היו ימים...

המאבק נגד ההקפאה מתחיל

‏06/01/2008
הודעה לעיתונות



ראשי הערים והמועצות המקומיות והאזוריות ביו"ש פתחו במאבק לביטול הקפאת הבנייה ביישובים

בכינוס חירום של ראשי הערים והרשויות המקומיות והאזוריות ביו"ש שנערך היום (א') בעיריית אריאל, הוחלט לפתוח לאלתר במאבק במישורים הציבורי, הפוליטי והמשפטי נגד מדיניות ההקפאה בבנייה ביישובי יו"ש, לרבות בגושי ההתיישבות.
בכינוס השתתפו מרבית ראשי הערים והרשויות ביהודה ושומרון.
הפורום החליט על מיסוד מסגרת קבועה לפעילות ועל נקיטה בכל האמצעים הלגיטימיים להסרת רוע הגזירה שפוגעת בזכויות היסוד של המתיישבים ומשפחותיהם ביו"ש.
כבר בימים הקרובים יתקיימו פגישות של ראשי הרשויות עם שרים וחברי כנסת כדי להבהיר את חומרת המצב ובדרישה לביטול גזירות "הספר הלבן" שהופעלו באחרונה "באופן שרירותי ובלתי מוסרי" על ידי ראש הממשלה ללא החלטת ממשלה וללא החלטה של הכנסת.
בישיבה סוכם על:
- איחוד ויצירת חזית משותפת של כל ראשי הרשויות למאבק מתמשך כנגד הקפאת הבניה.
- דרישה מיידית משרי וחברי הכנסת מש"ס, ישראל ביתנו, קדימה והגמלאים, לפעול לביטול הקפאת הבנייה ולהתנות את המשך שותפותם בקואליציה בכך.
- ערב ביקורו של נשיא ארה"ב בוש בארץ - דרישה משרי וחברי הכנסת מש"ס, ישראל ביתנו, נאמני קדימה והגמלאים להבהיר ולתבוע מראש הממשלה לא לתת שום התחייבות מדינית להקפאת ההתיישבות ביהודה ושומרון בכלל ובגושי ההתיישבות בפרט.
- דרישה מיו"ר הקואליציה, בנימין נתניהו ומסיעת הליכוד להודיע כבר היום שלא יכבדו שום התחייבות להקפאת הבנייה.
- קריאה לכל אנשי המחנה הלאומי בישראל, על כל מפלגותיו, להתייצב למאבק לסיכול רוע הגזירה.

לפרטים נוספים:
רון נחמן, ראש עיריית אריאל, טל': 054-5373777
שאול גולדשטיין, ראש מוא"ז גוש עציון – טל': 050-4012020
דני דיין, ראש מועצת יש"ע – טל': 054-8188363

בכינוס השתתפו וסמכו ידיהם על ההחלטות:

משה רוזנבאום – ראש המ"מ בית אל
רון נחמן – ראש עיריית אריאל
חסדאי אליעזר – ראש המ"מ אלפי מנשה
צביקה מה יפית – אורנית
שאול גולדשטיין – ראש המוא"ז גוש עציון
דני דיין – יו"ר מועצת יש"ע
דובי טל – ראש המוא"ז בקעת הירדן
צביקי בר חי – ראש המוא"ז הר חברון
הרצל בן ארי –קרני שומרון
צבי קצובר – ראש המועצה המקומית קרית ארבע
חננאל דורני – ראש המ"מ קדומים
גרשון מסיקה – ראש מוא"ז שומרון
אבי רואה בנימין - ראש המוא"ז שומרון
ישעיהו ארנרייך – ראש המ"מ עמנואל

בברכה,
ראובן שפירא
יועץ התקשורת, עיריית אריאל 054-5691250

הקריקטורה של העוף של יונה צורך בהארץ

החקלאות האורגנית של יש"ע בעיתון הארץ

עיתון הארץ ביקש לבדוק זוית לא ידועה של ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון וזו החקלאות האורגנית

מה שהערבים לא הצליחו לעשות משך מאות שנים וגם לא בשני העשורים האחרונים עשו היהודים

אבל הארץ החליט שיש לאזן את הכתבה של כתבו נדב שרגאי ועוד דבר, גם צירפו קריקטורה קצת נבזית (ראה בסוף

