הטור שלי בשבועון בשבע

זה נקרא אומץ?/ ישראל מידד

השם ענת סרגוסטי עלה בטור זה כשחני לוז ציינה את עברה ב'העולם הזה', את ביקורה אצל יאסר עראפאת בביירות ב-1982, ועוד פרשיות של כתבות מוטות. למדנו שהיא מנהלת כעת עמותת שמאל רדיקלי בשם 'אג'נדה'. ארגון זה "פועל בזירה התקשורתית בנושאים חברתיים בתקשורת ומטרתו - השפעה על השיח התקשורתי ובאמצעותו על סדר היום". אך הסיסמה היא: "איך משנים עמדות". שימו לב: לא דיווח טוב יותר, אתיקה טהורה יותר, מיומנות טובה יותר. לא, העניין הוא האידיאולוגיה.

ביום ראשון השבוע, ב'מבט' של הערוץ הראשון, צפיתי בכתבה על קבוצה חדשה של עיתונאים צעירים המבקשים לחדש במקצוע הוותיק הזה, בשם 'שקוף'. בכתבה שודרו גם צילומים ממפגש שהתנהל על גג אחד הבתים בתל אביב בנוסף למסיבת עיתונאים. ומי היתה אחת הדוברות על הגג? כן, ענת סרגוסטי. היא איננה מאבדת זמן.

לא הייתי טורח להזכיר זאת, אילולא שמעתי את הכתבת מציינת את ה"אומץ" של סרגוסטי. שאלתי את עצמי, איזה אומץ? במה הסתכנה סרגוסטי בעבודה העיתונאית שלה? מישהו בברנז'ה נידה אותה בכלל ההתעסקות שלה בתחומים שהיא בחרה בהם או בגוון הרדיקלי של הדיווח שלה? מישהו ביקר את המעבר שלה לצד השני של העשייה העיתונאית? היא מקבלת פחות כסף? אולי גם הכתבת המדווחת כבר סיימה סדנא אצל ארגון 'אג'נדה'?

אל תתנו להם...

דני דיין בראיון בערוץ ראשון

תוכנית חמש בששי

ט"ו באב בשילה - עם יין

חגיגות ט"ו באב בשילה

השנה נחגוג באירוע למבוגרים בלבד.

נשמח אם תסכים לעזור בפרסום האירוע בקרב חוג מכריך.בקרוב יצא מסמך כתוב נוכל לשלוח אותו אליך.

התוכנית:

בין 10:00 ל-12:30 סדנא פעילה של יין.במסמך הבא פירוט .

דוכני מכירה וטעימה של יקבי בנימין

סיור מודרך בתל שילה

סיום בשעה 14:00


הסעות לנרשמים מראש.

--
רחל ארליך
RACHEL ERLICH
תל שילה
SHILO
050-8753742


"סערה בכוס יין"

מתחם פעילויות חוויה באלכוהול ויין

ומופע יין חוויתי בתל שילה


הפקה מושקעת , איכותית החושפת את תרבות היין והאלכוהול בארץ

· דוכני פעילויות

· הרצאות מרתקות – הכנת חביות , הכנת יינות ועוד

· הכנת יינות בטעמים , הכנת פונצ'ים חמים

· בישול ביין

· טעימות ממיטב היקבים והזנים בארץ

· תפאורת חביות אוטנטיות

· בקבוק יין מתנה בכול חדר


הערות:

· יהיו עמדות יפות של בר שעליהם יגישו את המשקאות

· רוב הדוכנים –הם דוכני הפעלה

· כול המשקאות שיוגשו (למעט בר היינות) , הינם תוצרת חוץ

· הבר יקושט בנאונים יפים

· לכול המשתפים יחולק חוברת אלכוהול מפורטת וחוברות יין בסוף הפעילות

· בכול התחנות יחולקו פרסים – בקבוקי יין וערכות כוסות ליין

· בסוף הפעילות תיערך הגרלה גדולה עם 5 פרסים יוקרתיים ביניהם :

