סליחה, ויקיפדיה, אבל מתי החל "הסיזון"?

הנה הערך בויקיפדיה הגירסה בעברית: -

ההחלטה

ב-6 בנובמבר 1944 התנקשו אליהו חכים ואליהו בית צורי, אנשי הלח"י, בחייו של השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, הלורד מוין. האירוע היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת הנהגת הסוכנות, והתקבלו שורה של החלטות לריסון האצ"ל והלח"י:
שיתוף פעולה עם הבריטים במאבקם בארגונים, כולל הסגרת החברים לבריטים
פיטורי חשודים בחברות בארגונים הללו ממקומות עבודה וסילוק ילדיהם מבתי ספר וגנים
מניעת מחסה ומקלט מחברי הארגונים
מניעת גביית כספים למימון פעילות הארגונים

והנה מספרו של יהודה לפידות:

מעיון במסמכי הבולשת הבריטית מתברר כי ההלשנות החלו כבר בחודש מאי 1944, דהיינו כחצי שנה לפני החלטת המוסדות הלאומיים. במסמך הבולשת הבריטית מה-25.6.44, למשל, אנו מוצאים אף הלשנה על פעולה שהאצ"ל עמד לבצע נגד מוסדות ממשלתיים בירושלים (למזלם של התוקפים, בוטלה הפעולה ברגע האחרון, אחרת היה עלול להיות שם מרחץ דמים נוראי!).12

ב-20 ביוני הזהירו נציגי הסוכנות היהודית את השלטונות הצבאיים, כי ההתקפות מיועדות להתבצע באותו ערב. ננקטו אמצעי זהירות משטרתיים מיוחדים ולמחרת הודיע מקור סוכנותי

-------------

12. CO 73 75156/151A/44 (משרד המושבות)

בראשית ספטמבר, החל שיתוף-פעולה סדיר בין "המחלקה לתפקידים מיוחדים" ובין הבולשת הבריטית. ההגנה העבירה לידי הבולשת, באמצעות "המחלקה לתפקידים מיוחדים", רשימת שמות וכתובות של חשודים בהשתייכות לארגוני הטרור. 

בעקבות שיתוף-פעולה זה, ערכה המשטרה באוקטובר מצוד בתל-אביב, פתח-תקוה, רמת-גן ונתניה ועצרה 189 איש ואישה. הגברים נשלחו למחנה המעצר בלטרון, ואילו הנשים הועברו לכלא הנשים שבבית-לחם.

באוקטובר 1944 הוחל בארגון קורסים מיוחדים לחברי הפלמ"ח שנבחרו למילוי המשימה. הקורסים הללו נערכו בקיבוצים קיסריה ומשמר-העמק. התקיימו שישה מחזורים (הראשון החל ב-20 באוקטובר 1944 והאחרון הסתיים ב-21 בנובמבר של אותה שנה), ובסך-הכול השתתפו בהם 171 איש.

הנה מסמך מספר ההגנה

אז מי יתקן את הערך הויקיפדי?

^

ומי היה יוסף טריגודה?

מקובל לציין את יום "שבירת ההבלגה" בידי אנשי הארגון הצבאי הלאומי בפקודתו של דוד רזיאל כיום ראשון ("יום ראשון השחור") ה- 14 בנובמבר 1937. אלא שהדבר אינו נכון במדויק.

כפי שדוד ניב מציין בכרך שני של "מערכות הארגון הצבאי הלאומי - מהגנה להתקפה 1937 - 1939", מעשי התגובה החלו כבר בקיץ תרצ"ז/1937.

ב- 19.5 נורה ונפצע יהודי ברח' סטורס במרכז העיר ירושלים. למחרת , נורה למוות ערבי מוקדם בבוקר ליד מועדון "מנורה" שברחוב בצלאל שהיום הוא בפינת רח' תרומפלדור (מקודם: הגדם) בידי לוחם האצ"ל.

לאחר עוד שלשה מעשי טרור ערבי, כאשר ב- 3.6 נזרקה פצצה לתוך אוטובוס יהודי שנסע ממאה-שערים לגבעת שאול, וב- 13.6 נורה המפקח הכללי של משטרת הארץ הבריטי ספייסר וב- 22.6, נורה ונפצע יוסף טריגודה בעיר העתיקה, (והנה מצאתי ידיעה של ספייסר [Spicer] ב"פלסטיין פוסט":

והנה הידיעה שהתפרסמה בעיתון "דבר" ביום 4.7 על שחרורו של טריגודה מבית החולים:)

שני ערבים נורו ונפצעו סמוך לרחוב בן-יהודה במרכז העיר ביום 14.6.

