רשדימתו של גונן גינת: אמרנו לכם

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של בשבע 323

תקשורת "היסטורית"/ ישראל מידד

יש עיתונאים אשר שואפים לשנות את העולם ע"י כנסיה לפוליטיקה. ויש עיתונאים, ותום שגב של "הארץ" הוא אחד מהם, אשר כבר משנים את העולם, לא בהווה ולעתיד לבוא, אלא דווקא באמצעות העבר.

לשגב טור קבוע בימי שישי בעיתונו שמכונה 'שיעור בהיסטוריה'. לפני שבועיים הוא ציין שלאחר שכוחותיו של הגנרל אלנבי נכנסו לטבריה בספטמבר 1918, עיר זו היתה "הנקודה האחרונה במאמץ ממושך לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים. למחרת המשיכו לדמשק". אלא שטענה זו אינה נכונה.

על פי הדו"ח הרשמי של אלנבי שפורסם בקהיר ב-1919, מטהו של אלנבי לא הבדיל בין עבר-ירדן מזרחה לבין עבר-הירדן המערבי וצבאו לחם על שני גדותיו של הירדן בו-זמנית. כך למשל תקף כוח פרשים שלו את הטורקים הנסוגים ליד בית-שאן משני צדי הנהר. ב- 25.9, רבת-עמון נכבשה בצהרים, טבריה נפלה בפני הבריטים אחר-הצהריים בעוד באותו בוקר נכבשה א-סלט. דמשק נכבשה ב- 1.10 וכעבור יומיים יצאו הבריטים מחיפה לכיבוש ביירות.

אלא שלשגב יש מטרה מוסווית והוא פועל כדי לשכתב את ההיסטוריה לסמן גבולות שלא היו. הגולן, חבל ארץ-ישראלי לכל דבר שנחשפו בו מבצר גמלא ובתי כנסת, ארץ שאודותיה חז"ל אמרו שכל הקונה בית בגולן כקונה בית בפרוור ירושלים, היה צריך להיות חלק מארץ-ישראל המנדטורית על פי המפות שצורפו להחלטת חבר הלאומים ביולי 1922. ואולם, הבריטים מסרו את הגולן לצרפתים ובתמורה, קיבלו את העיר מוסול בעיראק, בעסקת "שטחים למען נפט". נשגב ממני איך שגב עושה חיל כ"היסטוריון" כאשר הוא כותב כך אבל ברור לי מדוע הוא כוכב של "הארץ".

תלונתי נדחית

התלונה

בתוכנית "מסיבת עיתונאים" ביום רביעי, 3.12, שאל ספי עובדיה, מראיין אורח, את השר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, לגבי דבריו של משה "בוגי" יעלון" על הצורך בהתנקשות בנשיא אירן ובתוך שאלתו הייתה קביעה שמר ליברמן מסכים עימם. אלא שיעלון לא אמר את הדברים והכחיש אותם באותו יום שהם פורסמו. למשל, ראה כאן:


לפי הבנתי, על מנשה רז להודיע בתוכנית שלו בשבוע הבא נוסח כגון זה: "בשבוע שעבר, ספי עובדיה קבע באחת משאלותיו כאילו משה יעלון הציע להתנקש בחייו של נשיא אירן. לאחר בדיקה, התברר למערכת התוכנית שמר יעלון לא אמר את הדברים שיוחסו לו".

והתשובה

לכבוד
ישראל מידד

שלום רב,

הנדון: מסיבת עיתונאים מיום 3/12/08


מבדיקת תלונתך עולה שהדברים שייחס העיתונאי ספי עובדיה לרמט"ל לשעבר משה יעלון אמנם נאמר אלא שזמן קצר אח"כ מר יעלון חזר מהם באופן חלקי בלבד. ככל הנראה בעקבות
התגובות שעוררו הדברים.

ניסיתי לבחון את דבריך באתר שאליו הפנית אותי בתלונתך אך לצערי לא הצלחתי להגיע אליו באינטרנט.

בעקבות הבירור שערכנו אין מקום לפרסום הכחשה לדברים שנאמרו.


בברכה,
אלישע שפיגלמן
נציב קבילות הציבור

העתק:
משה גביש, יו"ר
מרדכי שקלאר, מנכ"ל
אורי לוי, מנהל חט' החדשות
מנשה רז, ערוץ 1
האגודה לזכות הציבור לדעת

ותגובתי

תודה על הבירור שקיימת אך אני בדעה שמיכוון שבוודאי מר מנשה רז מזמין לתוכניתו רק הבכירים והמוכשרים שבעיתונאי ישראל - וזאת בגלל הרבים שאינם מופיעים בה - יש להניח שהאורחים מכירים היטב את הנושאים שבהם הם דנים, שהם מעודכנים לגבי התפתחויות חדשותיות וכמו כן, שהם נטולי הטייה ודעות קדומות.

ישראל מידד

עצרת למען שחרורו של יונתן פולארד

תפילה לימי בחירות

מה זה ימין

אז אין הבדל: ימין או שמאל? "אני לא אוהבת את הביטויים האלה, אבל היום ברור לי, בניגוד למה שהיה בעבר, שאני ימין. למרות השינוי שעברתי דבר אחד נשאר אצלי זהה: הידיעה שהארץ שלנו, והיא חייבת להיות שלנו, כי קיבלנו אותה עוד מימי התנ"ך ואחר כך מהאו"ם".

אסתר שטרייט-וורצל מתנתקת מהקונצנזוס
החברות איימו לנתק איתה

הזמנה ליום עיום בגמרא

ותודה לראובן מילר

מטבע "מחצית השקל" מהר-הבית

בדיווח מעיתון הארץ



בדיוק בזמן לחנוכה שהוא חג הר-הבית

הטור שלי בגליון 322 של בשבע

רדיו חזק/ ישראל מידד

בתוכנית רדיו בהנחיית קרן נויבך ב'קול ישראל' ששודרה לפני כשבועיים, רואיין ספי רכלבסקי על דעותיו בקשר ל'בית השלום' בחברון. הוא מיקד את ביקורתו בדברי הרב דב ליאור אשר השווה, לפי הבנתו, בין צה"ל לבין הגסטאפו. גב' נויבך, שקוראת עיתונים כחלק מעבודתה, היתה צריכה לדעת שדבריו של רכלבסקי פשוט אינם נכונים. מה שכן אמר הרב ליאור הוא: "הפעילות של כוחות הגירוש בחוות פדרמן מזכירה את מה שעברה משפחתי בפולין, כאשר סולקה מביתה באמצע הלילה, בלי סיבה, בלי חמלה ובשל היותה יהודית". אבל גם בלי לערב את הרב ליאור, שבוע לפני אותו ראיון קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים שמה שהמשטרה עשתה לילדיו של נעם פדרמן היווה הפרה של החוק הבינלאומי. יותר מכך, השופט השווה את מעשי השלטון לסדום ועמורה. מכאן שביקורתו של הרב ליאור לא היתה בלתי-מוצדקת, גם אם רכלבסקי לא ציטט במדויק את מה שאמר.

היה על קרן נויבך לעשות אחד מן השלושה: או לתקן את רכלבסקי, או לבקש ממנו לציין את המקור המדויק של הציטטה, או לבקש מיד מהרב ליאור להגיב. שום דבר מזה לא נעשה.

פניה לממונה על קבילות הציבור זכתה לתגובה: "המרחק בין ניסוח זה לבין הניסוח שבו השתמש המרואיין הינו קטן ביותר, ולכן הדרישה שהגב' נויבך תעצור במר רכלבסקי ותתקן את דבריו אינה מוצדקת". רדיו חזק, אין מה לומר.

מכתב למערכת שעיתון "הארץ" לא ראה לנכון לפרסם / מעודכן!!!

תום שגב טועה כשהוא כותב בטור שלו, "שיעור בהיסטוריה" על "זכרונות אדלינה מטבריה" (12.12.08), שלאחר שכוחותיו של הגנרל אלנבי נכנסו לטבריה ב- 25 בספטמבר 1918 עיר זו היתה "הנקודה האחרונה במאמץ ממושך לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים. למחרת המשיכו לדמשק".

על פי הדו"ח הרשמי של אלנבי שקראתי שוב, ואשר פורסם בקהיר ב- 1919 תחת הכותרת המתורגמת "ההתקדמות של הכוח המשלוח המצרי", לא היתה שום חלוקה בין עבר ירדן המערבי לעבר הירדן המזרחי במסגרת הלחימה הבריטית. למשל, ב- 23.9, כוח של גדוד הפרשים ה- 11 תקפה טורקים נסוגים ליד בית-שאן משני צדי נהר הירדן. רבת-עמון נכבשה בצהרים של 25.9, ובאחר-הצהריים של אותו היום טבריה נפלה בפני הבריטים בעוד שבאותו בוקר כבר נכבשה א-סלט. דמשק נכבשה בבוקרו של 1.10 וכעבור יומיים, ב- 3.10, יצאה החטיבה השביעית מחיפה לעבר צור והגיעה לביירות ב- 8.10.

אך, בנוסף להיבט הצבאי שראה את המערכה ללא גבולות, בעוד ששגב, במבט אנכרוניסטי לאחור, משתדל לשים גבולות איפה שהם לא היו, הרי יש גם את ההיבט המדיני-גיאוגרפי. את הגולן, חבל ארץ-ישראלי לכל דבר שיש בו מבצר גמלא ובתי כנסת, ארץ שנתחייבו תושביה בתרומות ומעשרות (ראה רמב"ם, הלכות תרומות, א:ג), ארץ שחז"ל אמרו (גיטין, ח:ב) שכל הקונה בית בגולן הוא כקונה בית בפרוור ירושלים, אמורה הייתה להיות חלק מארץ-ישראל המנדטורית על פי המפות שצורפו להחלטת חבר הלאומים של 24 ביולי 1922. ואולם, הבריטים מסרו את הגולן ב- 1923 לצרפתים ובתמורה, קיבלו את העיר מוסול בעיראק, במין "שטחים למען נפט".

===================================

הוא כן התפרסם!

ביום 26.12.08


גבולות שלא היו

בתגובה על על "זיכרונות אדלינה מטבריה", "שיעור היסטוריה" מאת תום שגב ("הארץ", 12.12)

תום שגב טועה כשהוא כותב שלאחר שכוחותיו של הגנרל אלנבי נכנסו לטבריה ב-25 בספטמבר 1918 היתה עיר זו "הנקודה האחרונה במאמץ ממושך לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים. למחרת המשיכו לדמשק".

על פי הדו"ח הרשמי של אלנבי, אשר פורסם בקהיר ב-1919 תחת הכותרת "ההתקדמות של כוח המשלוח המצרי", בלחימה הבריטית לא היתה חלוקה בין עבר הירדן המערבי לעבר הירדן המזרחי. הבריטים ראו את המערכה ללא גבולות, בעוד שגב, במבט לאחור, שם גבולות במקום שלא היו בכלל.

כמו כן, הגולן היה אמור להיות חלק מארץ ישראל המנדטורית על פי המפות שצורפו להחלטת חבר הלאומים מ-24 ביולי 1922. אבל הבריטים מסרו את הגולן לצרפתים ב-1923 ובתמורה קיבלו את העיר מוסול בעיראק, במעין הסדר של "שטחים תמורת נפט".

ישראל מידד

שילה

משה פייגלין מסביר את רשימתה של עדה אושפיז ב"הארץ"

וכאן החל הנגבי לצטט באופן סלקטיבי ומעוות שברי משפטים מתוך ראיונות שנתתי לפני כ-14 שנה, עת הקמתי את 'זו ארצנו', בניסיון להשאיר בחיים את אלפי הנרצחים שנרצחו מאוחר יותר ב"זכות" הסכמי אוסלו שהנגבי, שריד, אבינרי וחבר מרעיהם, עודדו וקידמו ככל יכולתם.

צעיר הייתי אז, ותמים לחשוב שהעיתון לאנשים חושבים יצטט את דברי ביושר. כששאלה אותי כתבת הארץ- עדה אושפיז – כיצד זה אתה נאבק בהסכם שהתקבל בצורה דמוקרטית, עניתי לה שהכרעה דמוקרטית אינה ערובה למדיניות מוסרית. כהוכחה לדברי הבאתי את עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בגרמניה, שנעשתה, כידוע, במסגרת הצבעה דמוקרטית. עוד הוספתי וסיפרתי לנציגת ה"אנשים החושבים" שבתחילת הדרך נראה היה שהמשטר הנאצי דווקא מצליח. הוא שיקם את הכלכלה, הרכבות יצאו בזמן... – בכל העולם נפלו אנשים בקסמו של הנאציזם- לינדנברג הטייס האגדי היה אחד מהם, מפלגות נאציות קמו באנגליה ובאמריקה. את הסוף כולם יודעים. מהאמור לעיל הסיקה הגב' אושפיז שפייגלין מעריץ את היטלר... ומאז ועד היום משתמש השמאל, שאינו מסוגל להתמודד עם אף אחד מטיעוני, בנשק הדמוניזציה והדה-הומניזציה המוכר והחביב שלו - פייגלין הוא נאצי.

"קדימה" נכנעה בפני תלונת אגודת לדעת

אגודת "לדעת" פנתה, תשדיר "קדימה" שונה

אתמול פנתה "האגודה לזכות הציבור לדעת" אל יו"ר רשות
השידור במחאה על תעמולת בחירות בתשדיר מפלגת "קדימה" אשר משודר ברדיו. בפנייתה,
מחתה אגודת לדעת על כך שהתשדיר נחתם באמירה - 'יחד נקבע את הנהגת המדינה'.

לדעת האגודה, אמירה זו הינה פרסומת הקוראת לכלל ציבור
המאזינים לבחור את המפלגה בבחירות הכלליות הקרובות ועל כן זוהי תעמולת בחירות
גרידא. הבוקר ניתן היה לשמוע בשידורי הרדיו כי נוסח התשדיר שונה ל: "יחד נקבע את
הנהגת קדימה".

פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה: "אנו מברכים על תיקון
התשדיר, מישהו ברשות כנראה הבין את הבעייתיות בנוסח הקודם. אולם יש מקום לבדוק איך
מלכתחילה אושר התשדיר לשידור ולנזוף באחראים לכך".

לי לא ידוע כלום על פרשת צבי סטרוק

צבי סטרוק מואשם בחטיפה ותקיפת קטין פלשתינאי

בנה של יו"ר הארגון לזכויות אדם ביש"ע מואשם בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות ובחטיפה לשם חבלה


כתב אישום בגין חטיפה ותקיפת קטין פלשתינאי הוגש בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד צבי סטרוק, בן 26 משילה. סטרוק הוא בנה של יו"ר הארגון לזכויות אדם ביש"ע ודוברת היישוב היהודי בחברון, אורית סטרוק.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים, ב-24 ביולי 2007 בצהריים שהה הקטין הפלשתינאי ביחד עם שני חבריו באזור שבין כפר קוסרא והמאחז "אש קודש" הסמוך לשילה. בסמוך לשעה 15:15 הגיעו סטרוק ואדם נוסף, שזהותו אינה מצוינת בכתב האישום, באמצעות טרקטורון. הקטין רץ אל חבריו וקרא להם להימלט, אך סטרוק וחברו השיגו אותם.

השניים ירדו מהטרקטורון, וחברו של סטרוק ירה לכיוון לא ידוע ברובה. הקטין קפא במקומו והרים את ידיו וסטרוק החל להכותו בכל גופו. על פי האישום, הוא בעט בו, הפילו לאדמה והטיח את ראשו בה, המשיך להכותו באגרופים בגבו ובראשו ואז עבר לרדוף אחרי חברו של הקטין. בזמן זה הכה חברו של סטרוק את הקטין באמצעות נשקו. מכתב האישום עולה, כי הוא קרע את חולצתו, כרך אותה סביב ראשו כדי לעצום את עיניו והמשיך להכותו יחד עם סטרוק שחזר בינתיים. הם גררו אותו לטרקטורון כשהוא זב דם, כפתו את ידיו מאחורי גבו, הושיבו אותו ביניהם כשפניו מכוסות ונסעו. תוך כדי נסיעה נחבט הקטין בטרקטורון ואיבד את הכרתו.

כתב האישום מפרט עוד, כי כעבור זמן מה הוא התעורר רטוב לאחר ששפכו מים על החולצה שעטפה את פניו. הוא שמע קולות דוברים בערבית וכן דו שיח בין שניים שזהותם לא ידועה, במהלכו שאל אחד את חברו בערבית אם לירות בו. לאחר מכן הוכה פעם נוספת על ידי האנשים, ונלקח משם לאזור פתוח, שם הוכה פעם נוספת. הוא הופשט מבגדיו והושלך כפות כשפניו מכוסות. כעבור זמן מה הצליח לשחרר את החולצה שכיסתה את פניו והתברר לו שהוא עירום לחלוטין. הוא נאלץ לצעוד כך לכביש סמוך לצומת דומא, שם עצרו לו עוברי אורח, שיחררו את ידיו הכבולות והסיעו אותו לקרובי משפחתו בכפר קוסרא. על כל המעשים האלו נאשם סטרוק בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות ובחטיפה לשם חבלה חמורה.

על פי כתב האישום, כחודשיים או שלושה לפני אירוע זה, סטרוק סטר לקטין והכה אותו בזמן שרעה את צאנו בסמוך לכפר קוסרא. גם אז הגיע אליו עם חבר רכוב על טרקטורון וקרא לו ולחבריו בעברית ובערבית לעזוב את המקום משום שזו אדמתו. הוא הכה גם את חבריו, סטר להם, בעט בהם, והפילם לאדמה. בנוסף בעט בגדי שנולד במקום, והרג אותו. בגין מקרה זה הואשם בתקיפה ובהיזק לבעל חיים.

כתב האישום נגד סטרוק הוגש כשנה וחצי לאחר האירוע, משום שניתנה לו האפשרות לערוך שימוע לפני הגשתו כחוק. בפרקליטות מספרים כי סניגורו של סטרוק, עו"ד חיים כהן, ביקש לדחות את השימוע שוב ושוב, ולא בא לאסוף את חומרי החקירה עד שהוצב לו אולטימטום: אם לא יבוא לאסוף את חומרי החקירה עד 10 בדצמבר יוגש נגד מרשו כתב אישום. עו"ד כהן לא בא, וכתב האישום הוגש, אלא שאז הוא פנה אל הפרקליטות בבקשה לערוך את השימוע בכל זאת. לאור החלטות בית משפט המחייבות זאת, הפרקליטות נאלצה להסכים ומועד השימוע נקבע לאמצע ינואר.

עו"ד חיים כהן, מסר היום באמצעות דוברו, כי דחה את מועד השימוע משום שלא היה ברשותו כל החומר המשפטי הדרוש לו, וכי הוא מאמין שלאחר השימוע יוחלט למשוך את כתב האישום או למחוק אותו.

ארגון "יש דין", המייצג את הפלשתינאי שהותקף מסר כי "מדובר באירוע תקיפה חמור, שהקטין הפלשתינאי עדיין סובל מהשלכותיו מבחינה פיזית ונפשית. נתוני הארגון מלמדים שרק אחד מכל עשרה מקרי תקיפה של פלשתינאים על ידי אזרחים ישראלים בגדה מגיע להגשת כתב אישום".

חנוכה - חג לנו

אבא חרדי ליטאי מסביר :
-אבא, איך ניצחנו את היוונים ?
-בעזרת השם.
-אז בשביל מה המכבים?
-הם היו רק החיילים . השם עזר להם בעזרת השם, וברוך השם הם ניצחו .
-המכבים היו חיילים?
-אה... חיילים של השם, צבאות השם.
-אז המכבים היו חב"דניקים
-לא! לא! חס וחלילה!! הם היו ליטאים.
-ליהודה המכבי היה נשק ?
-כן .
-אז יהודה המכבי היה חילוני או גוי ?
-חס ושלום, מה פתאום חילוני או גוי?
-אבל רק חילונים וגויים הולכים לצבא
-פעם גם דתיים היו הולכים לצבא.
-למה המכבים הלכו לצבא ואנחנו לא?
-כי היום התורה שומרת עלינו .
-ואז התורה לא שמרה עליהם ?
-אולי תלך עם מוישי לקרוא קצת משניות?
-המכבים למדו משניות?
-למדו תורה. הרבה תורה .
-ולא עבדו?
-חס ושלום.
-אז אנטיוכוס נתן להם כסף ?
-לא . הם עבדו והרוויחו פה ושם.
-בשחור כמו דוד יענקי?
-יענקי לא עובד בשחור !
-אז במה עבד מתיתיהו ?
-הוא היה חקלאי.
-מתיתיהו היה תאילנדי ?
-ד' ירחם, מה פתאום תאילנדי ?
-אז איך הוא עבד בשדה עם חולצה לבנה?
-ומנין לך שלבש חולצה לבנה?
-מוישי אמר לי שיהודי אמיתי הולך רק עם חולצה לבנה .
-אתה מבלה יותר מדי עם המוישי הזה. אבל הוא צודק .
-מה רצו המכבים?
-הם רצו מדינה יהודית עצמאית, שהם ינהלו אותה .
-זה גם מה שאנחנו רוצים?
-כן, אבל אסור לנו להגיד את זה. אנחנו לא ציוינים.
-אבא, אני רוצה להיות מכבי, ציוני , חייל !!
-געוואלד! מה קרה לך ?!
-בצחוק אבא, אני הולך להופעה של שוואקי.
-אה, יופי. תמסור ד"ש למשפחה של מוישי .

אבא חילוני מסביר :
-אבא, למה המכבים נלחמו ביוונים?
-לא עכשיו.
-למה לא עכשיו?
-אני רואה עכשיו כדורסל.
-נו אבא!
-אה... מה זה חשוב. העיקר שהם ניצחו.
-אבא, באנציקלופדיה כתבו שזה בגלל שהמכבים לא רצו לאכול חזיר.
-יכול להיות.
-ובגלל זה היתה כזאת מלחמה!?
-תראה, חזיר זה ים של כולסטרול, אולי המכבים היו בקטע של בריאות וכל זה.
-ובגלל זה הייתה מלחמה?
-המכבים האלה מהבריאות, יכולים להיות נורא קיצוניים.
-למה היוונים הכריחו אותם לאכול חזיר?
-כי הדתיים עושים עניין מכל דבר.
-המכבים היו דתיים?
-מה פתאום, דתיים לא הולכים לצבא.
-אז איך הם ניצחו את כל היוונים?
-אלוהים עזר להם.
-אבל אמרת שאין אלוהים
-באמת אין.
-אז יש או אין?
-אין. אבל הם חשבו שיש.
-אבא, לא הבנתי.
-מה לא הבנת?
-אם יש אלוהים
-אז תשאל את אמא.
-כל פעם שאתה לא יודע משהו אתה שולח אותי לאמא
-אני יודע דברים חשובים. אם יש אלוהים זה לא חשוב.
-כתוב שיהודה המכבי ניצח את היוונים בבית חורון.
-אם כתוב אז כתוב.
-איפה זה בית חורון?
-רחוק. זה לא בארץ, באמריקה.
-אבא, קולומבוס גילה את אמריקה רק בשנת 1492
-אתה יודע שאתה נודניק? זה בשטחים.
-מה, אבא, המכבים היו מתנחלים?
-ידעתי. אולי תלך לשחק עם שון?
-אבא, כשנהיה שוב בטיב טעם, גם אותי יכריחו לאכול חזיר?
-אם אתה ממשיך עם השאלות האלה, אין פסטיגל השנה!
-אבל אבא אני מפחד, יש לי רק אחות אחת
-אז מה?
-למכבים היו חמישה אחים שנלחמו ביחד
-אולי תלך לראות דורה?
-רוצה לראות מכבי
-טוב תראה מכבי.
-אבא, איפה המכבים?
-הנה בצהוב.
-אלה מכבים?
-כן.
-איך קוראים להם?
-פייזר, ביינום, באטיסטה, בלות'נטאל וקאמינגס.
-אוף אבא אתה מעצבן. זה לא שמות של מכבים
-לאן אתה הולך?
-להילחם ביוונים!
-אתה לא הולך לשום מקום!
-אני רוצה להיות מכבי, דתי ומתנחל!
-השתגעת?? אתה לא יוצא מהבית! שמעת?!!
-סתם אבא, תירגע. אני קופץ עם שון למקדונלדס
-אה. יופי. תביא לי צ'יזבורגר.

הקמפיין נגד ציפי

הטור שלי במדור מיקרוסקופ בשבועון בשבע, 11.12.08

אמת מ'הארץ' תצמח?/ ישראל מידד

אני מקווה שהקוראים הקבועים זוכרים שעמירה הס גרמה לעיתונה, 'הארץ', לשלם הרבה כסף ליישוב היהודי בחברון לאחר שכתבה דברים שלא היו (מתנחלים רוקדים על גופו הירוי של מחבל בחברון) ובית המשפט פסק נגדה ונגד העיתון. לאחרונה באה הס עם אחת האוניות שמדינת ישראל, ברוב חוכמתה, התירה להגיע לחוף עזה. היא נתקעה שם כי ישראל לא הרשתה לה לעבור דרך מעבר הגבול. מכיוון שהיא בילתה תקופה ארוכה של מגורים ברמאללה, החליטה להישאר בעזה מבלי לגרום למהומות.

אלא שבשבוע שעבר היא התדפקה על השערים וביקשה בכל זאת לעבור פנימה לישראל, לאחר שלושה שבועות של שהייה בלתי-חוקית בשטח הרש"פ. עו"ד מיבי מוזר התרעם שהיא נחקרה סמוך לבואה, חקירה שלדבריו "לא היתה הכרחית". השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, דווקא אמרה "שגם עיתונאים כפופים לחוק", והיא לא תגנה את התנהגותה של המשטרה.

ועוד דבר קטן: בדיווח של "הארץ" היה חסר פרט די משמעותי שרק הודות ל'מעריב' (ותודה לד"ר יואל כהן על ההפנייה) יכולנו לקרוא שעמירה הס "נאלצה להימלט מעזה", כי גורמים בחמאס איימו על חייה. דובר יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, מסר שהס טילפנה אליו שהיא מגורשת מעזה (כך!), שהפלשתינים אינם יכולים לערוב לבטחונה ועליה לעזוב לאלתר. ואני שואל: זה לא סיפור ש'הארץ' היה צריך לספר לקוראיו במלואו?

