עולים. גם אתם?

^

האו"ם לא יסכים, האיחוד האירופאי יטיל עיצומים

וכך הולך לנו בית מקדש.

הארץ מתנצל

ככה מתנצל "הארץ":

סליחה, אם לא פסק, אז אין זאת טעות אלא שקר.

מיום 24.2.2011 עמ' 3 למטה למטה.

^



הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" בגליון 432 מיום 24.2.2011

כמה שווה עיתונאי?

תתפלאו, אבל עיתונאי יכול להיות שווה הרבה. ביום ראשון השבוע קיימה האגודה לזכות הצבור לדעת את הטקס השנתי שלה, שכלל הענקת פרסים לעיתונאים. בתחום ביקורת התקשורת זכו בפרס צוות אתר 'לאטמה' והעיתונאי חאלד אבו-טועמה. בפרס לעיתונאות איכותית כלכלית - נחמיה שטרסלר, ובפרס למחקר אקדמי מצטיין בתחום ביקורת התקשורת זכתה הדוקטורנטית מאיה בן-אהרון.

זו השנה ה-11 שהטקס מתקיים בתמיכת קן ונירה אברמוביץ. הפרסים הצנועים נועדו לעודד עיתונאים להיות הגונים, מקצועיים ונאמנים לכללי האתיקה בכתיבתם ובדיווחם. במציאות של הפיקוח הקיים בישראל, כשבעצם אין ענישה משמעותית על עיתונאי שעובר עבירות אתיות, הפרס משמש תמריץ חיובי כדי לנסות ולאזן במידת מה את העדרה של סנקציה מרתיעה. העיתונאי היום מצוייד לא רק במעמדו כמדווח, אלא כפרשן ובעצם כ'סלב' - מין כוכב תרבותי-חברתי שזוכה לחשיפה כמעט בלתי מוגבלת. כמה מהכוכבים האלה גם מתוגמלים בסכומי עתק. ג'ונתן רוס, מגיש של BBC, מקבל 6 מיליון פאונד לשנה, ואנדרסון קופר שלCNN - 4 מיליון דולר בשנה.

לפני כשנה וחצי נסע נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון לצפון קוריאה כדי להשיג את שחרורן של שתי עיתונאיות אמריקניות. כמה חודשים אחר כך פשטו כוחות קומנדו בריטיים על מקום מחבוא באפגניסטן כדי לשחרר עיתונאי אמריקני של הניו-יורק טיימס. חייל בריטי אחד נהרג. ביולי 2007, אחרי כמעט ארבעה חדשים, הושג שחרורו של אלן ג'ונסטון, כתב של ה-BBC שנחטף בעזה. השבוע התבשרנו שעל מנת להשיג את שחרורם של שני עיתונאים גרמנים, הקאנצלרית מרקל אישרה לשר החוץ שלה לפגוש את נשיא איראן, למרות החרם שהוטל על מגעים עם מדינה זו.

אבל בסופו של דבר יש דברים שכסף לא יכול לקנות, ובראשם ההתחייבות האישית של איש התקשורת לשרת את הציבור בנאמנות, תוך גישה מוסרית ואתית למקצוע, במטרה להבטיח קיום חברה דמוקרטית. אם יש דבר שיתרום ויבטיח זאת, זו המעורבות של הציבור על ידי ניהול שיח ביקורתי.

ישראל מידד

^

אירוע הר-הבית

מכללת הרצוג-גוש עציון ליד ישיבת הר עציון

מתכבדת להזמין את הציבור לערב עיון בנושא

לשכנו תדרשו. ובאת שמה?  העלייה להר הבית בזמננו

ערב העיון יתקיים אי"ה ביום ג', כה באדר א' תשע"א (1 במרץ 2011)

בשעה 19:15 באודיטוריום של מכללת הרצוג

ערב העיון מתקיים לזכרם של טליה ויצחק אימס הי"ד.

יצחק, תלמיד מכללת הרצוג, היה מן העולים הקבועים להר הבית.

19:15 התכנסות וכיבוד קל

הרב יצחק לוי, ר"מ בישיבת הר עציון

דברי פתיחה

הרב יהושע מאגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב

געגועים להר הבית והגשמתם

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון

עלייה להר הבית: שיקולי רווח והפסד

יהודה עציון,

פסגו ארמנותיה: מבט מהר המוריה על ירושלים העתידה

ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ', מומחה לענייני ירושלים והמקומות הקדושים

המאבק על הר הבית בין ישראל לפלסטינים

תמונות מטכס פרס הישראלי לביקרות התקשורת

קרוליין גליק וחבורת ההפקה של "לאטמה" עם השר משה כחלון וחברת הוועדה דליה זליקוביץ

 

חאלד אבו-טועמה מקבל את הפרס שלו מהשר כחלון והשגריר לשעבר זלמן שובל

נחמיה שטרסלר זכה לפרס לתקשורת כלכלית איכוצתית מידי אוריאל לין והשר כחלון -

הדוקטורנטית מאיה בן-אהרון זכתה בפרס לעבודה אקדמית מצטיינת מידי ד"ר עליזה לביא והשר -

קרוליין גליק שוחחת עם קן אברמוביץ, הנותן את חסותו לפרס לביקורת התקשורת -

יו"ר אגודת 'לדעת', פרופ' אלי פולק יחד עם יו"ר מועצת יש"ע דני דיין -

נוכחות התקשורת.  גלי צה"ל מראיין את שר התקשורת מה כחלון -

זלמן שובל, לשעבור נשיא אגודת 'לדעת' יחד עם נירה וקן אברמוביץ -



^

הרשימה של במדור "מיקרובקופ" של "בשבע" גליון 431 מיום 17.2.2011

מייצרים חדשות

המינוח החדיש ביותר בעולם התקשורת הבידורית הוא "תכנות אינטראקטיבי" (ובאנגלית: interactive programming), אשר מושאל מתחום משחקי הווידיאו. הרעיון פשוט: הצופה בבית הופך להיות חלק מצוות ההפקה. הוא מציע רעיונות של עלילה, אתרי צילום, פריטי הלבשה ותפאורה ועוד. כבר בליל שבת האחרון שודר בארה"ב הפרק הראשון מהסדרה "בר קרמא" (אין קשר לתלמוד הבבלי או לקבלה). באתר התוכנית הועלו הקווים הכלליים של הפרקים הבאים כדי שהצופים יתחילו לעבוד. בעצם, ההתפתחות הזאת משתלבת היטב עם המגמות האחרונות של שדרני החדשות, בארץ ובחו"ל, אשר התגלו בפנינו בדיווחים בזמן הפיכת השלטון במצרים. ההזדהות הכמעט מלאה של מנחי השידורים החדשותיים שצפיתי בהם, גם בתקשורת הזרה וגם המקומית, היתה ברורה - כולל שברון הלב שלהם כשהתברר מדי פעם שמה שהם מעבירים לציבור כ"עובדות" וגם תחושות ואפילו נבואות עדיין לא התרחש. נדמה שכבר היום השיטה של 'תכנות אינטראקטיבי' פועלת בתחום של החדשות. תופעה נוספת בעולם העיתונאות שהתבלטה מאוד באירועי מצרים וכעת גם באירן, תימן ובחריין היא עליית כוחו של 'העיתונאי האזרחי'.

בשידורים מעל מסך הטלוויזיה וגם באתרי האינטרנט של הערוצים והעיתונים הגדולים, מועלים לצפייה קליפים שצולמו ע"י אזרחים ממרפסת או מאוטובוס נוסע. איש אינו מוודא אם אכן האירוע התרחש או בוים, בוחן את הרקע או מבצע כל בדיקה מקצועית-אתית. אין ספק: לפעמים התמונות הן דרמטיות ואמיתיות. ובכל זאת יש סכנה. בישראל פועלת קבוצה של 'עיתונות אזרחית' בשם 'דמוטיקס', ובמצרים קיים ארגון בשם 'המרכז לעיתונאים'. יש להם אג'נדה מוגדרת היטב וסדר-יום שיש לו זיהוי פוליטי-אידיאולוגי. ואם התקשורת המרכזית, מסי.אן.אן. והבי.בי.סי. ועד לניו-יורק טיימס והוושינגטון פוסט, מעלים את החומר הוויזואלי הפיראטי הזה בעוד הוא מופיע גם ב'יוטיוב', ועל ידי כך נוצרת העצמה של ההשפעה של חומר בלתי-מבוקר כזה - אין זו עיתונות אלא סוג של תעמולה. בקצב הזה יהיה צורך בכתובית על המסך: "אין אנו אחראים לאמיתות החומר המוצג כעת".

ישראל מידד

 

סיפור מעצרם של מתנדבים לצה"ל שנתפסו בביירות במאי 1948

מפי מוריאל ארנס וצפורה פס:

^

רשימתו של זאב (ז'בו) ארליך על משכן שילה

ביכנ"ס 'משכן-שילה' בשילה / זאב ח' ארליך

"ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו…" (שמות כ"ה,ט).

"ועשו ארון עצי שיטים…" (שם י).

"ואת המשכן תעשה…" (שם כ"ו,א).

"ועשית את הקרשים למשכן…" (שם טו).

"ועשית פרוכת…" (שם לא).

"ועשית את המזבח…" (שם כ"ז,א).

בפרשתנו, פרשת תרומה, אנחנו נכנסים לסדרת "פרשיות המשכן". אין הכוונה רק לפרשיות העוסקות בצווי על בנייתו ואף על הביצוע, אלא רצף של פרשיות העוסקות בציווי על הקמת המשכן ובגדי-הכהונה לשימוש במשכן, על הביצוע, ואף על הקרבת הקרבנות – כולם במשכן. גם סדרת פרשיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה לקרבים אל הקודש, כלומר אל המשכן, כלולים ב"פרשיות המשכן". כלומר לא מדובר בשלוש-ארבע פרשיות בלבד, אלא בפרשיות האחרונות שבספר שמות, ורובו ככולו של ספר ויקרא, ואולי אף תחילתו של ספר במדבר.

לאור זאת, בחלקן של פרשיות אלו, נעסוק בעניני-המשכן, מהיבטים שונים.

אחד מאמצעי-ההוראה הנפוצים ביותר, הוא יצירת דגמים. בין הדגמים – הנפוץ ביותר הוא יצירת דגם-המשכן ע"פ הבנתנו את הכתובים, בתוספת-ביאור של מסורות-חז"ל. במוסדות-חינוך רבים, בין בצבור החרדי ובין בציבור הדתי-לאומי, ואף במוסדות-החינוך של הציבור המוגד "ממלכתי", ניתן לראות את דגם-המשכן, כל אחד לפי כוחו.

מעט מאד דגמים של המשכן, הם בקנה מידה קרוב למציאות, ובוודאי לא בקנ"מ של 1:1, קרי תואם לחלוטין. על דגמים כאלו נספר להלן (בעזהי"ת בפרשיות-משכן נוספות).

הפעם נבחן במבט-קרוב את בית-הכנסת "משכן שילה", ביישוב-הקהילתי שילה, על אם הדרך, בין ירושלים לשכם.

ראשית ייאמר כי אין כאן "דגם-המשכן", אלא בית-כנסת לכל-דבר, חי ופעיל. אלא, שצורתו של ביה"כ, מאפיינים שונים בו, צוות-החשיבה וההנחיה שהוקם לצורך בנייתו, בכל אלה יש בכדי לפתוח את הלב ללימוד ולהכרה של המשכן, וחלק מכליו: "האדריכלים הקפידו שלא לפול במלכודת של העתקה פשוטה של המבנה ההיסטורי, אלא לאזכר את המבנה ולתת ביטוי לאספקטים שונים שלו".

עוד יודגש כי בית-הכנסת פונה, כמקובל כיום, לכיוון ירושלים. בהיותה של שילה מצפון לירושלים, הרי שציר בית-הכנסת הוא מצפון לדרום. חשיבות העניין תתברר לכשנעמוד על דמיונו של המבנה למשכן-שילה, שצירו היה ממזרח למערב.

את המשכן בנו מעצי-שיטים עומדים. אורכו 30 אמה ורוחבו 10 אמות (15*5 מ'). תקרת-המשכן היתה עשויה, כדרך אהלי-הנוודים במדבר, מספר שכבות: 'משכן' – מחוטי-בד, 'אוהל' – משיער עזים, ו'מכסה' – מעורות אילים מאודמים ועורות תחשים. היה זה מבנה-עץ מתפרק, שליווה את אבותינו בכל שנות נדודיהם במדבר, ואף לאחר מכן, עם כניסתם לארץ. המשכן, בהיותו בנוי עץ, התקיים משך 110 שנה (39 במדבר, 14 בגלגל, 57 בנוב ובגבעון), עד להקמת המקדש.

על המשכן בהיותו בשילה, משך 369 שנה, אומרת משנת-זבחים (פי"ד,מ"ו):

באו לשילה – לא היתה שם תקרה, אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן…". כלומר, בהיות המשכן בשילה, הוא לא היה בנוי מעצי-שיטים, כפי שהיה במדבר ובמקומות נוספים, אלא המשכן בשילה היה בנוי מאבן. כל קרש שהיה במדבר עשוי עץ, היה בשילה – עשוי מאבן. לפי דעה זו עלינו לצייר לעצמנו את המשכן בשילה כמבנה-אבן בגובה עשר אמות, כלומר: 5 מ' ("עשר אמות אורך (=גובה) הקרש" שמות כ"ו,טז). כך נראה ביה"כ "משכן שילה". (יצוין כאן, כי קיימת דעה אחרת: המשכן בשילה היה אותו משכן-עץ של משה במדבר, אך היה ניצב לא על הקרקע, כפי שהיה בעת הנדודים, אלא על מסד-אבן בגובה עשרה טפחים: "אמר ר' זעירה: ובלבד י' טפחים כבנין הבית ( ירושלמי מגילה פ"א הי"ב).

אולם, כפי שציינו לעיל, אין כאן דגם של המשכן אלא בית-כנסת חי ופעיל, ולכן –

על-מנת לאפשר כניסה מירבית של אור אל תוך חלל ביה"כ, הופרדו ה"קרשים" זה מזה. נוצר כאן מצב של עמוד-"קרש ולאחריו רווח לכניסת אור, ושוב עמוד-"קרש", וחוזר חלילה.

מניין ה"קרשים"-עמודים הם כמניינם במשכן:

"…עשרים קרש לפאת נגב תימנה" (שמ' כ"ו,יח) כאן, בגלל הכיוון דרומה, לירושלים, הם בקיר המזרחי.

"ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש" (שם כ), ושוב כאן, בשילה של היום, זהו הקיר המערבי של ביה"כ.

"ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקוצעות המשכן בירכתים" (שם כב-כג). ומכיון שמדובר בבי"כ שכיוונו מצפון לדרום, הרי שקיר זה, שבו ששה קרשים ושניים נוספים בפינותיו, ניצב כאן, כקיר דרומי, ובו – שמונה קרשים.

"ועשית מסך לפתח האוהל…ועשית למסך חמישה עמודי שיטים…" (שם לו-לז). המסך, אמנם, איננו קיים בכניסה לביה"כ, אך חמשת עמודיו קיימים גם קיימים, ואף הם כמיטב מסורת-שילה, ע"פ המשנה, עשויים אבן ולא עץ.

מחלוקת בגמרא האם היו הקרשים ישרים במידה שווה מלמטה ועד למעלה (כדעת "ר' נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, בבלי שבת צ"ח,ע"ב), או "מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן – כלים והולכים עד כאצבע", כלומר עשויים בנטיית קלה (כדעת ר' יהודה, שם). כאן, בבי"כ "משכן שילה", הלכו כדעת ר' יהודה, והקרשים-עמודים נטויים בנטיה קלה מלמטה כלפי מעלה.

להשלמת ה"קרשים" – לנכנס אל פנים בית-הכנסת, צפויה הפתעה: ה"קרשים"-עמודים בתוך ביה"כ – אינם עשויים אבן, כפי שהיה בשילה, אלא דווקא עשויים עץ !! כפי שהיה במשכן במדבר, בגלגל, בנוב ובגבעון. יש בנקודה זו בכדי לחבר את תקופותיו השונות של ימי המשכן, ואת מקומותיו השונים, כדי הוויה אחת: "והיה המשכן – אחד!" (שמות כ"ו,ו).

סביב אדריכלות בית הכנסת "משכן שילה" ניתן לקיים "יום עיון ארוך". די לנו אם נפנה את תשומת-הלה ל"אדנים", ל"מזבח-העולה" שבחזית המבנה, ול"מזבח" לקריאת-התורה, שבתוכו. לארבעת העמודים בין ה"קודש" ובין "קדש הקדשים", לארון-הקודש דמויי ארון-הברית, ומעל לכל, כפשוטו, לכיסויי-המשכן השונים, הרומזים לכיסויי ה"משכן", ה"אוהל", וה"מכסה".

לעיון והרחבה: ארליך זאב, שילה – סיור ולימוד באתר ארכיאולוגי, ביס"ש עפרה, תשמ"ה; ברנע שרה, משכן-שילה – בימים ההם ובזמן הזה, השוואה בין המשכן המקראי לבית-הכנסת "משכן שילה", עבודה סמינריונית, ללא תאריך (תשס"ד?), לא פורסמה (וספרות שם); דויטש זלמן, דויטש-זלצמן, אדריכלים, בית-הכנסת שילה, אלון-שבות, תש"מ; חכם עמוס, ספר שמות עם פירוש 'דעת מקרא', ירושלים, תשנ"א

אלימות ערבית

מתנחלים: פלסטינים הציתו מבנה במאחז ליד שילה

יום שני, 14 בפברואר 2011

מתנחלים טוענים הערב (שני) כי פלסטינים שרפו מבנה ארעי שהוקם במאחז עלי-עין סמוך להתנחלות שילה בגדה המערבית. לדבריהם, פלסטינים שהגיעו למקום הציתו את המבנה וכתוצאה מכך התפוצצו מספר בלוני גז שהיו בקרבת מקום. כוחות צה"ל שהגיעו לזירה פתחו בסריקות אך לא מצאו ראיות לחדירה או להצתה.

