על גלן בק ועל השתתפות באירועים של נוצרים תומכי ישראל

להלן חילופי התכתביות ביני לרב המרא דאתרא שילה, הרב אלחנן בן-נון:



לתושבי שילה, שלום וברכה!

הובא לידיעתי כי מחר, יום ראשון, כא' במנחם אב אמור להתקיים כנס תמיכה בישראל ע"י השדרן האמריקאי גלן בק ולצדו הכומר ג'ון הייגי וההסטוריון דוד ברטון.

לכנס זה הוזמנו גם יהודים מרחבי יש"ע וגם מבנימין, ולצערי הרב ישתתף שם גם הרב ריסקין ואחרים. לאחר בדיקת המידע על הכנס ועל תכנו ברצוני להודיע כי חלק מהכנס יהיה בודאי טכס נוצרי דתי גם במלל וגם בשירה. גם אם החלק הזה של הטכס מופנה לקהל נוצרי שיהיה שם, יש אסור הלכתי להשתתף בכנס זה, לדעת רבנים רבים, להערכתי, רוב מוחלט של הרבנים והרבנות הראשית בכלל. האסור הוא ענף של השתתפות בטכס של ע"ז שזהו אסור חמור מאד. על כן, ברצוני להודיע שאסור להיענות להזמנה זו.

התמיכה בישראל במיוחד בעת הזאת חשובה ביותר, אבל לא כל דבר מותר לשם כך. יתר על כן, הכומר ג'ון הייגי הוא תורם קבוע למוסדות מסיונריים בארץ, ויש לו ענין חשוב מאד בהשפעה נוצרית על יהודים. שתוף הפעולה אתו ועם אנשים וארגונים דומים לו מביא לבסוס מעמדם בארץ, לאפשרות רכישת נכסים קרקעיים גדולים מאד לצורך הקמת מוסדות נוצריים, ולהשפעתם על חוגים רבים כשהם משתמשים בתפישה המדינית הימנית שלהם, שהיא נראית לנו קרובה מאד לתפישתנו. כנראה כחלק מהמדיניות ישנן הסעות חינם לטכס, מה שמאפיין את השיטה המסיונרית.

בכלל ישנה בארץ מתקפה נוצרית שלמה המגיעה באופן מתוחכם דרך השותפות המדינית, שמדינת ישראל מחפשת אותה מאד. כאמור עם כל החשיבות המדינית, ישנם גבולות הלכתיים, וצריכים להיות עירניים מאד לסכנה הבאה יחד אתה.

בתפלה לבשורות טובות, אלחנן בן נון

 

במקרה, באותו זמן ממש, מחשבון אחר שלי, שלחתי העתק לרב אלחנן את מה ששלחתי למינה פנטון בנוגע לכנס אחר שיתקיים בירושלים אשר נדפסו ב"זמן ירושלים השבוע" והם היו:

"המטרה שלו [של גלן בק] היא שתהיה להם [לנוצרים] זכות שווה ליהודים לשלוט במדינת ישראל. לא אכפתת לי שיש אנשי ימין שמחבקים אותו בגלל הנטיות הימניות שלו, אבל לדעתי הם מתעלמים מהמטרה האמיתית שלו"

וכתבתי לה ולרב: 

מתוך ההיכרות שלי עם הנושא, ומבלי להקל ראש לא במאמצי מסיון ולא בהלכות עבודה זרה, אני רק מבקש לציין שיש כאן בלבול וחוסר הבנה מסוימת בדברים ובמציאות בשטח ובהשלכות מנקיטת צעדים ללא דיון מעמיק מכל הבחינות, ואני בטוח שמורי הלכה היודעים להבדיל עד "כזית" ידעו איך להסתדר עם התופעה של "בני נכר" אשר בונים את חומות ירושלים וישרתו אות ירושלים מתוך רצון ה' (ישעי' ס'). הרי להעלות טענה של "רצון לשלוט בארץ" או ש"אנשי ימין מתעלמים" אני יכול להעיד שזאת מופרכת. אם רוצים דיון רציני, צר לי על דברי מינה ועל מי שסומך עליה.