הארץ באדמה

מכתבי ב"מוסף ספרים" של הארץ

קינן לא היה נער

ברשימתו של יוסי קליין ("הארץ, ספרים", 12.11) על ספרה של נורית גרץ "על דעת עצמו", קובע קליין ש"הדחייה והניכור" דחפו את עמוס קינן כנער ללח"י, שסך הכל "השתתף בכמה מעשי שוד ובכיבוש דיר יאסין", וכן, שהוא הודה "בערך" לפני אשתו המחברת שחקרה אותו ביסודיות ש"בדיר יאסין הרג אשה ערבייה".

קינן נולד ב-1927 והצטרף לשורות הלח"י ב-1946 כשהחל לפעול כלוחם מחתרת, היה מבוגר בשנה בלבד מטירוני צה"ל ובאותו גיל שחבריו הצטרפו ל"הגנה" ולפלמ"ח, ולא "נער". קינן מסביר ומפרט בספר את האידיאולוגיה הפוליטית והמדינית שהביאה אותו ללח"י וקליין נוהג באי-הגינות בכותבו רק על דחפים פסיכולוגיים אישיים שהוא מבחין בהם.

בנוסף, רשימת פעולותיו של קינן נגד השלטון הבריטי הזר אליבא דקליין די קצרה. אם החליט לצמצם את הרשימה - אם מתוך זלזול ביכולתו הלחימתית של קינן בעיניו או מתוך סלידה מעצם הלחימה של לוחמי לח"י בכלל - היה עליו ליידע את הקוראים. עוינותו של קליין, לקינן או ללח"י, אינה פוטרת אותו מחובת מסירת אמת היסטורית.

ולבסוף, גם אם הבין קליין שקינן אכן הרג אשה ערבייה בדיר-יאסין, יהיו אחרים שיתרשמו שאותה "חקירה יסודית ותובענית" של גרץ היתה סוג של לחץ פסיכולוגי בלתי מתון ויש לקבל את הודאתו במידה גדולה של ספק וסקפטיות.

ישראל מידד

שילה

================

המכתב המקורי:

בביקורת שלו על ספרה של נורית גרץ על בעלה עמוס קינן, "על דעת עצמו", קובע יוסי קליין ש"הדחייה והניכור דחפו אותו [את קינן], כנער, לזרועות הלח"י", שסך הכל "השתתף בכמה מעשי שוד ובכיבוש דיר יאסין" וכן, שהוא הודה "בערך" בפני אשתו המחברת שחקרה אותו ביסודיות תובענית "שבדיר יאסין הרג אשה ערבייה" ("תעודת לוחם", ספרים, 12.11.2008).

מכיוון שקינן הצטרף לשורות לח"י ב- 1946, והוא נולד ב- 1927, הוא היה עת החל לפעול כלוחם מחתרת מבוגר בשנה מטירוני צה"ל שמתגייסים ובאותו גיל שחבריו הצטרפו ל"הגנה" ולפלמ"ח, ולא "נער", בהעניקו תיאור שאולי ביקש קליין לשוות אותו דימוי של נער פלסטיני מימינו. בספר, שלא כמו טענתו של קליין, קינן מסביר ומפרט את האידיאולוגיה הפוליטית והמדינית אשר הביאו אותו לפעול כאיש לח"י וקליין נוהג באי-הגינות בכותבו רק על, אולי, דחפים פסיכולוגיים אישיים שקליין מבחין בהם. בנוסף, רשימת פעלותיו של קינן נגד השלטון הבריטי הזר אליבא דקליין די קצרה. אם החליט לצמצם הרשימה - או מתוך ביזוי ליכולתו הלחימתית של קינן בעיניו או מתוך סלידה מעצם הלחימה של לוחמי לח"י בכלל - היה לעליו ליידע את הקורא ע"י תוספת המלים "בין היתר", לכל הפחות. עוינותו של קליין, לקינן או ללח"י, איננה פוטרת אותו מחובת מסירת אמת היסטורית.

ולבסוף, גם אם הבין קליין שקינן אכן הרג, בערך, אישה ערבייה בדיר-יאסין, יהיו אחרים שיתרשמו שאותה "חקירה יסודית ותובענית" של גרץ הייתה סוג של לחץ פסיכולוגי בלתי-מתון ויש לקבל את הודאתו במידה גדולה של ספק וסקפטיות. לפני כארבע שנים, פגשתי בקינן בכנס שנערך מטעם יד בן-צבי בירושלים בנושא לח"י והוא אמר לי לאחר שהעיר משהו על כל הזקנים שהיו אתו אז במחתרת, "לא האמנתי אז שכלל אגיע לגיל הזה". אני מניח שאם הוא מסוגל לכך היום במצבו הפיסי, הוא אף גם מתקשה להאמין לתוכן של ספרה של אשתו ועל פרשנותו של קליין.

ישראל מידד
שילה

הטור שלי בגליון #320 של בשבע

מדור חדש ב'דה-לנד'/ ישראל מידד

אין כמו הפוסט-ציונות של עיתון 'הארץ'. לאחר שנמסר המוסף השבועי 'ספרים' לידי עורך 'רב-תרבותי', נדמה שמספר הספרים הזוכים לכתיבת ביקורת שמתורגמים או מופיעים בשפות זרות שווה למספר ספרי מקור, ולאחר שהחליט שהשפה העברית בלתי-מספקת וקרא מדור הכלכלי שלו 'דה-מרקר', ממשיך העיתון בקו אידיאולוגי-תקשורתי זה. ביום שישי לפני שבועיים נחנך מדור חדש בעמוד האחרון של יומן השבוע של העיתון, והוא מעכשיו מכונה 'הקוורטט'.

לא, זה לא על שם אותו מוסד מדיני עוין המנסה להכתיב לישראל מהלכים המסכנים את בטחונה המורכב מארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי והאו"ם. מדובר על ארבעה אנשים שתורמים טורים קטנים והם: 'ציטוט השבוע', 'מספר השבוע', תמונת השבוע' ו'רגע השבוע'. וכי הרי בלטינית, שפת אבותינו, השורש 'קוורט' מסמן ארבעה. אני רק חושש שאם העיתון ימשיך להידרדר מבחינה לשונית, הוא יגיע בסופו של דבר בחזרה לאידיש. ומדוע? כי מאיפה בא הכינוי 'קוורטר' לאותו אדם המכניס את התינוק בן שמונה ימים לטכס הברית, אם לא מאותו שורש: שניים מכניסים ושניים מוציאים ויש לכם ארבעה. אני רק מקווה שהעיתון לא ישנה את שמו וייקרא 'די ערד', כי מישהו עוד עלול לבלבל אותו עם 'אל-ארד', המפלגה הערבית שנפסלה מלהשתתף בבחירות לכנסת הששית ב- 1961.

אתר ההתקפה של קדימה על ביבי

כאן

מתחיל להיות מעניינן...ומרגיז

ראיתי את הכרזה על אוטובוס בירושלים היום והתעניינתי במקור ומצאתי כתבה זו:

בחירות 2009: הליכוד דורש להסיר את קמפיין "ביבי? אני לא מאמין לו"

סיעת הליכוד הודיעה היום (שני) שתפנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליעזר ריבלין, בדרישה להוציא צו שיורה על הפסקת קמפיין "ביבי? אני לא מאמין לו", או על חיוב המפרסמים לציין את שמם. מודעות הנושאות את הכתובת הנ"ל הועלו בימים האחרונים בכמה אתרי אינטרנט, כשהמודעה אינה מפנה לכתובת אינטרנט כלשהי ואינה מוסרת כל פרט נוסף. זאת בניגוד לחוק הבחירות דרכי תעמולה, האוסר לפרסם פרסומים ללא ציון שמו של הגורם העומד מאחוריהם.

במקביל פנה יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיכאל איתן (הליכוד) ליו"ר קדימה השרה ציפי לבני, בדרישה שתדאג להפסיק את הפרסומים...

איתן הוסיף כי "העובדה שלבני מתחילה בשלב כל כך מוקדם ללכלך מעידה שלה ולחבריה אין הסבר משכנע למחדלי הממשלה בנושאי ביטחון, כלכלה, חינוך, אכיפת חוק ועוד. כשאין הסברים משמיצים, אבל הציבור לא יקנה זאת".

מקדימה נמסר בתגובה כי "אין לנו ספק שהקמפיין מכניס את ביבי לפאניקה ועל כן הוא שולח את מיקי איתן שמצידו זקוק לכל אזכור של שמו בפריימריז. אנו יודעים שמיקי איתן, כמו דן מרידור ובני בגין, מאשרים את הכתוב ולא מאמינים לביבי".