תכנית בידור חדשה. על-פי הפרסומים, חברת 'שמים הפקות' עוסקת בגיבוש קונצפציה בנושא שקרים. הרעיון הוא להציג כמה כוכבים אשר יספרו סיפורים מן החיים, כביכול, כאשר אחד מהם משקר. תכנית זו תתחרה בערוץ 10, שם עובדים על משהו שנקרא 'הסוד שלי'. (אגב, עוד בשנות ה-50 בארה"ב סוג זה היה נפוץ, ונזכיר את 'יש לי סוד', שעלתה שם לאוויר ב-1952. דוק: לפני 55 שנים!).
ומי מיועד להיות המגיש של תכנית השקרים? גבי גזית.
בית המריבה
האם הכוונה לבית רשות השידור במתחם שערי צדק? או שמא למשכן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ברח' כנפי נשרים בירושלים? או שמא מדובר בבית גל"צ ביפו? באמת הגיע הזמן שייהפכו לבתי שלום.
תוויות: אריה אבנרי, בית המריבה, בשבע, גבי גזית, מור אלטשולר
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית