2.02.2010

מכתב שלא התפרסם

בתגובה למאמר "ניתנה רשות למשחית לחבל" מאת אריה ברנע ("הארץ", 17.1.2010)

בהסתמך על הפנייה לספר "תורת המלך", עמ' רז, קובע מר ברנע במאמרו ש"על פי היהדות בעת מלחמה חובה עלינו להרוג את ילדיו של בני העם האויב" ומסיק הלאה ש"כלומר, על צה"ל לזנוח את הקוד האתי שלו...ערכי המוסר האנושיים, היוהדיים והאוניברסליים". אני פתחתי את הספר הנ"ל לאותו עמוד ואפילו שניים לפניו ומצאתי שם דיון מלומד של מקורות מגוונים כולל הנביא ישעיהו אשר כתב "הכינו לבניו מטבח בעוןן אבותיו" (יד, כא), הפרשן הרב דוד קמחי, רבינו בחיי על דברים כ,י ועוד. אבל בעיקר מצאתי שהמחברים מציינים בבירור שהנושא קשור לשבעת העמים ומוסיפים "אך במקרים של עמים אחרים צריך לבחון בכל מקרה האם באמת יש חשש כזה [שהם יגדלו בוודאי ויגמרו נזק יותר גדול - י.מ.] וכמה הוא גדול" ושזאת רק סברא אחת.

איך ברנע 'מתרגם' את הפיסקה הזאת כהוראה עכשווית ללא סייגים "לבחור בדרך של הרג מכוון של ילדים ערבים" נשגב מבינתי. ויש חשש שאולי הבנת המקראה ממניי והלאה או שהוא לא קרא את הספר והסתמך על מסית ומדיח. בכל מקרה, כמחנך, טעה מר ברנע ואף היטעה.

ישראל מידד
שילה

1 תגובות:

Anonymous אנונימי ציין...

ישראל שלום,
קראתי את הפוסט שלך. איני בקיא בדבריו של ברנע, אך אני חש לא נוח עם ביטחונך העצמי בשאלות ה"ביקורת" ביחס לדבריו. אני קורא לך לביקורתיות ביחס למציאות החברתית בה אנו חיים. מספיק שתהיה שריפה של מסגד ולא פחות מזעזע ממנה כתובת הגרפיטי הצינית "תג מחיר ד"ש מאפי" ע"מ ותדרוש מעצמך יושרה ביקורתית ביחס למקומו של הספר במציאות התרבותית חברתית בשטחים או באדמות ארץ ישראל השלמה (לבחירתך אחד מהשניים) ולא תנתק ותפריד בין הדברים. אל תאמר ספר לחוד ומציאות לחוד אלא הספר מתקיים באותה מציאות אלימה. מה ברנע מסיק? את מי זה מעניין? מספיק שמתקיימים מעשים פוגענים בדמות פגיעה בעוברי אורח ו/או כריתת עצי זית כדי להבין שישנה לגיטימציה לאלימות מהסוג הזה (לפי דעתי גם כל סוג של אלימות ברחבי מדינת ישראל). כאשר מדברים על הרג, גם אם בשפה הלכתית "יפה", אני יודע לומר שני דברים. 1. הרג הוא בכל מקרה מעשה של אלימות. 2. האלימות הזו תתרחש אך ורק באוירה שנותנת לה לגיטימציה.

מר ישראל היקר, אני מקווה שנסכים בסופו של דבר שהאלימות במציאות כבר גדשה את הקדירה. אני מקווה שנוכל לעסוק ולקיים את "כל ישראל ערבים זה לזה", שלא מאוחר מידי. זה לא שאני לא מבין את דבריך. אני יוצא חוצץ נגד. אני משוכנע שלא זו הדרך בלהצדיק את ספר התועבה הזה. ובנוסף, אדם המרשה לעצמו לכרות עצי זית, על כל שנות ההשקעה שבהם, איננו חקלאי. אף יותר מכך, הוא אינו יודע מהי היקשרות לאדמה, מתעלם מהמחירים, משחית ומושחת וסופו לחיות על חרבו. זוהי המציאות אותה אתה מעוניין לבנות או לחלום? תחשוב על זה. מעט צניעות.

אני מעדיף להשאר אנונימי בשלב זה.

פברואר 04, 2010  

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית