האם חיים יבין הטריד מינית את אביגיל לאפין?

תלונתי לממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, מר אלישע שפיגלמן

אני מפנה את תשומת לבך לדיווח באתר
NRG
כאן
על כנס התקשורת בראש פינה הכלול בוידיאו קליפ מפי הכתבת אביגיל לאפין .

בדקה 1:40, במענה לשאלתה של הגב' לאפין מה הוא יעשה עם חלקו על הירח, בעקבות דבריו של מוטי קירשנבאום שהוא שולח את יבין ואת שלום קיטל לירח, הוא אומר:
"אני הולך לבנות שם ארמון. האם תאותי לבוא אביגיל ולגור עמדי?"
והיא נאלצת לענות, בהומור-מה: "זאת הצעה מפתת שאני לא יכולה לסרב לה."
ויבין ממשיך להטריד, לכאורה: "על הירח, את ואני".
וגב' לאפין מנסה שוב להתחמק ומגיבה: "אם יש שם חנויות, אני באה".
אך יבין
בשלו:
"יש שם חנויות וחנין וחניה בשפע".

הקליפ מציג נסיון פאתטי של אדם מבוגר המנסה, לכאורה, להיות מבריק אך גם לנסות את מזלו אצל בחורה צעירה. גם אם גב' לאפין רואה בדבריו שום דבר רציני, כל צופה מן הישוב יתבייש בשיחה שמנהל מר יבין.

אני מבקש ממך, גם אם אין אתה מסכים עמי לגבי האופי הסקסיסטי בשיחה ובהשלכותיה, לכל הפחות הייתי מצפה ממך להעיר למר יבין שתכנים כאלה בשיחותיו ישמור אוך-דה=רקורד, דהיינו שלהשאיר ראיות מצולמות איפה שמליונים יכולים לראות ולשמוע - זאת לא מבריק בכלל.

ואגב

קרוב ל-150 אלף שקל – זוהי עלות הוצאות רשות השידור לפסטיבל ראש פינה שהתקיים בשבוע שעבר, כולל משלחת ענק בת כ-30 איש, יומיים אחרי שהודיעה כי עובדיה לא יקבלו את משכורותיהם לחודש אוקטובר במלואן ובמועדן. והסערה בעיצומה.

לאייס נודע כי עבור השתתפותם בפסטיבל של אותם עובדים, בראשות המנכ"ל מרדכי שקלאר, שילמה הרשות למעלה מ-32 אלף שקל, בנוסף להוצאות לינה בחלק מהלילות, עליהם שולמו כ-8.5 אלף שקל. עלויות ההפקה והשידורים עלו לרשות 108 אלף שקלים – ובסך הכל עלה הפסטיבל לרשות כ-150 אלף שקל. "לא ייאמן, זו פשוט שערורייה", הגיב לכך יו"ר ועד עובדי הרדיו בת"א, שמעון וילנאי, "זה מה שעושים במקום לצמצם הוצאות, בתקופה ש-1,600 עובדים קבועים לא יקבלו את כספם".

גורם בכיר ברשות אמר לאייס כי "אפשר היה להסתפק במשלחת של עשרה אנשים, לא צריך היה לשלוח כל כך הרבה ולהוציא כזה סכום, בטח לא כאשר אומרים לנו שאין כסף למשכורות". גורם אחר הוסיף כי "בתקופה שהרשות נמצאת בה, אפשר היה להצטמצם ולהזמין עובדים ליום אחד. מי שחשב להישאר מעבר ליום אחד - שיממן מכיסו". בתשובה לפניית אייס, אמר חבר הוועד המנהל, יעקב נווה, כי "אכן נסעתי לפסטיבל, אך מימנתי את הלינה מכיסי הפרטי. למה אחרים לא קיבלו ואני כן? - את התשובה תצטרך לקבל מהרשות. לי אין תשובה".

ואם לא די בזה, הרי שבקרב העובדים קיימת התמרמרות גם לגבי זהות האנשים שהוזמנו. "לא ברור במה קשורות היועצת המשפטית והסגנית שלה לפסטיבל. למה הזמינו אותן?!", שאל גורם בכיר ברשות. אחר הוסיף כי "מדובר בשערורייה, אבל אם כבר מזמינים את חברי ועדת הטלוויזיה אז שיזמינו את כולם ולא רק שלושה-ארבעה".

מרשות השידור נמסר בתגובה: "חשיבות רבה נודעת להשתתפותה של הטלוויזיה הישראלית, הטלוויזיה הממלכתית הראשונה שפעלה במדינת ישראל. בפסטיבל הוצגה הרפורמה ברשות, התקיים דיון על דרכו של הערוץ הראשון, נפרדו בצורה מכובדת מחיים יבין והוצגו מקצת מסרטינו החדשים - כשגולת הכותרת היתה, ללא ספק, הסרט המתאר את המלחמה על השידור הציבורי, סרט שזכה לשבחים ולתשואות המשתתפים כולם וגם הביקורת.

בהארץ מצנזרים ולא רק עורכים מכתבים למערכת

זה נוסח מכתב למערבת ששלחתי לעיתון הארץ

בדרך כלל, גדעון לוי אינו מפספס שום פרט, אך הקטן ביותר. והנה בטור הביקורתי שלו, הוא אינו מדגיש את הנקודה החשובה ביותר מתוך הסרט של חקירתו של יגאל עמיר.

בסרט, אנו שומעים את החוקר מוטי שואל את עמיר "מתי עלה בראשך הרעיון לירות בראש הממשלה?" והתשובה הייתה: "מאז הסכם אוסלו א'". אם כן, ככל הנראה, התיאוריה הקונספירטיבית, שה"הסתה", ובמיוחד זו "של רבנים", היא שהביאה את עמיר לרצוח, איננה נכונה. אוסלו א', להזכיר לכולנו, היה בשלב מוקדם ביותר, ספטמבר 1993. אפילו אם נוסיף עוד כמה חדשים, הרי מראות וקולות "ההסתה" באו בחלק השני של שנת 1994, בעיקר הודות לסוכן השב"כ אבישי רביב.

וזה הנוסח שהתפרסם

בתגובה על "הזעם הקדוש" מאת גדעון לוי ("הארץ", ביקורת טלוויזיה, 23.10)

גדעון לוי אינו מדגיש את הנקודה החשובה ביותר מתוך הסרט של חקירתו של יגאל עמיר. נשמע בו החוקר מוטי שואל את עמיר "מתי עלה בראשך הרעיון לירות בראש הממשלה?" והתשובה: "מאז הסכם אוסלו א'".

אם כן, ככל הנראה, התיאוריה, שה"הסתה" היא שהביאה את עמיר לרצוח אינה נכונה. אוסלו א' היה בשלב מוקדם ביותר, ספטמבר 1993. ההתבטאויות נגד יצחק רבין היו בחלק השני של שנת 1994.

ישראל מידד

שילה

ומה ההבדל אתם שואלים?

חסרות היו מלים אלה:

בעיקר הודות לסוכן השב"כ אבישי רביב

תגידו לי מה יש להארץ לצנזר את מכתבי ולהשמיט כל איזכור של אבישי רביב?

הם יודעים שמול זילבר אחד, יש עשרות מהשמאל שייפגעו

לא מאהבה אלא מפחד

במכתב ששלחו אל דאבוש, מסתייגים היוצרים מקריאתה לעורכים מוסיקלים שלא להשמיע את שיריו:

"מחובתנו להימנע מגלישה מסוכנת אל מחוזות אפלים של מקארתיזם, סתימת פיות וקעקוע של חירות היצירה והביטוי"

התבטאויותיו של הזמר אריאל זילבר, בסרט התעמולה הקורא לשחרורו של יגאל עמיר, ממשיכות להכות גלים: לאחר שיו"ר הרשות השנייה, נורית דאבוש, קראה אתמול לעורכים מוזיקליים שלא להשמיע את שיריו, מגיע תורם של ארגוני הבמאים והתסריטאים – המסתייגים מדבריה ומבקשים להוקיע את קריאתה.

"עם כל הסלידה והתיעוב מדבריו של זילבר", טוענים הארגונים במכתב שנשלח היום אל דאבוש, "ובפרט מנכונותו להירתם לקמפיין, מחובתנו להימנע מגלישה מסוכנת אל מחוזות אפלים של מקארתיזם, סתימת פיות וקעקוע של חירות היצירה והביטוי. נדמה לנו שזהו בדיוק המבחן הדמוקרטי, להגן על חירות יצירתו של המחלוקתי ופעמים אף המאוס, שהרי אין חוכמה בהגנה על אנשים החפים ממדנים ושדעותיהם מצויים במרכז ההסכמה".

נו, באמת, הרי הרבה יותר יוצרים מהצד השמאלי של המפה ייפגעו ממדיניות צנזורה כזו

קטע בטור מיקרוסקופ בשבועון בשבע

בגליון 18.10.07

איזו שטות!

בראיון של גאולה אבן עם איילה חסון-נשר בערוץ הראשון ביום ראשון השבוע, בנושא החקירות הנוספות המתנהלות נגד ראש הממשלה, גב' אבן ניסתה לפרשן את תגובת לשכת רוה"מ - שהחקירות "מיותרות" - וכך אמרה: "בעצם, היועץ המשפטי לממשלה כדי לחסוך מעצמו ביקורת כאילו הוא עושה הנחות לראש הממשלה, כל שטות הוא מעביר לחקירה".
"שטות"?

תזכורת קטנה: החקירות הללו תחילתן בתלונה של אישיות בכירה בשירות הציבורי, המשכן בהמלצת מבקר המדינה וסופן בהחלטה של צמרת משרד המשפטים כולל היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ואחרים. גם אם בסופו של דבר, בית משפט או צוות החקירה יחליט שאין בהן עילה מספקת, מה ה"שטות" הזאת של גאולה אבן?

על גב' אבן היה להיזהר מאימוץ שפה כזו שיכלה להתפרש כהקלת ראש בלתי נסבלת ואולי אפילו ביזוי של הליך קבלת ההחלטות של בכירי משרד המשפטים. היה עליה להבין מראש שכניסה
לסמנטיקה זולה לא תטיב עימה ועם מטרות השידור הציבורי


עם סגירת הגליון, התקבלה תשובה מאלישע שפיגלמן, נציב קבילות הציבור ברשות:

"ההערה הועברה לתשומת ליבה של הגב' אבן.
מחובתי לציין: הביטוי "כל שטות הופכת לחקירה" היא לכל הדעות שגיאה. אני משוכנע שהערותיך באשר לשימוש בקלישאה הזאת תילקח בחשבון בעתיד."

כדאי להתלונן

את התלונה הבאה שלחתי לממונה על קבילות הצבור, מר אלישע שפיגלמן

בראיון שניהלה גאולה אבן עם איילה חסון-נשר במהדורת "מבט מוקדמת" בשעה 19:08 ביום ראשון 14.10.07 בנושא שתי החקירות הנוספות המתנהלות כעת נגד ראש הממשלה, גב' אבן, כך הבנתי, ניסתה כאילו לפרשן את המצב העכשווי והתבטאה שהיום, כדי לפגוע ביכולת ראש הממשלה לתפקד, "כל שטות הופכת לחקירה".

כמובן, במציאות, החקירות הללו תחילתן בתלונה של אישיות בכירה בשירות הציבורי, המשכן בדוחות של מבקר המדינה ובסופן, החלטה של צמרת משרד המשפטים כולל היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ואחרים. אין הן יכולות להיות מוגדרות כ"שטות" גם אם בסופו של דבר, בית משפט או צוות החקירה יחליט שאין בהן עילה מספקת. כך, שגם אם בתשובתך ייעשה נסיון למזער את חשיבות התבטאותה ולשייך אותה לסוג של אמירות-כנף בלתי-מוצלחות שמצטיין בהן מר חיים יבין, בין היתר, היה על גב' אבן להיזהר ולהסתייג מאימוץ שפה זו שיכולה להתפרש בקלות, אולי בלתי נסבלת, אבל בכל זאת בקלות כביזוי הליך קבלת ההחלטות של בכירי משרד המשפטים. כמנחה מנוסה, היה עליה להבין מראש שכניסה לסמנטיקה זולה לא תטיב עימה ועם מטרות השידור הציבורי.

אבקשך לברר תלונתי זו ולהודיעני את מסקנותיך ואת צעדיך הנובעים ממנה.

והופ! הנה התשובה שתלונתי מוצדקת הייתה:

From: OMBUDSMAN [mailto:OMBUDSMAN@iba.org.il]
Sent: Tuesday, October 16, 2007 10:54 AM
To: yisrael.medad@gmail.com
Cc: info@imw.org.il; Nitzan Chen; Geula even
Subject: RE: IMW Complaint #4613 (14/10/2007)

אל: ישראל מידד

שלום רב,

הנדון: תלונתך בעניין התבטאויותיה של הגב' אבן

תודה על האזנתך ועל הערותיך.

ההערה הועברה לתשומת ליבה של הגב' אבן.

מחובתי לציין: הביטוי "כל שטות הופכת לחקירה" היא לכל הדעות שגיאה - שהרי בדיוק בשביל זה קיימת מערכת הבדיקות של מבקר המדינה, המשטרה והפרקליטות שנועדה למנוע הפיכת תלונות סרק לחקירות מטרידות.

אני משוכנע שהערותיך באשר לשימוש בקלישאה הזאת תילקח בחשבון בעתיד.


בברכה,
אלישע שפיגלמן
נציב קבילות הציבור

העתק: ניצן חן, מנהל חט' החדשות, ערוץ 1
גאולה אבן, ערוץ 1
האגודה לזכות הציבור לדעת

הקטע שלי במדור מיקרוסקופ - בשבע ערב סוכות

מאיפה בא הכסף? מהפוליטיקה? / ישראל מידד

דבר מוזר קרה בשבוע שעבר בדרך עיתונאי רשות השידור לשולחן ניהול משא-ומתן על הפיטורים ההמוניים ברוממה כתוצאה מתוכנית הרפורמה. לא, לא נצפה בכתבות על עיתונאים מחטטים בפחי אשפה והפותחים למצלמה מקררים ריקים. לא, הם למדו קצת כלכלה.

מתברר, כפי שדה-מרקר דיווחה יעל ולצר ב- 16.9, שעשרות רבות של אלפי דולרים יוצאו על שכר טרחם של יועצים לעיתונאי רוממה והם, בשלב זה, לפחות ארבעה: יוסי קוצ'יק, עורכי הדין גלעד שר ושותפו אופיר טל וגם מרב פרסי-צדוק. אך משום מה, כולם היו קשורים לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מי כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מי כחבר בצוות השלום שלו ומי כדוברת שלו. האם יש כאן עניין של מקריות גרידא? של קשר סמוי בין שלטון, פוליטיקה, הון ותקשורת? האם אהוד ברק מעכשיו עד סוף פרשת הרפורמה יזכה לסיקור אוהד?

אחיה גינוסר, ראש אגודת העיתונאים בירושלים, טען שרק שיקולים מקצועיים הכתיבו על בחירת היועצים. אבל גינוסר הוסיף עוד דבר מעניין כשאמר: "המאחד את האנשים האלה בעינינו הוא שהם כולם אנשי תנועת העבודה, והם באמת מבינים את חשיבות השידור הציבורי ויעשו הכל כדי שרשות השידור לא תקרוס".

אהה. ככה זה. איש מחנה הימין אינו מסוגל להבין שידור ציבורי. גם איש כמו, למשל, מנחם בגין אשר לא פיטר אף עובד רשות השידור או החליף אף מנהל מדיה שם כאשר הם ניהלו נגדו ונגד שלטונו מלחמת חורמה של הטייה וחוסר הגינות?

ושאלה אחרונה: מאיפה יבואו כל עשרות הרבות של אלפי הדולרים האלה? מרשות השידור? אולי ממפלגת העבודה? מחשבון הבנק של אהוד ברק?

האם איראינה חולת נפש?

להלן ציטטה מתוך רשימה של אריאנה מלמד:

היהודי הגלותי שרצה להיות גיבור ישראלי, הדמות השנוייה במחלוקת כבר בימי
המחתרת, האיש שכולם דיברו על ה"כריזמה" שלו ולא ראו כיצד צומח כאן דמגוג עממי מצליח וגם מסוכן, הימני המשיחי שהפך לפרגמטיסט פוליטי כשזיהה הזדמנות בהצהרתו של סאדאת על נכונותו לשלום, המצביא הכושל, המובל, המובס והחולה של מלחמת לבנון הראשונה, מי שהנציח את הקיטוב העדתי לטובתו וקנה לעצמו המוני תומכים במחיר שבר קשה בחברה הישראלית – וכן, האיש שלא ידענו יותר מדי על נפשו המיוסרת, על התרופות הפסיכיאטריות שהוא נוטל כשהוא מנהל את ענייני המדינה, על מחלותיו ויכולתו, או אי יכולתו לתפקד עימן כמוביל של ממשלה.

נו, השמצות, לכלוכים, מילא

אבל בדיוק איך היא יודעת - אם היא יודעת - שבגין נטל תרופות פסיכיאטריות

היא ראתה את המרשמים?

יש לה בקבוקים ריקים שמורים אצלה במגירה?

היא דיברה עם הרופא?

מניין יש לה המידע הבדוק הזה?

או האם זאת לשון הרע, דיבה, אי-דיוק?

או אולי היא פסיכית בעצמה?

או סתם עוד מקרה של עיתונאות אתית מקצועית ישראלית טיפוסית נטולת מעורבות אישית-פוליטית?

קמפיין חדש סטיקר חדש