 

^

תחנת הרדיו גלי צה"ל הותקפה ונוצחה

בשבוע שעבר בתוכנית "עושים סדר" ראיינה השדרנית גל גבאי מטיילים ביו"ש, ובמהלך הראיון כינתה מספר פעמים את שטחי יו"ש "פלסטין".

דברים כאלו קורים מעת לעת בתקשורת הישראלית, אך כולם עוברים עליהם לסדר היום, כי "ככה זה התקשורת העוינת, ואין מה לעשות". לא הפעם.

החברים ב"ישראל שלי" החליטו שלא לשתוק ולא לתת לרמוס אותנו. מאות מחברי ישראל שלי נכנסו לפעולה, התקשרו למשרדי ערוץ 23, סימסו לפוליטיקאים ודרשו התנצלות. בתחילה לא "ספרו" אותם. אך לאחר שהתמידו והתעקשו, השדרנית עלתה לשידור והתנצלה בשידור חי,

דבריי בדיון של ועדת ההכלכלה של הכנסת

הנה מהפרוטוקול:

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' ‎432

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ו בשבט התשע"א (‎31 בינואר ‎2011), שעה ‎11:00

סדר-היום: הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התש"ע-‎2009

- של חברי-הכנסת דני דנון, אורי אורבך, אברהם דיכטר, אברהם מיכאלי, אריה אלדד, יוחנן פלסנר, חמד עמאר, יריב לוין ואורי מקלב (פ/‎1893).

נכחו:

חברי הוועדה:

כרמל שאמה - היו"ר

דני דנון

חמד עמאר

מוזמנים:

חבר-הכנסת אורי אורבך

חבר-הכנסת יריב לוין

מרינה אוסטנפלד - עו"ד, שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר אנטולי מרגוליס - סגן מנהלת המחלה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

ערן הרכבי - מנהל תחום מטעים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צחי דותן - מנכ"ל המועצה לגפן ויין בישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איריס סעדון - מכס ומע"מ, רשות המסים

ד"ר בוריס גינצבורג - מעריך ראשי, מכס ומע"מ, רשות המסים

דגנית חגי-סעדון - עו"ד, רשות המסים

יאיר גלר - מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון הפנים

שמאי גולן - דובר הרשות, הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק תרצה נחושתן - קצין ייעוץ וחקיקה, נוער, אגף חקירות, המשרד לביטחון הפנים

יואל הדר - יועמ"ש המשרד לביטחון הפנים

רעיה שטנר - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק קובי עזרא - עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון הפנים

לימור אמיר - מתמחה ביועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

יעל מליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התעשיה,המסחר והתעסוקה

נעמי היימן-רייש - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

קרן רוט-איטח - מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים, משרד החינוך

מורן בן-ברוך - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות השידור

הילה ויצמן-ויס - סגנית היועמ"ש, הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו

דבורה קמחי - עו"ד, ערוץ ‎10

אילן כספי - מנכ"ל איסבקו בע"מ, יבואן משקאות אלכוהול, איגוד לשכות המסחר

דן ליאור - מנכ"ל הסקוטית, יבואן משקאות אלכוהוליים, איגוד לשכות המסחר

צביקה גולדשטיין - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

בנימין רוטנברג - יועץ משפטי, ענף הבירה, התאחדות התעשיינים

יעל דניאלי - כלכלנית, טמפו, התאחדות התעשיינים

קרן שינמן - מנהלת רגולציה, מבשלות בירה בינ"ל, יצרני יבואני ומשווקי משקאות אלכוהוליים

יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

כרמית פולק - עו"ד, המועצה לשלום הילד

ישראל מידד - מ"מ היו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

ד"ר סער פאוקר - היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים

יוסי ג'יבלי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

נריה מאיר - עו"ד, עוזר חבר-הכנסת דני דנון

מנהלת הוועדה: לאה ורון

יועצת משפטית: אתי בנדלר

ע' יוע"מ: אלקנה אפרתי

קצרנית פרלמנטרית: חפציבה צנעני

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התש"ע-‎2009

...היו"ר כרמל שאמה:

תודה. ישראל מידד מהאגודה לזכות הציבור לדעת, בבקשה.

ישראל מידד:

הערה עקרונית לגבי הצורך בחוק הזה - הוצאתי מהאינטרנט מחקר, ואני מציין את ‎Johns Hopkins Bloomberg School Of Public Health, למי שלא יודע, מתחילת החודש הזה: שם בארצות-הברית כשביקשו מהתעשיה, באופן התנדבותי, לצמצם את הפרסום, הוא גדל ב-‎71%, כאשר שם, בארצות-הברית, מוציאים כמיליארד דולר בשנה בפרסומת למשקאות משכרים. לכן, יש צורך בחוק, כי אי-אפשר לסמוך על התעשיה, כי היא תמיד תמצא את הדרך בכמות או באיכות - ואני משתמש ב"איכות" בסוגריים או לפחות בגרשיים - כדי לקדם את המוצר מתוך רצון להרוויח.

דבר נוסף בקשר לזה הוא, שבארצות-הברית אם הפרסומת נאסרה בערוצים המרכזיים, התעשיות או החברות מצאו את עצמן בערוצי כבלים וכל אפשרות אחרת כדי לגלוש לעבר הצרכן. לכן, החוק בא במקומו, ואין שום צורך להתווכח על עצם נחיצותו.

דבר ענייני אחד - בסעיף ‎3 כתוב "לובש מדים". מאד הייתי ממליץ בפני חברי-הכנסת וחברי הוועדה להגדיר בדיוק מה זה "מדים". האם אלה מדי צה"ל? האם אלה מדי אחות? האם אלה מדי מי שמגיש פרחים? אני לא יודע בדיוק מה זה מדים. צריכים לסגור גם את הפרצה הזאת. תודה.

היו"ר כרמל שאמה:

תודה...

^

זכרונות של עיתונאי מבואו של סאדאת לירושלים

לא רק במצרים מאת: עוזי בנזימן

תאריך פרסום: 12/02/2011 מבחנו של העיתונאי יהיה תמיד יושרתו האישית – בעקבות וידויו של עורך "אל-אהראם" על התנהלות עיתונו בתקופת מובארכ וזכרונות מביקור סאדאת בירושלים

האווירה באותו ערב במלון המלך דוד בירושלים היתה מעורבת. מצד אחד היו המארחים הישראלים, ובראשם ראש הממשלה מנחם בגין, שניסו ככל יכולתם לשוות למעמד אופי חגיגי ושמח. מהצד האחר היו האורחים המצרים, ובראשם הנשיא אנואר סאדאת, עצורים וחמוצי פנים.

זה היה בערב יום ראשון, ה-20 בנובמבר 1977, לאחר נאומו הדרמטי של הנשיא המצרי במליאת הכנסת. התגובה הישראלית לביקורו המפתיע של הנשיא המצרי בירושלים איכזבה את האורחים. סאדאת ופמלייתו הבהירו למארחיהם כי הם ציפו שעל המחווה הנועזת שלהם יגמלו בגין ועוזריו ברוח נדיבה. הם קיוו שבמענה לעצם נכונותו של סאדאת לשבור את המחסום הפסיכולוגי ולהגיע להידברות ישירה עם ראשי השלטון בישראל ישיב בגין בהיענות לדרישות המצריות במלואן.

סאדאת רצה לשוב הביתה כשהוא נושא עימו הכרזה פומבית של ישראל על נכונותה לסגת מכל חצי האי סיני ולממש את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. בגין לא עמד בציפיות הנשיא המצרי: בנאום התשובה שלו בכנסת אמנם הצטרף להכרזתו של האורח שתם עידן שפיכות הדמים בין שתי המדינות ושמעתה והלאה הן יפתרו בדרכי שלום בלבד את הסוגיות השנויות במחלוקת ביניהן, אך אמירה גורפת המקבלת את העמדה המצרית לא היתה בדבריו.

האכזבה של המשלחת המצרית ריחפה מעל סעודת הערב ההדורה. שיחות הנימוסים ליד שולחן הנשיאות היו מאולצות. סאדאת כמעט שלא נגע באוכל שהוגש לו. שר החוץ משה דיין החליף מלים עם עמיתו המצרי, בוטרוס בוטרוס ראלי, ולמד ממנו על פער הציפיות העמוק החוצץ בין שתי המדינות.

רק שר הביטחון עזר וייצמן הצליח לעורר חיוכים באנקדוטות שסיפר ובמחמאות שחלק לנשיא המצרי. הרוח הצוננת שנשבה מראשי המשלחת המצרית הכתיבה את נימת השיחות שניהלו גם העיתונאים האורחים עם עמיתיהם הישראלים.

המסר היה ברור והוא הידהד בדייקנות את העמדה שקבעו סאדאת ועוזריו: ישראל אינה מבינה את גודל הסיכון שלקח על עצמו הנשיא המצרי בבואו לירושלים. עליה לגמול לו במחווה גדולה, ולא בפרוטות קטנות; העולם הערבי מפתח נגדו עוינות עזה ומייחל לכשלון מהלכו; במקום לעסוק בזוטות – קביעת נוהל להמשך המו"מ, מיקוח על ניסוח הודעת הסיכום – על בגין לצייד את סאדאת בתמורה מלאה, מספקת, שבה יוכל לנפנף מול העולם הערבי האורב לו.

 

המשך...

אנחנו עולים מדרגה: אנו נחשבים גורמה

הכתבה מתארת איך העולים החדשים עוזרים לשנות את תרבות האוכל והשתייה ביהודה ושומרון. בחנויות המובחרות בארץ ובחו"ל כבר אפשר למצוא דליקטסים שיוצרו בעלי, יין מעפרה ושוקולד יוקרתי ממעלה חבר. טוסקנה זה כאן?

התנחלות גורמה

^

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" גליון 430 מיום 10.2.2011

לוחמי הניו-מדיה

 

חזקה על דובר צה"ל, אבי בניהו, שבוודאי הכין את עצמו היטב לקראת הופעתו בכנס הרצליה. בעוד ד"ר למלשטרייך-לטר הודיע כי "המלחמה נגדנו ברשתות חברתיות היא ענקית ומתנהלת בקנה-מידה עצום... גולשים לא אוהבים לצרוך מידע מיחידות של הסברה ממשלתית, וזה נוגע גם לתוכן שמשחרר דובר צה"ל", בניהו הכריז מעל הבמה ש"אני לא חי ברשת. אבל אני מופקד על תחום שבו אני חייב להבין גם במה שאני לא מבין. ולכן אני מפעיל אנשים מקצועיים בתחום".

וכנראה שהוא לא בדיוק מבין. הוא ידע לומר שדו"צ מתדרך עשרות בלוגים, שקיימת נוכחות בפליקר וביו-טוב ושמשפרים נוכחות בפייסבוק. אבל הוא גם אמר ש"החזון שלנו בעוד שנה הוא שיהיה ענף ניו-מדיה ואינטרנט בדובר צה"ל, עם מערכת הכשרה מסודרת".

ככל שידוע לי, יחידה כזאת קיימת, ולא מעכשיו. בימי מבצע בלימת המשט הטורקי יחידה זו פעלה מסביב לשעון, הועלו סרטונים ומידע רב סופק לא רק לעיתונות הממסדית, אלא לרשת מסועפת של בלוגרים אשר פנו אל היחידה. במקרים מסוימים הם אף הציעו ליחידה את ה'מה ואיך' שלו הם נזקקו, וקיבלו זאת ממנה. באתר דובר צה"ל כבר קיים עמוד פליקר של מאגר תמונות, יש ציוצי טוויטר ויש קישורים לפייסבוק.

בניהו טען ש"אין לנו מספיק אנשים טובים שידביקו את הקצב של הטכנולוגיה". גם על כך אני חולק. הרי ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בפיתוחים אינטרנטיים, ויש רק להשכיל ולשלב את כוח האדם הזה תחת פיקוד חכם שיאפשר להם לעבוד בשטח. בניהו ידע לכנות זאת כ"משרה של 'לוחם ניו-מדיה'". אבל מה שדרוש הרבה יותר זה מפקד ומנהיג בעל חזון.