בקבוק שיבס ריגל 12 שנה


דוכן פעילות ראשון – קוקטיילי גלידות

מבחר קוקטיילי גלידות בטעמים מיוחדים


דוכן פעילות שני – האפריטיפים המשקאות שלפני ...... –

בניית בר ביתי , מניעת שיכרות

שתיה נכונה והשפעת האלכוהול בגוף ,


דוכן פעילות שלישי – הדג'סטיפים – המשקאות שאחרי... –

בישול והכנת יין אדום בעשבי תיבול

סוגי כוסות

חלוקת דף כתובות אינטרנט של האתרים המוצלחים ביותר

ליקרים קפואים : קורה מלון , וילה מאסה , גרפה , אפסינט , ארצ'רס , ארטיק ועוד


דוכן פעילות רביעי – " פיטפוטים של יין " תרבות היין בארץ ובעולם

ההבדלים בין יינות חוץ לארץ , הבדלים בין יקב בוטיק ליקב קאוברטיב

היקבים והסדרות בארץ , טעימת יינות , עת הבציר, הכנת יין לבן / אדום


הפינאלה – "משחקי יין " פעילויות יין הומוריסטיות וחוויתיות:

הצצה מרתקת ופעילות קבוצתית מדליקה וייחודית בתחום תרבות

היין והאלכוהול בארץ ובעולם


הגרנד פינאלה:

· חלוקת חוברת קוקטילים לכל משתתף

· חלוקת חוברת יין לכל משתתף

· ההגרלה הגדולה – עם פרסים יוקרתיים


בברכה,

זיו מנור

09.8947856

052.2457843

www.manhattan-bartenders.com

מודעה חדשה

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" בשבועון בשבע

התקשורת בגלות/ ישראל מידד

שבועיים בגלות אמריקה מסוגלים לרפא את הישראלי הממוצע מהתעסקות אובססבית בחדשות, או לגרום לו מועקה נפשית מכך ששיטוט בתוכניות החדשות בקושי מספק ידיעות כלשהן על הנעשה בארץ. התקשורת האמריקנית לא מקדישה לנו אפילו כמה שניות אלא אם כן, חלילה, יש פיגוע. מחשב לא היה זמין לי כך שגם אתרי האינטרנט היו רחוקים ממני.

נכון, יש עיתונות יהודית מכובדת, בעיקר שבועונים שרובם נותנים במה למרכז ושמאלה. אבל רוב היהודים שיש להם את העוצמה להשפיע קוראים את הניו-יורק טיימס ואת המקבילים לו בלוס-אנג'לס, שיקאגו ומיאמי. כתוצאה מכך דעת הקהל אשר המחנה הלאומי זקוק לה כאן בארץ לא נחשפת לעמדותיו. אם אחינו בארה"ב אינם יודעים ואין להם את הכלים לנתח חדשות ותהליכים פוליטיים, ל'שלום עכשיו' ולארגוני שמאל אחרים תהיה היד על העליונה.

כדי לאזן את המצב, הייתי ממליץ על הקמת ערוץ כבלים שישדר חדשות בתוכנית יומית עד לשעה. אם בטלוויזיה שהיתה בבית בו התארחתי היו כ-500 ערוצים, בוודאי יש מקום גם לערוץ חדשותי כזה.

הראיון שלי בערוץ 7 על הכשל הדמוקרטי בפרשת החזרת החטופים

אופן קבלת ההחלטה - כשל דמוקרטי

סגן יו"ר עמותת 'לדעת': הסיקור התקשורתי שליווה את עסקת החטופים לקה בחסר וגונן על רה"מ מבקורת מתחייבת. "נכשלנו בצד הדמוקרטי ביותר"
יומן ערוץ 7

(יש באתר הקלטה ושם דבריי מובאים כפי שאמרתי אותם)

ישראל מידד, סגן יו"ר עמותת 'לדעת', מנתח ביומן ערוץ 7 את התנהלות התקשורת בסיקור השבת גופות החטופים.