וזאת התשובה שקיבלתי:

שבוע טוב,

בהמשך להערות של ישראל אני רוצה להוסיף הערות משלי, להבהרת דעתי.

1. לדעתי, אין כאן שום בלבול מושגים.

כשהם מגדירים טכס דתי, זה בודאי כך.

אם משמיעים קטעים של טקסטים או שירים דתיים זה טכס דתי.

השתתפות בטכס כזה, אינה תלויה כלל בכוונת השפעה, זה אסור כי זה אסור.

2. המלה 'מסיונר' אינה מונח הלכתי. בכל מקום שיש אפילו חשש השפעה של ע"ז זה אסור.

לכן קבעו רבותינו כללי הרחקה מגויים עובדי ע"ז. כל אסורי שתיה ובשול של גויים נועדו לזה.

חכמים ידעו שצריך לשמור מרחק מגויים עובדי ע"ז.

אם אינני אוכל אתם ולא משלהם, אבל אני מתקרב אליהם באופן שתהיה להם השפעה עלי או על אחרים,

אני הולך נגד אסור התקרבות לע"ז. המחשבה לפתור בעיה הלכתית ע"י איזו עקיפה של היתר, אינה יכולה להתעלם מהיסוד ההלכתי העקרוני בענין.

3. סיוע ברכישת מעמד ע"י אנשים התומכים בהשפעה דתית על יהודים היא מסוכנת, והוגדרה הלכתית ע"י הרב שפירא והרב אליהו זצ"ל כמו גם אחרים כ'אביזרייהו דע"ז'. לכן הם אסרו לקיחת כסף אפילו מיהודים שיש להם קשרים עם מסיונרים.

4. כל עזרה שאין בה חשש כזה בין אם חקלאית ובין אם מדינית או כספית היא מותרת כמובן. לצערי, לא כל האנשים הנמצאים בקשר אתם עוקבים אחרי כל פעולותיהם. המעיין באתר של jewish israel (ובעברית והנה קטע המוקדש לבק) יוכל לחדור עמוק יותר למעשיהם וכונותיהם. כיון שמדובר אסור של תורה, הרי אנחנו מחמירים גם בספק שהוא מן התורה.

5. זרובבל, עזרא ונחמיה דחו את עמי הארץ הגויים שרצו להתקרב אליהם ולהשתתף אתם בבנין ירושלים. הם אמרו 'לא לכם ולנו לבנות את בית א-להינו'. מצבם הצבאי והמדיני היה קשה אלפי מונים משלנו.

בברכה, אלחנן

ואני העברתי כמה שאלות:

א. אם הם אינם מגדירים את האירוע כטכס דתי, האם ניתן להשתתף אם אין אמירה של מילות תפילה?

ב. האם המסגרות להרחקה פועלות בכל זמן או בעיקר במציאות שלצורך העניין מתוארת כ"חברתית" בלבד?

ג. אם נוצרי מודיע שהוא אינו מעוניין לרכוש "מעמד" או שאין כל הוכחה לכך, מה מותר ומה אסור?

ד. מכיוון שאותו אתר רואה בכל פעילות נוצרית בצורה שאיננה מבדילה בין תחום לתחום, בין קבוצה לקבוצה ועוד, האם קיימים מקורות אחרים שלכל הפחות ניתן להשוות אם באמת הנתונים של אותו אתר נכונים?

ה. אכן, היו דחיות כמו בימי עזרא ובעיקר בגלל המצב הירוד של עם ישראל ובמציאות שכבר נישאו לנשים נכריות עוד בבבל. דומני שאין כאן השוואה היסטורית מקבילה ולכן, ולכן, אולי קיים צורך לעניות דעתי לבחון כל מקרה, וכל קבומה, וכל אדם לגופו של עניין בהתחשב במצבה של מדינת ישראל ובתפקיד שהמידנה צריכה למלא?

ישראל

 

לא שאלתי מה קרה לפסוק מישעי'.

 

עד כאן בינתיים.

____________________