מוך פרוטוקול ישיבת הכנסת ביום 28.10.09
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. אחרון הדוברים, כנראה לא בכדי, יהיה חבר הכנסת גפני. שמנו אותך בסוף הדוברים. ראיתי שהרבה מתעניינים בדבריך כבר, עוד לפני שדיברת. אבל בכל אופן, אני מבקש ממך שנתכנס לשלוש דקות, קצת חרגנו מהזמן. כמו שאני מזכיר את זה לכל דובר, אז לך אדוני השר.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני השר לביטחון פנים, הפעם באמת זה אתה צריך להשיב על זה, ברור לגמרי.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
אין ברירה, אתה אומר.
משה גפני (יהדות התורה):
עכשיו זה נושא שלך. שמעתי את שני הדוברים האחרונים, שהם שניהם חברים טובים שלי – חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת חיים אורון – וזזתי באי-נוחות על הכיסא שלי על המצב הזה.
אני רוצה לדבר על שני הצדדים – אני רוצה לדבר על היהודים שעושים שמה את התבערה ואני רוצה לדבר על המוסלמים, או על הערבים, שעושים שמה את התבערה. וכדי שחבר הכנסת צרצור לא יגיד לי: בוא תדבר גם על הצד השני, אני מתחיל ביהודים.
המציאות הזאת שבה אנשים יהודים עולים להר הבית ומציפים את המחלוקת הנוראה שקיימת בין היהודים למוסלמים, היא תופעה בלתי מתקבלת על הדעת.
אל"ף, אסור לעלות להר הבית. אסור, זה איסור כרת. בי"ת, מה רוצים להרוויח בעלייה להר הבית? שתהיה פה שפיכות-דמים במובן הכי חמור של המילה? לא יכולה להיות יותר שפיכות-דמים מזה. נוצרת פה מלחמה בין דתות. הרי גם אני מאמין כמוך שייבנה בית-המקדש בהר הבית, ובשבילי זה המקום הקדוש. וזה הופך להיות מאבק בין-דתי, אנחנו יודעים מה זה. על מה? על מה? מי שיעלה להר הבית ויעבור על איסור כרת, ישנה משהו במדיניות של הממשלה, כל הממשלות?
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת אריאל, בידידות, דבר יותר חמור. שנינו אנשים דתיים ואנחנו מאמינים במה שכתוב בתורה, ובתורה כתוב שארץ ישראל ניתנה לנו – אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ וכולי.
זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים פה בכנסת ואנחנו מעבירים חוקים נגד התורה, או הממשלה עושה דברים בניגוד להלכה, אנחנו מרחיקים אותנו מהר הבית. האם גם אז יש מלחמה כזאת נגד חוקים של הממשלה שהם נגד ההלכה? שמרחיקים אותנו מהר הבית? אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון שבדבר.
עכשיו המוסלמים – הקיצוניים. אני אוהב להגיד הקיצוניים, אז זה יוצא – אני לא מדבר על כולם. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני שמעתי אותך, ככה בחצי בגלל שקראו לי על איזה חוק נגד ההלכה שהממשלה רוצה להעביר, הייתי עסוק. רציתי למנוע - - -
חיים אורון (מרצ):
איזה, שנדע.
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב, אתה תמצא. בקיצור, אני שואל אותך: יש ממשלה ריבונית בישראל. אתה באמת מאמין שהממשלה – איזושהי ממשלה – הממשלה הנוכחית, הולכת לעשות איזה שינוי בהר הבית? האם עולה על דעתו של מישהו – של ראאד סאלח – עולה בדעתו שהממשלה הולכת לעשות איזשהו שינוי? לזרוק את הווקף?
אורי אריאל, זו דעתו. בסדר, יש עוד דעות בעולם המוסלמי. יש אחמדנג'אד, שרוצה להשמיד את מדינת ישראל, אז אני אומר שזו דעתך?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הרב גפני - - -
משה גפני (יהדות התורה):
וללכת, להפוך את הכול – אני הולך לשבח את המשרד לביטחון פנים, אל תלך - - -
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אי-אפשר לתקן - - -
משה גפני (יהדות התורה):
ללכת ולהגיד בכל העולם שממשלת ישראל הולכת להפוך את הר הבית למלחמה, הולכים לפגוע. הרי אמרת – אנשים חושבים שהולכים לשנות את הר הבית ולכן הם באו להגן. על מה הם באו להגן? על מה? מישהו הלך לעשות שמה משהו? רצו כמה יהודים – שלפי דעתי טועים טעות מוחלטת, עושים נזק בל יתואר – המשטרה לא נותנת להם. המשטרה גם לא יכולה לתת להם בגלל שהממשלה היא זו שמחליטה. היא יכולה להחליט על איזשהו דבר על הר הבית?
אנחנו נפרוש מהקואליציה אם יהודים יעלו להר הבית על-פי החלטת ממשלה, ואין ממשלה שרוצה לעשות את זה. אני רוצה לשבח את השר לביטחון פנים, לשם שינוי.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
הגיע הזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
הגיע הזמן. המשטרה מנעה – אני ישבתי ופחדתי שהולכת לקרות שם תופעה שהיא נוראה. באמת, מאבק בין-דתי – שהוא אגב לא צודק; לא הערבים צודקים ולא היהודים צודקים.
אף אחד לא צודק במאבק הזה.
אם המשטרה היתה נוהגת לא נכון, היום היינו מדברים כבר אחרת. המשטרה, אדוני השר, אני משבח אותך על זה – לא בכל הדברים, יש דברים שלא. בזה כן. לא, שתדע שכשאני מעביר ביקורת זה אובייקטיבי.