לדבריו "התקשורת נכנעה לשני דברים: לרגשות המשפחות, הם רחמנים בני רחמנים, וגם לכיסוי של ראש הממשלה כאיש פוליטי. ולכן הבעיה שלנו היא שלא התקיים דיון ציבורי כפי שתפקידה של התקשורת לבצע. היא הרי טוענת נגד צנזורה ושדובר צה"ל מונע מהם מידע מלא. אנחנו צרכני התקשורת חייבים להדריך את המנהיגים שלנו שעל אינפורמציה כזו או אחרת ומפרשת שני הארונות עולה שהתקשורת נכשלה כשתמכה בקו פוליטי מסוים והציבור לא יצא נשכר מכל החופש התקשורתי הזה".

מידד מזכיר בדבריו את ימיו כעוזר פרלמנטרי בימי עסקת ג'יבריל, ומציין כי רק יום לפני העסקה יצא מהכנסת המידע אודות היקף השחרור וזהות המשתחררים, ועד אז לא יכלו גם פוליטיקאים משורות הימין לעמוד בלחץ הרגשי-תקשורתי שהופעל עליהם ולא ידעו כיצד להתייחס למהלך למרות שידעו שהסכנה לישראל הצפויה משורותיהם של המשתחררים היא גדולה. הוא מזכיר כי חוקרים קבעו זה מכבר שהאינתיפאדה הראשונה החלה כששדרת מנהיגיה היא משוחררי אותה עסקה.

להערכתו כיום פני הדברים שונים לנוכח תקדים העסקאות ובהן עסקת טננבאום ומחירה היקר. "החוסן הנפשי פגוע והתקשורת יכולה לתמוך או לנהל קמפיין עד לדיראון עולם".

באשר למועד בו בחרה התקשורת להוציא לתודעה הציבורית את המשפחות השכולות נפגעי קונטאר, אם היה זה רק לאחר אישור העסקה בממשלה, אומר מידד כי להערכתו מדובר בתחושות ואין נתונים מדויקים המוכיחים שאכן התקשורת המתינה לאישור הממשלה ורק לאחר כך הציגה את פניה ההפוכים של העסקה.

עם זאת, לדבריו יש לתת את הדעת לכך שהתקשורת לא תבעה מראש הממשלה לקיים דיון ציבורי אם העם אכן מוכן לשלם מחיר כבד כל כך, במידה שהחטופים אינם בחיים, טרם אישורה של העסקה בממשלה. בעיקר לנוכח העובדה שידוע היה מצבם הקשה ביותר של החטופים. בכך הגנה התקשורת על ראש הממשלה מדיון ציבורי מתחייב לנוכח העובדה שהציבור הוא זה שעשוי להיות הנפגע העיקרי בעתיד מהעסקה ומתוצאותיה.

"ההחלטה שלו התקבלה באופן פוליטי בלי הלחץ התקשורתי הראוי, ולכן נכשלנו כולנו בצד הדמוקרטי ביותר. החליטו ללא מידע לשחרר אדם כמו קונטאר".

ילדים? באמת?

הרבה זמן רץ ברדיו תשדיר שהוציא אותי מדעתי. הקריין מנה את ימי שביים של גלעד שליט וחטופי לבנון וסיים במשפט: "כולנו מחכים שהילדים יחזרו הביתה". גולדווסר ורגב לא היו ילדים, אלא חיילים שנפגעו במהלך שרותם, בעודם ממלאים משימה הנובעת מהחוזה הקולקטיבי בינינו לבין המדינה.

אבל הקריין צודק. במדינה שבה החוזה הזה מופר מדי יום, שבה קוטבי השלטון הם אפללו וטלנסקי, החייל כבר אינו חבר בקולקטיב. הוא רק הילד של אמא ואבא שלו. היום הילדים של מיקי ושלמה, טובה ז"ל וצבי, חוזרים הביתה. אל תחפשו משמעויות לאומיות. במקום שבו הושלמה תכנית ההתנתקות, זה מה שנשאר.

עפר שלח

האירנים תיקנו את התמונה של שיגור הטלים

ותודה לחנן להמן