אלישע שפיגלמן שוב אינו מדייק בפרטים
בכתבתה על ההתארגנות, לכאורה, של מקורבים לישבית מרכז הרב לבצע מעשה נקמה בערבים, הכתבת, איילה חסון, לא נתנה זכות תגובה להנהלת הישיבה, לדוברה, למייצגה או לכל אדם אחר הקשור לישיבה על מנת להגיב.
זו הפרה חמורה ואלמנטרית של עבודה עיתונאית משודרת.
תגובותו
לכבוד
ישראל מידד
מר מידד הנכבד,
הידיעה של גב' איילה חסון עסקה בקבוצה ספציפית של בוגרי הישיבה ומקורביה, לא בפעולה או במעשה של הישיבה עצמה ולכן לא הייתה
שום סיבה לדרוש ולהביא בגוף הידיעה את תגובת הישיבה.
יחד עם זאת לאחר פרסום הידיעה ואם פירסמה הישיבה תגובה לדברים הייתה חובה עיתונאית לתת לה פרסום.
בברכה,
אלישע שפיגלמן
נציב קבילות הציבור
העתק: משה גביש, יו"ר
מרדכי שקלאר, מנכ"ל
אורי לוי, מנהל חט' החדשות
איילה חסון
האגודה לזכות הציבור לדעת
תגובתי
שלום לאלישע שפיגלמן,
דומני שאולי תצטרך לשוב ולהביט בכתבה כי למיטב זכרוני היא דווקא כן טענה שאחד הרבנים שהנוקמים כביכול דיברו איתם היה מרבני הישיבה. ולכן אכן היתה לה חובה להביא תגובה של הישיבה או של אותו רב מהישיבה.
אני ממתין להתייחסותך
ישראל מידד
תוויות: איילה חסון-נשר, אלישע שפיגלמן, תקשורת
2 תגובות:
העבודה שאתה עושה מול נציגות קבילות הציבור היא עבודת קודש.
עם זאת, יש משהו מוזר בנסיון לשכנע את כל העולם שנקמה היא מאיתנו והלאה. זה מצחיק ולא אמין. עם כל ההבנה למצב הרגיש של הציבור שלנו, אני מתבייש בכך שישיבת מרכז לא יצאה בגלוי בדרישה לנקמה. זה הרי מה שהיה מתבקש יותר מכל, ולא בכרוזים קטנים, ולא בקריאה לפעולות מחתרתיות. בקריאה לממשלה עם פסק של ראש הישיבה לנקום. מה יש במקום זה? "אנחנו ונקמה זה כמו הרבנות ובשר חזיר - זה בכלל לא הולך ביחד - אי אפשר בכלל לדמיין את זה".
ל- Eli
אני מכבד את דעתך אבל אולי היא שייכת לנושא לבלוג אחר. כל מה שאני עושה זה לשמור על אתיקה מקצועית של השידור הצבורי בשלב זה.
לגבי עצם העניין הנקמה, כל עוד יש לנו מדינה וכוחות בטחון שיעילים אם הם מקבלים את הפקודות הנכונות אזי עלינו לפעול מולם לא מול האויב עצמו. באופן מעשי, לרוב, הפגיעות של המון מתפרע בדרך כלל לא מגיעים לנטרות הנכונות יותר,
גם אם הנך חושב שאולי כל הערבים הם אותו דבר. זה עניין מסובך ביותר. עדיין השלטון לא הפקיר את דמנו לגמרי אם כי זה מתחיל להיות קרוב. יש הרבה שלבים לבצע באופן לא אלים שיש לעשות וניתן לעשות בקלות בטרם מגיעים לשלב שאין חזרה ממנה ואיני שש לו. יש פוליטיקאים המדברים על הוצאת ערבים אל מחוץ לגבולות המדינה ע"י שרטוט קווי גבול שונים. יש מחשבות לגבי שלילת אזרחות לפי סעיף 11 בחוק אזרחות. אני מעדיף מעשים חיוביים שיגבורו על השלילי שלהם אבל נצטרך לחכות עוד קצת, כנראה בטרם יתעוררו מפסיק אנשים למצב החמור.
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית