10.07.2011

הרשימה שלי במדור "מיקרוסקופ" שב"בשבע" גליון 463 מיום 5.10.2011


עקיבא אלדר הוא איש תקשורת מאז 1974 וכיום הוא עיתונאי ופובליציסט וחבר מערכת 'הארץ'. הקוראים פוגשים אותו שם גם ככותב מאמרי דעות, למשל "נאום השקרים של נתניהו" (26.9), וגם כבעל טור בשם "ביקורת גבולות". בטור הזה הוא משמש צינור שאליו מתנקזות דליפות מידע ממשרד החוץ, מדרור אטקס או מ'שלום עכשיו', כגון הקביעה שהיישוב שני-ליבנה "זולג" לתוך תחומי ישראל של הקו-הירוק (מיום 20.9). אלא שאלדר חובש גם כובע שלישי, ככותב ידיעות חדשותיות. ביום 25.9, אלדר דיווח ככתב מן השורה כי המסמך שמחמוד עבאס הגיש לאו"ם כבקשה לזכות בהכרה כמדינה "מקבל את תוכנית החלוקה", ולכן הוא קובע ש"מנוסח הפנייה הפלסטינית עולה הכרה במדינה יהודית". ואיך הגיע הכתב למסקנתו? לפי אלדר, "נכתב כי הבקשה לחברות באו"ם מתבססת על... החלטת עצרת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. מדובר בהחלטה בה דובר על הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית".

ערב יום הכיפורים יש עוד זמן להצביע על התקשורת החוטאת של אלדר, שבמקרה זה פשוט 'עובד' על קוראיו. ראשית, ההחלטה ב-1947 היתה בעצם רק המלצה. שנית, הערבים דחו אותה ויצאו למלחמה. כשהפסידו, הקימו את הטרור של הפדאיון ולאחר מכן את הטרור של אש"ף אשר מעבר לרצח של יהודים איננו מכיר בלאומיות יהודית כלל. ושלישית, אלדר מתעלם מאמירותיהם של בכירי הרש"פ אשר שוללים את האפשרות שיהודים בכלל יגורו במדינת פלשתין שלהם. ומי עדיין חושב שעובדות הן הבסיס לכל עשייה תקשורתית?

 


0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית