6.29.2010

שמיר? ומדוע לו ילין-מור?

שני חוקרים חושדים במישהו בלח"י כאיש המודיעין הסובייטי:

שני חוקרי ברית המועצות, איזבלה גינור וגדעון רמז...חוקרים את פעילותם של מרגלים קומוניסטים בארץ ישראל, מתקופת הצארים ועד שנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במחקרם הם מסתמכים בין היתר על מסמכים סובייטיים...

בהרצאה שנשאו במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הם הציגו דו"ח ביניים, ובו שאלות רבות שלא מצאו להן תשובות...
מסמכים שאיתרו גינור ורמז מלמדים שבריה"מ החדירה לפחות מרגל אחד לשורות ארגון לח"י, והם מבקשים לדעת מי זה היה. מטבע הדברים עולים שמותיהם של ראשי הארגון ובהם יצחק שמיר. גינור ורמז אינם טוענים, בשלב זה של מחקרם, שראש הממשלה לשעבר היה מרגל קומוניסטי.

שמיר היה קשור כידוע לרצח פולקה ברנדוט, מתווך האו"ם שנורה בירושלים בספטמבר 1948 בידי אנשי לח"י. גם לבריה"מ היה עניין במותו של ברנדוט, מציינים גינור ורמז: הוא ידע פרטים על מגעים חשאיים בין שירותי המודיעין הסובייטיים לאס-אס.

שמיר? ומדוע לו נתן פרידמן-ילין-מור? הרי הוא שבר שמאלה חזק.

תוויות: ,

6.28.2010

מוכנים לחפור?

מעוננינים במחנה חפירה ארכיאולוגית לבני נוער וצעירים?

אז תקראו כאן

אודות

מחנה חשיפה וחפירות ייערך באתר תל שילה בין התאריכים 18.7-18.8. העבודות יתבצעו על ידי קבוצות מתנדבים בליווי והדרכה צמודה של צוות קמ"ט ארכאולוגיה. בשיתוף עם צוות מרכז ההדרכה תל שילה וצוות בית ספר שדה עפרה.

רוצה להיות שותף שלימור ופיתוח תל שילה? אתה מוזמן לחוות, לעמול ולהצטרף למתנדבי תל- שילה.


6.26.2010

היו לא תהיה

מדווח:

השר בני בגין הצהיר כי ממשלת ישראל לעולם לא תאפשר את חלוקת ירושלים.

"מנסים לגרום לכך שבירת הנצח לא כולה תהיה לנו - רק חלקה - ודווקא החלק שאיתו יש לנו את הקשר הכי עמוק וחשוב - הר הבית, הר הזיתים, הרובע היהודי, הכותל, יש בעולם אנשים שדעתם לגזול מקומות האלו מאיתנו - אני אומר לכם: היו לא תהיה"

לדברי השר בגין, בירושלים הלכו אבותינו, עבדו כוהנים, מלכו מלכינו ו"מראש צורים ניבאו נביאנו", כלשונו.

"הכל כתוב וידוע, והכל מוכח ובכל זאת יש הטוענים בימים אלה- שלא היה ולא נברא, שלא היה בית מקדש והר המוריה...

6.24.2010

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" גליון 398 מיום 24.6.2010

במה פוגענית

* לאחרונה למדה אישיות ציבורית בכירה שיעור כואב בתקשורת. במכתב אל חברת החדשות של ערוץ 2, קרוביה ציינו שהערוץ "בחר לתת במה, זמן שידור ומקום לאדם ההורג. הם נתנו במה לאדם שפגע וברח - וכל זאת תוך הצגת עובדות שקריות. זו הונאת הציבור, זו פגיעה בשמו של שניאור, זו פגיעה במשפחה. אנחנו המומים וזועמים". אנו מעבירים את תנחומינו לשופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, אך המומים בעצמנו מכך שדרך התנהלות זו של התקשורת לא היתה מוכרת עד כה לשופט ולמקורביו.

* בדיווח ב'הארץ' על תקרית בשומרון לפני כשבועיים, טענה הכותרת כי "מאות עצי זית נשרפו בעת עימותים בין פלסטינים לבין מתנחלים מיצהר". אך בתמונה המצורפת לכתבה, ודווקא של סוכנות זרה - AFP, לא רואים אפילו עץ אחד - לא שרוף, לא גדוע, לא כרות. שטח נרחב נראה בתמונה, אבל אין עצים ואין יער. אז מדוע בחר עורך העמוד בתמונה? אולי כי פשוט לא היו עצים שרופים?

* אין לי ידיעה מוסמכת יותר מקביעת בית המשפט בעניינה של ד"ר חנה קהת, ואין לי שום דבר נגד פמיניסטיות דתיות. לאחרונה מנהלת קהת קמפיין תקשורתי נרחב בכל מיני במות וערוצים. אלא מה? כפי שצפי סער פרסמה ב'הארץ' בשבוע שעבר, נתקלה קהת בבעיה: מכיוון שמקום העבודה ממנו פוטרה נמצא ב'שטחים', לא כל הארגונים הפמיניסטיים מעניקים לה את תמיכתם באופן אוטומטי, והעצומה למענה חתומה רק בידי חלקם. קשה לנהל קמפיין תקשורתי עם חצי נשק. אלא שלפחות היה לקהת הישג תקשורתי לא רע כאשר באותה כתבה בחרו לשים תמונה שלה לצד תמונה של עוד פמיניסטית מפורסמת: ח"כ חנין זועבי.

ישראל מידד

_______________________________

הגירסה הלא-ערוכה:

לאחרונה, למד אישיות ציבורית בכירה לקח תקשורתי. במכתב אל חברת החדשות ערוץ 2, קרוביו ציינו שהערוץ "בחר לתת במה, זמן שידור ומקום לאדם ההורג. הם נתנו במה לאדם שפגע וברח - וכל זאת תוך הצגת עובדות שקריות. זו הונאת הציבור, זו פגיעה בשמו של שניאור, זו פגיעה במשפחה. אנחנו המומים וזועמים." אנו מעבירים את תנחומינו לשופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל ("אני אגדע את ידו") חשין אך המומים בעצמנו שהתנהלות זו של התקשורת לא הייתה מוכרת עד כה.

בדיווח ב"הארץ" מיום 3 ביוני על תקרית בשומרון, הכותרת טוענת "מאות עצי זית נשרפו בעת עמותים בין פלסטינים לבין מתנחלים מיצהר". אך בתמונה המקשטת את הכתבה, ודווקא של סוכנות זרה AFP, לא רואים אף לא עץ אחד, לא שרוף, לא גדוע, לא כרות. שטח נרחב נצפה בתומה אבל אין עצים ואין יער. אז מדוע בחר עורך העמוד, אודי צחור, בתמונה? כי אין עצים שרופים?

תמיד טוב להיותת חריג בעולם התקשורת וקצת שונה. אחרת יאשימו אותך שאתה או את חברים בגילדה המקצועית המכונה "הברנז'ה". אבל נחמיה שטרסלר הצטיין ביום 16 ביוני כשפירסם לא דיווח חדשותי אלא "טור אישי" על הוועדה לחקירת הטיפול במפוני חבל עזה. והנה הכותרת: " כישלון של הוועדה, לא של המדינה". יחי חופש הדעה.

למחרת יום התקרית בה נרצח השוטר יהושע סופר, קרבן ראשון לטרור ערבי בשנה זו, בדרך לחברון, הידיעה על כך התפרסמה ב"הארץ" בעמוד 5. וזאת גם ללא שום ידיעת "טיזר" בעמוד הראשון של העיתון. אז איזו ידיעה כן הבופיעה בעמוד ראשון, במקום הראשי, עם שתי תמונות? נכון, קביעת בג"ץ בעניין שוויוניות הבטחת הכנסה לאברכים. אך העיתון הגדיל לעשות והנושא טופל בעוד חמישה כתבות וטורים (כן, 5!) בעמוד 2 ובעמוד 3. בעמוד 4 שלשת הנושאים היום קשורים למשט אפשרי מאירן וועדת טירקל. כנראה שדמים גברו על הדם.

אין לי ידיעה מוסמכת יותר מקביעת בית המשפט בעניינה של ד"ר חנה קהת. ואין לי שום דבר נגד פמניסטיות יהודיות דתיות. אלא שלאחרונה, ד"ר קהת מנהלת קמפיין תקשורתי נרחב ובוטה בכל מיני במות וערוצים. אלא מה? כפי שצפי סער מציינת ב"הארץ" ב- 15 ביוני, נתקלה קהת בבעייה מסוימת. מכיוון שמקום העבודה שלה שממנו הוא פוטרה ב"שטחים", לא כל הארגונים הפמיניסטיים מעניקים לה את תמיכתם באופן אוטומטי והעצומה לא חתומה בצורה גורפת. קשה לנהל קמפיין תקשורתי עם חצי נשק. אלא שלפחות היה לקהת הישג תקשורתי לא רע כאשר באותה כתבה, בחרו לשים תמונה שלה לצד תמונה של עוד פמיניסטית מפורסמת: ח"כ חנין זועבי. נו, נחמה פורתא.

ואין פוקד...






הרמה בהר-הבית בשנות ה- 20

תוויות:

6.23.2010

עובדים קשה בבית הדין הרבני


מה יקבל תלמיד כפרס ?




תוויות:

יש לך משהו לעשות בצום י"ז בתמוז





מעניין אותך?

הנה ההמשך:-

6.17.2010

הטור שלי במיקרוסקופ של "בשבע", גליון 397 מיום 17.6.2010


כן, אפשר לשנות

אל תחשבו שהמאבק נגד גורמי תקשורת מפרי אתיקה ובעד תקשורת הוגנת הוא אבוד מראש ולא כדאי להתעסק בעניין. נכון, המאבקים הם רבים, מנהלי הערוצים משתפים לעתים פעולה עם העבריינים או מפחדים מהם, הברנז'ה חזקה ומחוברת ומרושתת - אבל שלא ירפו ידיכם!

הנה, הח"כ לעתיד ככל הנראה, יאיר לפיד, הודיע למעסיקיו בחברת החדשות שהוא מחיל על עצמו תקופת צינון, ובכך פעל כבר כמו מחוקק. כמובן, כמו פוליטיקאי, הוא מחליק את העניין ומתרץ בתחבולות את מצבו, אבל יש להודות: במידה לא מבוטלת, לפיד הוכרע. על מנת למנוע את פיטוריו המיידיים ולשים קץ גם למהלך חקיקה ביוזמת חברי הכנסת רונית תירוש וכרמל שאמה, הודיע לפיד שבמידה ויחליט בעתיד להצטרף לפוליטיקה הוא מתחייב להודיע על כך מראש ולקחת תקופת צינון בת שישה חודשים.

לפני הבחירות של שנת 1999 ניסיתי לפעול באותו מישור מול התוכנית 'משחק שבת', שהכוכב שלה היה רוני מילוא. מילוא, שנכשל בניסיונו להיבחר לכנסת בבחירות של 1996, ניצל את הבמה התקשורתית שניתנה לו, הקים יחד עם חבריו את 'מפלגת המרכז', נבחר לכנסת ואף התמנה לשר.

מאבק מתמשך אחר יוצא נגד הנוהל הפסול של מערכות החדשות להסתמך על ארגוני שמאל קיצוניים כאל מקור סמכותי לנתונים. דוחות של 'שלום עכשיו', 'אמנסטי' ו'בצלם' משודרים כאילו נבדקו ביסודיות ואמיתותם הוכחה.

לא מזמן הושג הישג משמעותי על ידי אגודת 'לדעת', כאשר יו"ר רשות השידור הוריד הנחיה שאין להתייחס לדוחות 'בצלם' כעובדות מוכחות אלא כידיעה מטעם הארגון, ושיש לזהות אותו מבחינה פוליטית. אבל מי זוכר הנחיות כאלה? ושוב, יוצאים למאבק ליישומו של כלל אתי מובהק, כדי להגן על זכויות הצבור לקבל תקשורת לא-מוטה.

