הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" בשבועון "בשבע", גליון 365, 29.10.09

חלטורה אידיאולוגית / ישראל מידד

עובדי 'קול ישראל' מנחים לעתים אירועים של גופים שונים. בסלנג של הברנז'ה זאת 'חלטורה'. הרי יש להם קול יפה וחיתוך דיבור יאה ואין להם פחד קהל. זה בסדר גמור, אלא אם יש ולו מראית-עין של ניגוד עניינים.

לפני חודשים אחדים הנחה אריה גולן, מגיש תכנית החדשות המרכזית 'יומן הבוקר', דיון שנערך כפעילות של עמותת השמאל 'עיר עמים' - ארגון פוליטי מובהק הזקוק לסיקור נדיב של התקשורת. אדם זהיר יותר היה חושב פעמיים ודוחה את ההזמנה מחשש לזיהוי אידיאולוגי, ואין זה משנה אם גולן היה משוכנע שהמשתתפים בדיון שיקפו את מגוון הדעות בציבור. אני גם מנחש שלא כסף היה השיקול העיקרי כאן, אבל לכך יש היבט נוסף, כי אם גולן תרם את זמנו וכישוריו המקצועיים בהתנדבות, עמותת השמאל נהנתה פעמיים: גם זכתה לנוכחות מכובדת של איש תקשורת מוערך, וגם נהנתה משירותיו ללא הוצאות.

היתה כאן מעידה, שהרי גולן יודע שבאחד הימים יעלה על שולחנו, כשדרן ומראיין, נושא הקשור לארגון. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע ש"לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר".

ובעניינו של גולן, לאחר המקרה של ענידת המדבקה של 'גוש שלום' לפני שנים אחדות, היה השדרן צריך לדעת שהוא מכניס את עצמו למצב בעייתי. גם סעיף 17 קובע שלא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק "המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור". לשון ההדרכה די ברור. האם דחף בלתי-ניתן-לכיבוש בלבל את אריה גולן?

==================

בטרם עריכה:

עובדה היא, והנהלת רשות השידור אף מודה בכך שעובדי "קול ישראל" לעתים מנחים אירועים של גופים שונים (בסלנג של הברנז'ה זאת 'חלטורה'). הרי יש להם קול יפה, חיתוך דיבור יאה ואין פחד קהל. זאת לא צריכה בעיה רצינית אלא אם יש אפילו מראית-עין של ניגוד עניינים. לפני חדשים אחדים, הינחה אריה גולן, מגיש התוכנית המרכזית "יומן הבוקר", דיון שנערך כפעילות של "עיר עמים", ארגון פוליטי ימובהק הזקוק לסיקור נדיב של התקשורת. שלא כמו איזה ארגון צדקה, או ארגון אדקמי או אפילו חתונה, הזהיר היה חושב פעמיים ודוחה את ההזמנה. אני גם מנחש שלא כסף היה השיקול העיקרי כאן אבל גם בכך יש היבט נוסף. כי אם הוא תרם את זמנו וכישוריו המקצועיים בהתנדבות דווקא "עיר עמים" נהנה פעמיים: גם זכה לנוכחות מכובדת של איש תקשורת מוערך וזוכה פרס סוקולוב וגם נהנה משירותיו ללא הוצאות. מה עוד אלא החשש לזיהוי אידיאולוגי היה צריך להנחות את מר גולן שלא להנחות את האירוע. ואין זה משנה אם מר גולן היה משוכנע שהמשתתפים בדיון שיקפו את מגוון הדעות בציבור תוך פתיחות נרחב.

הייתה כאן הסתבכות ומעידה.

ראשית, בוודאי שמר גולן יודע שבאחד הימים יעלה על שולחנו, כעורך, כמראיין או אפילו כקריין נושא הקשור לארגון. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע בסעיף 15א ש"לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר". דא עקא: אפילו "לא יעמיד" את עצמו בפיתוי. ובעניינו של מר גולן, לאחר המקרה של ענידת המדבקה של "גוש שלום" בהפגנה שלהם לפני שנים אחדות, מר גולן, כאדם שקול, הגיוני ורגיש, היה צריך לדעת שהוא מכניס את עצמו למצב בעייתי. גם סעיף 17 קובע שלא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק "המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור". לשון ההדרכה די ברור. האם דחף בלתי-ניתן לכיבוש בלבל את מר גולן?

ועוד דבר קטן: התייאשתי מלנסות ולדרוש מהממונה על קבילות הצבור ברשות השידור לחייב את הערוץ הראשון להוסיף כיתובית של "שידור חוזר". מצפייה בערוץ התברר לי שמעכשיו, עלי לפעול כדי לחייב הוספת כיתובית של "שידור חי" כי רוב רובן של התוכניות הן מוקלטות וחוזרות, גם סרטי התיעוד וגם כל הרצועה מחצות עד שעות הבוקר. ועוד מעט, אולי, יופיע הכיתובית: שידור מת?