ניב טוען שלא אנשי האצ"ל נטלו חלק בפעולה זו והיא

...כולה היתה, כנראה, מעשה ידיהם של אנשי "הגנה" מאחר שלא גונתה על ידי עתונות הסוכנות וההסתדרות"

ב- 30.6 נורה ונהרג ערבי ליד טחנת-הרוח ברחביה בירושלים, ועוד קודם, אוטובוס ערבי ביצא מליפתא הותקף, לאחר שיום קודם נרצחו שני יהודים, דניאל סטניצקי ואיסר טנקוס ליד כרכור בידי כנופיה ערבית. באותו ערב נורה ערבי ליד סנהדריה ומת מפצעיו בשעות הלילה. למחרת, ערבי נוסף נמצא ירוי ומת בקרבת המקום. היו פעולות תגובה גם בתל-אביב באותו יום ויותר מאוחר בקאקון ומזרחית לחדרה שני ערבים אחרים נורו ונהרגו. גם אנשי "הגנה" ביצעו מעשי תגובה ושני ערבים נורו למוות בפרסי כרכור.

לסיכום -

דפוס פעולה של תגובה, או אף נקם, לאחר פעולות טרור, רצח, אונס ושוד שבוצעו בידי ערבים נגד הישוב העברי לא היה 'חטא' של האצ"ל בלבד אלא אומץ גם בידי אנשי ה"הגנה", אם ולפעמים בלי פקודה.  דפדוף ב"ספר ההגנה" מגלה פעולות נוספות בתחילת תקופת המאורעות באפריל 1936 ובהמשך, כגון זריקת פצצה בשכונה הערבית ליד הכותל המערבי וגם יריות ברחובות.

השינוי שחל לאחר ה- 14 בנובמבר 1937 היה שמאותו תאריך, האצ"ל התמיד בפעולות כגון אלה, שכללו אמצעי לחימה כגון מוקשים ובניית מעבדות כימיה, הכשירו את הלוחמים והקדישו מאמצים לרכישת ציוד וכלים בארץ ובחו"ל למען המטרה הזאת מכיוון שמבחינה מדינית, ההחלטה הבריטית בקיץ 1937 לקדם תוכנית של חלוקה נתפסה כ'נצחון' של הטרור הערבי ומדיניות האצ"ל של תגובה לא הייתה עוד דחף רגשי של נקם והענשה אלא קו מדיני-צבאי לאזן את הלחץ הערבי על שלטונות המנדט כדי לגרום לכך שהצד היהויד ייחשב לצד החזק והבטוח יותר.

__________

ובאנגלית, מאמר הכולל ראיון עם אחד משני המתנקשים במפקח ספייסר שיש בו פרטים רבים ומעניינים.
^

רשימתי ב"צידה לדרך" אתר חדש על ארץ-ישראל

כאן.

על ביקור סנאטורים אמריקאים בהר-הבית.

 

^

שני ערבים שנחשדו כנטפלים לבחורות יהודיות "טופלו"

כפי שדיווח "הארץ" במאי 2008

בערב יום השואה נקראו עשרות נערים ירושלמים באיי-סי-קיו לחסל ערבים בקניון פסגת זאב. ההיענות היתה סוחפת. הם התנפלו על שני נערים משועפט, התעללו בהם והיכו אותם עד זוב דם. לינץ' נוסף שתוכנן ליום הזיכרון לחללי צה"ל נחשף ברגע האחרון. בשכונה יש מי שמרוצים. הערבים האלה שמסתובבים בקניון, רק מכות הם מבינים

היו שידורים בטלוויזיה מתוך מצלמות האבטחה של האירוע והיו כתבות אחרות.

דבר חדש בא למדינה?

לאו דווקא.

הנה דיווח משנת 1928 על אנשי ה"הגנה" בפעולות מאוד דומות למה שקורה היום אבל אז, במקרה אחד, זה נגמר בשני ערבים הרוגים.