ישראל מידד

חיים יבין - שמאלן ועוד איך


הטרור לא זקוק להתנחלויות

בתגובה לרשימתו של יוסי שריד על ספרו של חיים יבין "עובר מסך" ("הארץ, ספרים", 2.6). שריד מציין כי יבין מעיד על עצמו שהוא איננו "שמאלן מקצועי" אך מקבל את התזה של השמאל ש"ההתנחלויות הן הסיבה לטרור". אם כן, יש לכולנו - המשדרים, הצופים, המפיקים והמבקרים - בעיה לשונית ואולי גם אתית.

הרי כולנו, מימין לשמאל, ואפילו בני ייקים, יודעים שהטרור הערבי לא זקוק לאף לא התנחלות אחת, כי אם הוא זקוק לנוכחות יהודית כלשהי בארץ ישראל. גם יסוד הפת"ח ב-1964, בטרם הוקמה ולו התנחלות אחת ביהודה ושומרון ובחבל עזה; גם פעילותם של אנשי הפדאיון בין השנים 1949-1956; וגם הפרעות בתר"פ, תרפ"ט ובשנות "המרד הערבי" בסוף שנות ה-30 - כולם מבטלים כעפרא דארעא את התזה השמאלנית הזאת.

אבל יבין מעיד על עצמו כשמאלן הרבה יותר מוקדם בקריירה השידורית שלו. בעמוד 62 בספרו אנו קוראים שבתקופת פרשת לבון, בקיץ 1963, זוכר יבין שלקראת שעת המהדורה המרכזית של החדשות ב"קול ישראל" עורך החדשות, חנוך גיבתון, תופס ממנו את דפי הקריינות, מתחיל למחוק ולתקן ואז, הטלפון מצלצל ועל הקו או יצחק נבון או טדי קולק.

גיבתון מקריא את הנוסח המתוקן, אלא שמעבר לקו באה הוראה להמשיך ולתקן עד הגירסה הבן-גוריונית, "הנכונה". יבין שתק אז, כי כך נוהג איש שמאל, סליחה, איש מפא"י. המנהג התקשורתי הישראלי אז היה להשתעבד לשלטון, להטעות, לא לדייק ולא לשמור על הוגנות. השאלה היא אם מנהג זה עדיין נהוג כמו אז, גם היום.

ישראל מידד

שילה

6.13.2010

השמעתם על בר "בגין" בירושלים?

אני מנחש שמשפחת בגין איננה כל כך מרוצה מהניצול של שם משפחתם אבל הנה בר הריקודים בשם "בגין":



הוא נמצא ברחוב ריבלין בירושלים ואני בטוח שגם משפחת ריבלין איננה מרוצה כלל.

6.11.2010

תפילה ביריחו



6.10.2010

הטור שלי במיקרוסקופ של "בשבע", גליון 396 מיום 10.6.2010


ממשט יצא מתוק

אז מה יצא לנו תקשורתית מהתקרית בלב ים מול ה'ארמדה' הטורקית תומכת חמאס? לא מעט טוב.

ראשית, הלן תומאס, ילידת לבנון ובכירת כתבי הבית של הבית הלבן, אשה אשר טפטפה אנטי-ציוניות בכל הזדמנות, נאלצה להתפטר מעבודתה באחת מסוכנויות החדשות הגדולות בארה"ב. זאת בעקבות קריאתה ליהודי פלשתין לשוב לגלות בגרמניה, פולין וארה"ב. ומכיוון שכעבור כמה ימים השחקנית-המנחה וופי גולדברג החרתה-החזיקה אחריה בטענה שיהודים לא היו בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, אולי גם עליה להסיק מסקנות.

שנית, אפילו עופר שלח נאלץ להתנצל על כתיבתו המשתלחת נגד צה"ל. בטור שפרסם ב'מעריב' הוא הרשה לעצמו לכתוב כך: "אז זה מה שיצא: מהיום ידיה של היחידה הטובה ביותר בצבא הזה... מגואלים בדם של אזרחים".