אבל לפחות הזכירו את חברי הטוב, יונה צורף

בהתנחלויות מנסים להפריד בין חקלאות אורגנית לפוליטיקה
15 חקלאים ביהודה ושומרון מגדלים ענבים, שעועית ומלפפונים אורגניים מאת נדב שרגאי

ענבי המרלו והקברנה סוביניון בכרם האורגני של אריאל בן שטרית בפאתי ההתנחלות יצהר נראים רע. בבקרים רבים גולשים עננים לבקעה הקטנה שלמרגלות ביתו והגשם מביא אתו את פטריות הקימחון, שמכות בעלי הגפן, שנטע לפני שבע שנים. בן שטרית משקיע ב-35 הדונמים שלו מאמץ רב, כדי להתגבר על המזיקים השונים ללא חומרים כימיים - לא תמיד זה מצליח.

בן שטרית הוא אחד מתוך 15 חקלאים אורגניים הפועלים בתחומי יהודה ושומרון. הדגש העיקרי בחקלאות האורגנית הוא הימנעות מריסוסים כימיים בכל שלבי הגידול. לכן את עקירת העשבים השוטים בין הגפנים מבצע בן שטרית בידיים.

לצד הכרם הקים בן שטרית את אחד היקבים היחידים בארץ שמייצר יינות אורגניים. סדרה אחת של יינות מהיקב של בן שטרית מכונה שוהם, "כשם האבן של יוסף הצדיק בחושן", מסביר בן שטרית. את הטקסט שנדפס על המדבקה הצמודה לבקבוקים שלו, ניסח בן שטרית, לשעבר תלמיד ישיבת קבר יוסף. "הגפנים", כתב שם, "מעמיקים אתנו שורשים באדמת הארץ הטובה, ונושמים את אווירה, עד אשר יכו השורשים בלב הארץ. תהליך ייצור היין, מנטיעת הגפנים ועד חתימת הבקבוקים נעשה על ידי בחורי ישראל, לעשות נחת רוח לבורא, יתברך שמו".

ד"ר אורנית רז, מנכ"ל איגוד החקלאים האורגניים בארץ מדגישה, שהאיגוד שלה "אינו עוסק בפוליטיקה", "אנו בוחנים את התוצרת שמגיעה מכל מקום, לפי האיכות שלה והסטנדרטים המקצועיים שלנו". כדי להדגים את ההפרדה בין הפוליטי לחקלאי, מצביעה רז על החקלאי אברי רן, איש המאחזים מאיתמר, ואחד מגדולי ספקי הביצים האורגניות בארץ. "הוא חקלאי מצוין, ישר ואמין. אנחנו כאיגוד בוחנים אותו מקצועית - מוסרית, לא פוליטית". אברי רן אחראי לנתח גידול ושיווק משמעותי משוק הביצים האורגניות בארץ. השטחים שלו משתרעים על אלפי דונמים והוא מגדל בהם חיטה, שממנה מופק קמח אורגני ומייצר גם גבינות ויוגורטים מחלב עזים.

בלול עופות רגיל כלואות התרנגולות במכלאות. התרנגולות של החקלאי יונה צורף משילה מסתובבות חופשי ומוזנות בתערובת גרעינים אורגנית (חיטה, תירס ו-15% מינרלים). צורף, בן 60, גאה לספר כי 8,000 התרנגולות בלולים שלו מטילות כ-7,000 ביצים ביום".

גם אהרון גיאן מאיתמר הוא חקלאי אורגני. גיאן מסביר כי לחקלאים האורגניים בשומרון, יש יתרון על פני אזורים אחרים בארץ. "בגובה שבין 900-650 מ' מעל פני הים, קריר יותר ובתוך החממות פחות חם, כך הפירות חונטים גם בחודשי הקיץ ובסתיו עדיין יש תוצרת בשפע" הוא אומר. גיאן, ממפוני כפר דרום שבגוש קטיף, הקים שלושה דונם חממות ועוד חמישה דונם שטח פתוח, שם הוא מגדל עשרות טונות של שעועית, מלפפונים, עגבניות, תות, קישואים וחצילים.

שיבי דרורי, תושב גבעת הראל ובעל יקב לא אורגני, הוא רכז הוועדה החקלאית של מרכז וצפון יו"ש, מטעם משרד החקלאות. דרורי מספר שהחקלאות האורגנית ביו"ש, נמצאת בירידה. "לא מעט חקלאים שניסו לגדל אורגני, הרימו ידיים. זה קשה, יקר ופחות כלכלי. צריך להיות אידיאולוג גדול לא רק של ארץ ישראל, אלא גם של שיטת הגידול הזאת, כדי להתמיד. לא כולם מסוגלים".

מיהו אברי רן??

אברי רן, פעיל ימין תושב איתמר ואחד ממנהיגי נוער הגבעות, מספק ביצים אורגניות לרוב חנויות הטבע בארץ. אבל לא רק. רן הועמד לדין פעמיים בגין תקיפה אלימה של ערבי ישראלי ושל פעיל שמאל, ובשני המקרים ישב במעצר בית עד שזוכה מחמת הספק. לטענת תושבי הכפר הערבי ינון, השכן לחוותו של רן, רן היה מעורב במעשי התנכלות לתושבי הכפר

=======================

חקלאי יו"ש הם אחוז שולי בשוק האורגני

מאת תמרה טראובמן

מתוך כ-450 משקים חקלאיים אורגניים רשומים, רק כ-15-10 נמצאים בהתנחלויות ובמאחזים ביהודה ושומרון - כך לדברי מנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית בישראל, אורנית רז. הסחורה מהשטחים כוללת, בין השאר, את רוב הטחינה האורגנית וביצי חופש. היקף המכירות בשוק המזון האורגני בישראל עדיין רחוק מזה שבאירופה, אבל קצב הגידול השנתי שלו מהיר: כ-35% בשנה. היקף השוק נאמד בכ-140 מיליון שקלים בשנה. לדברי דורון שפון, מנהל שיווק בחברה המייצרת מזון אורגני, הסיבה המרכזית לגידול היא כניסתן לתחום של רשתות שיווק "רגילות" שהחלו לשווק תצרוכת אורגנית.

מכתבי היום במוסף ספרים של הארץ

האם הביקורת אמינה יותר כשהיא מופיעה בספר?

רשימת הביקורת של עמיה ליבליך על ספרו של יגאל סרנה ("סימן אזהרה לחברה שדעתה משתבשת", "הארץ, ספרים", 27.6) היתה יכולה היתה להיות יותר מועילה אם ליבליך היתה מתייחסת לכמה מן השאלות הבאות: האם אי-הסתרת "נקודת המבט שלו או המחנה שאליו הוא משתייך" דיה לפטור את סרנה מן האפשרות שחוסר-האובייקטיביות שלו, קרי התמסרותו האידיאולוגית, פוגמת באמינות הספר או באמון של הקוראים בספרו, או האם נתון מקובל הוא שנוכחותנו באזורי יש"ע רעה, מרושעת וחוטאת ללא בדיקה נוספת? האם דיווחיו העיתונאיים של סרנה על מפעל ההתיישבות ביש"ע, שחלק מהם זכו לביקורת על ניסיון מאומץ להשחיר דמויות ומעשים של יהודים הגרים באותם אזורים, הופכים ליותר אמינים ורציניים כעת, שהם נכללים בספר עם "חיי-מדף", ולא נקראים מתוך נייר שזורקים אותו אפילו לפני תום אותו יום שבו הם מופיעים?

והיא יכלה להתאונן על כך, כמוני, על שהאזרח הישראלי אינו זוכה לגיוון או ריבוי דעות בכל הקשור לאותו מפעל ציוני, כי התקשורת הממסדית, גם הממלכתית וגם המסחרית, הבטיחה שכל סיפור יזכה לשמץ של הטלת-דופי, ספק או קלון במידה גדולה או קטנה.

כמו ספרם של עקיבא אלדר ועדית זרטל, "אדוני הארץ" לפניו, גם סרנה קובע דפוס ספרותי: במקום מחקר מלומד, ההתיישבות ביש"ע נדונה אך ורק בידי עיתונאים ובעלי-טורים, שגם אם יש להם תרומה חשובה להבנת האירועים, הגישה שלהם לוקה וגורעת.

ישראל מידד

שילה