שלישית, לפי סקר 'ראסמוסן', חברה מוערכת ומקצועית ביותר, 49% מהאמריקאים מאמינים שאשמת מותם של המחבלים הטורקים רובצת על תומכי הפלשתינים. רק 19% חושבים זו אשמתה של ישראל.

רביעית, וזאת ממעקב קרוב ביותר, היחידה בדובר צה"ל אשר מטפלת בהיבט של התקשורת החדשה - זו של בלוגרים, פייסבוק וטוויטר ומה לא - תיפקדה ביעילות, בנחרצות ובהצלחה. שעות רבות הושקעו, סרטים הופקו, קולות הוקלטו והכל, תוך זמן סביר, מצא את עצמו מופץ כמעט בצורה ויראלית.

חמישית ואחרונה, אם לדבר על "ויראליות" - התופעה של הפצה המונית ברשת האינטרנט - כל הכבוד לקרולין גליק ושות' באתר 'לאטמה' על הקליפ "עבדנו על העולם", שרק מוכיח שלמחנה הימין הלאומי יש תשובה לסאטירה החתרנית והתבוסתנית של כלי התקשורת שלנו.

ישראל מידד

תוויות:

6.09.2010

הגדרה של תקשורת

בדוחק הזה, בהמולה הזו, בין דפי עיתון מודפסים בצבעים עזים הגורמים לדלקת עיניים לבין שידורי רדיו וטלוויזיה תרועתיים, חצוצרתיים, הגורמים לדלקת אוזניים

אצל ח"כ זועבי - לא תהיה מדינה יהודית יותר

בחוג הבית היחיד שקיימה בעברית, שהתקיים בשבוע שעבר בדירה
תל-אביבית, דיברה על מדינה פלסטינית בשטחים לצד מדינת כל אזרחיה בגבולות 48'.
הנוכחים חלקו על דבריה נמרצות. "איך את מצפה שיהודים יצביעו לכם כשאת אומרת שלא
תהיה בכלל מדינה יהודית?" שאלה אחת המשתתפות. "אנחנו, הקורבן, נקבע את האג'נדה ואתם
תצטרפו אלינו בשוויון מלא", ענתה לה זועבי בשלווה.

אם אתם רוצים לבטל את
חוק השבות ולהחיל את זכות השיבה, איזו סיבה יש ליהודים לבחור בכם?

"יש לכם סיבה מצוינת. המצע שלנו מדבר על מדינה דמוקרטית גם לערבים וגם ליהודים. זה ההבדל
ביני לבין המפלגות הציוניות: הם לא יכולים לבוא לחוגי בית של ערבים ולומר, ?אנחנו מציעים לכם לחיות במדינה יהודית'. אני מציעה ליהודים לחיות במדינה שהיא לא יהודית ולא ערבית - אלא מדינת כל אזרחיה".

אז למה אין לכם מועמדים יהודים ברשימה? הרי את מה שאתם טוענים כלפי הבדלנות היהודית והקיפוח של הערבים על ידי היהודים אפשר לטעון כלפיכם.

"הקריטריון זה האג'נדה, ולא מספר החברים היהודים. הרי יש חברים ערבים במפלגות קיצוניות, האם זה עושה את המצע שלהן לדמוקרטי ושוויוני? בכלל לא. זה מאבק משותף? מה פתאום. זה מאבק
של יהודים שמזמינים ערבים להצטרף. ההגדרה שלנו היא הפוכה. אנחנו, הערבים, בתור הקורבן של התהליך שקרה פה, קובעים את האג'נדה, והיהודים מצטרפים אלינו כמו הלבנים שהצטרפו אל השחורים במאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. במקום שהתוקף יבוא ויציע פשרה באים אנחנו, הקורבן, ומציעים שוויון ואומרים - בואו תכירו בטרגדיה שלנו, תכירו בנכבה".

ואתם, בתמורה, תכירו בציונות?

"לא, משום שזו אידיאולוגיה גזענית
. הבחירה שלנו היא להכיר ביהודים, אנחנו נכיר
בשוויון מלא עם היהודים. אני לא מבקשת מדינה פלסטינית מול מדינת היהודים, אני מציבה
אידיאולוגיה דמוקרטית שבה יש שתי שפות רשמיות, הכרה מלאה בהיסטוריה ובנכבה של הפלסטינים והכרה מלאה ביהודים".


אז איך זה שהיא בכנסת?

יש חוק, לא?

חוק יסוד: הכנסת, סעיף 7א, א (1)

6.08.2010

מחזור לא-מוצלח במיוחד



הר-הבית לפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל


לפי מקור זה, הנה כמה מכתבים בכתב ידו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל מלפני שלשה עשורים בעניין הר - הבית:





תוויות:

6.07.2010

כרמי שילה






תוויות: , ,

6.06.2010

מי לא מאמין לגל"צ?

קמפיין חדש של "גלי ישראל": בגל"צ לא מאמינים לדו"צ

התשדיר החדש של תחנת הרדיו של יו"ש מכריז: "נמאס לכם לשמוע את רזי ברקאי לא מאמין לדובר צה"ל, מתחברים לגלי ישראל"

אבי בניהו דובר צה''ל צילום ארכיון: יוסי אלוניקמפיין חדש של תחנת הרדיו של יו"ש "גלי ישראל" תוקף את גלי צה"ל ומאשים את התחנה הצבאית בחוסר אמון בדובר צה"ל. התשדיר של "גלי ישראל" מתחיל בהקלטה משיחה בין רזי ברקאי לאבי בניהו, דובר צה"ל ולשעבר גלי צה"ל שהתבקש למסור פרטים מדוייקים על פעולת הקומנדו הימי נגד המשט בעזה.

בהקלטה נשמע בניהו אומר: "היות ועד היום לא הולכתי אותך בכחש, אז אני מציע שקודם כל תאמין לדיווח שאני נותן לך". רזי ברקאי השיב לבניהו: "עזוב את גלי צה"ל לצורך העניין – סי.אן.אן והטלוויזיה הבריטית...". בניהו מיהר להגיב ואמר: "סי.אן.אן לא שאלו אותי שאלות כאלו עכשיו".

לאחר מכן מכריז התשדיר של "גלי ישראל": "נמאס לכם לשמוע את רזי ברקאי לא מאמין לדובר צה"ל, מתחברים לגלי ישראל".

תוויות:

לא לאניני טעם ודעת

6.03.2010

הטור שלי במיקרוסקופ של "בשבע", גליון 395 מיום 3.6.2010

בידיעות אין כל חדש

במוסף '7 ימים' התפרסמה בשבוע שעבר כתבה על מפגש בין חייל בריטי בדימוס שבשנת 1946 נשלח לאתר בשיטות איכון את תחנות השידור המחתרתיות של ההגנה והלח"י, לבין גאולה כהן שנעצרה בעקבות פעילותו (גילוי נאות: הייתי מעורב בשנים האחרונות בארגון המפגש וקשר עם החייל, טוראי רוברט פיינטר). בכתבה מספרת גאולה על ראיון עם הנציב העליון קנינגהאם באנגליה בשנת 1972, ומצטטת אותה אומרת: "הייתי כתבת בעיתון מערבי והחלטתי לנסוע לבקר את קנינגהאם". "מערבי"?

ממתי גאולה כהן היתה עיתונאית בעיתון מערבי? היא לא היתה שייכת לשום עתון מערבי, אלא כתבה בעיתון ישראלי בשם 'מעריב'. ונכון, יש במילה זו אותן אותיות, אבל מישהו הפך את סדרן, כאילו בטעות. ש'ידיעות אחרונות' יזכיר את המתחרה שלו? לעולם לא. תולדותיה המקצועיים והאישיים של גאולה כהן, שפשוט לא הגיוני שהיא תעבוד בעיתון 'מערבי', נפלו קרבן להתנהגות מוזרה של אנשים עם אגו מנופח.

* המשכתי לקרוא והגעתי לכותרת זו בעמודי החדשות: "השופטים נזפו בתובע: 'לא למדנו כלום מהעדה שהבאתם'". אלא שבגוף הידיעה, קראתי זאת: "'אני אומרת לשני הצדדים, אפשר לקצר. אנחנו לא מתקדמים בקצב הראוי', נזפה נשיאת בית-המשפט המחוזי בירושלים מוסיה ארד בתביעה ובהגנה". האם הכותרת משקפת את מה שאירע באולם בית המשפט, או רק חלק קטן ומוטה? ואולי קטע שמסייע לצד אחד במשפט?

* ביום ראשון בערב ראיינה גאולה אבן את בתו של אלי כהן הי"ד. מעבר לחוסר הטקט בהקרנת תמונות רבות של אביה תלוי בכיכר בדמשק, אני תוהה על שיטת התשאול של אבן כשפנתה אל הבת והכריזה: "אני מניחה שגם יש כעס על הבחירה שהוא עשה. אולי על הבחירה של שירות המדינה, אולי עוד לפני המשפחה". מעבר לניסיון של אבן להטיל ספק בצורך של כל אזרח להגן על המולדת, דבר חמור כשלעצמו, מה קרה למלה 'האם'? מה, אי אפשר לשאול שאלה? חייבים להכתיב למרואיין את גבולות התשובה? זו אינה אתיקה מקצועית, אלא התגייסות אידיאולוגית לפגוע לא רק בזכרו של אלי כהן, אלא בביטחון המדינה.

ישראל מידד

ומה אתה שותה?



6.02.2010

בואו לטייל בארץ ישראל

מסע חוצה שומרון בקיץ – מעפרה לאלון מורה
בהדרכת דביר רביב

במהלך הקיץ הקרוב נצא למסע נודד בהרי השומרון – מעפרה לאלון מורה, לאורך ה-"מְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה". המסע יימשך שלושה ימים ובמהלכם נבקר בעשרות חורבות, נקודות תצפית ומעיינות לאורך הדרך בה צעדו אבותינו.

יום א: נצא אל המסע מעפרה – היישוב הראשון בשומרון. תחילה נעפיל אל הפסגה המערבית של רכס בעל חצור – המקום בו קיבל אברהם אבינו את ההבטחה... (בראשית יג, יד-יז). נבקר בקניון הקטן של וואדי סמיה עילי. נבקר בחורבת ג'רבה (אל עוף) – המזוהה עם גרב, עירו המקראית של מיכה (הבחור עם הפסל...). מכאן נרד לערוצו של נחל שילה עליון. נעצור להתרעננות בעין עוז. נבקר במעיין הגיבורים ונסיים את היום הראשון ביישוב עלי.
אורך המסלול: 19 ק"מ.

יום ב: נצא אל היום השני מהיישוב עלי. נבקר עין א-סויה ובחאן א-סויה. נבקר במצפה תפוח (ראס א-דר) – מכאן נשקיף על מרחבי לב השומרון ו"ארץ תפוח". נבקר במבצר ארומה – עיר מבצר מקראית ומבצר חשמונאי מרשים. נעצור להתרעננות במעיין הקסום – עין נריה ונסיים את היום השני ברכס איתמר.
אורך המסלול: 23 ק"מ

יום ג: נפתח את היום השלישי בתצפית מרשימה ממצפה שלושת הימים, מכאן נשקיף על מרחבי "ארץ שכם", בקעת הירדן, עבר הירדן והגליל. נבקר בחורבת טנא אל פוקא – המזוהה עם תאנת שילה – עיר מקראית בגבול נחלות אפרים ומנשה. נעצור להתרעננות במעיין העם (עין שעב אל ביר). נבקר בחרוב הבודד (שייח כאמל) ונסיים את המסע בחוות סקאלי (הסמוכה ליישוב אלון מורה).
אורך המסלול: 14 ק"מ

תאריכים: י' - י"ב באב (21-23/7/10)


לפרטים נוספים והרשמה- לחץ כאן