 

ישראל מידד

היהודים מופלים לרעה בדרכי תחבורה ביש"ע

בס"ד סימוכין:115611


ירושלים,ד' באדר א', התשע"א

2011-02-08T00:00:00Z

לכבוד:

ח"כ זאב אלקין

יו"ר וועדת המשנה בועדת חוץ הביטחון

ירושלים

הנדון: ציר אדם-ארם-עטרות

לפני מספר שנים נסגר ציר התנועה המחבר בין אדם, הכפר רמה, עטרות, וכביש 443 (ציר 60 החובר לציר 45 עד לחיבור עם כביש 443), לנסיעת אזרחים יהודים. הציר נסגר ע"י צו של אלוף פיקוד המרכז דאז האלוף גדי שמני, בתואנה כי פתיחת הכביש מצריכה כוחות אבטחה בסדרי גודל שהצבא איננו יכול להקצות. העומסים איתם נדרשים להתמודד מידי בוקר אזרחי ישראל המתגוררים בבנימין ושומרון בכניסתם לירושלים דרך מחסום חיזמא אינם נסבלים, ואינם עומדים בשום קנה מידה של תכנון תחבורתי ראוי.

פתיחתו מחדש של ציר אדם-ארם-עטרות יאפשר וויסות תנועה מאוזן יותר, כאשר מספר רב של רכבים יעבור מהכניסה הצפון מזרחית (מחסום חיזמא) לכניסה הצפון מערבית (בגין צפון) ובכך יקל על תנועת עשרות אלפי הרכבים הנעים באזור מידי יום (בבדיקת משרד התחבורה משנת 2009 עלה כי בכיכר אדם לבדה עוברים מידי יום כ-35,000 רכבים).

אציין עוד כי נכון לעכשיו, מורשים לנוע בציר זה תושבים בעלי תעודות זהות כתומות וכן נושאי תעודות זהות כחולות הדברים ערבית (ערביי ישראל). עובדה זאת מקוממת שבעתיים כיוון שהיא מצביעה על אפליה מכוונת נגד ציבור התושבים בבנימין והשומרון. אפליה זו איננה עומדת בשום קנה מידה מוסרי ומשפטי.

ידוע לי כי בפני אלוף הפיקוד הנוכחי אבי מזרחי, נשקלה האפשרות לפתוח ציר זה בשעות הבוקר המאוחרות (0600-0800), אך שעות אלו הינן בבחינת 'מעט שאיננו מחזיק את המרובה'.

לאור האמור לעיל אבקש לכנס את וועדת המשנה לענייני יו"ש בראשה אתה עומד, על מנת לדון בלוח זמנים לפתיחה מלאה של הכביש לכולם ללא יוצא מן הכלל.

בברכה,

ח"כ ציפי חוטובלי

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

העתקים:

1. שר הביטחון- ח"כ אהוד ברק

2. חכי"ם חברי שדולת א"י בכנסת

3. יו"ר ועדת חו"ב- ח"כ שאול מופז

4. ראשי מועצות

^

בעד הרב דב ליאור

בע"ה ד' באדר א' תשע"א

מחאת ועד רבני בנימין

ועד רבני בנימין מוחה בחריפות על ביזוי כבוד התורה והצבור הדתי, על הפגיעה בדרכי פסיקת ההלכה לדורותיה ועל הפגיעה בזכות הבסיסית של חופש הדבור הנתנת לכל אדם בדמוקרטיה מתוקנת, על ידי נציגי משטרת ישראל בחברון.

הרב ליאור הוא גדול בתורה, איש אמת, פוסק מובהק, המקובל על צבור גדול בישראל כמורה דרכו. תמיכתו התורנית והחד משמעית בערכה הממלכתי והלאומי של מדינת ישראל, ידועה לכל תלמידיו המשרתים את המדינה בכל תחומי חיינו. הסכמתו לספר אינה הסתה לעבירה, וגם אילו היה אדם פשוט מהשורה, היתה עומדת לו הזכות להביע את דעתו ללא מורא.

בזיון למוסדות המדינה הוא, שחלקים מסוימים במערכת המשפט והמשטרה המתנגדים לדעותיו ההלכתיות בנושאים לאומיים, מנצלים את סמכותם לפגוע במעמדו. סוגיות רבות בתחום הלאומי נמצאות בויכוח רחב בכל חלקי הצבור בארץ, וגם בין הרבנים עצמם ישנן דעות שונות, ועצם השמעתן הכרחית לבירור התורני והצבורי. נקיטת איומים ואמצעים משטרתיים, לא תביא בשום אופן בירור והסכמה צבורית, אלא להיפך.

התנהלות זו פוגעת גם בתורת ישראל, והנסיון להטיל אימה תוך אפליה ברורה מול "אנשי רוח" מחוגים אחרים, רחוקה אפילו ממראית עין של צדק.

אנו מחזקים את ידי הרב ליאור להמשיך להשמיע קול תורה ללא משוא פנים, בהמשך הדרך המאופינת באהבת עם ישראל, ארץ ישראל והמדינה וברצון לחזק את אהבת התורה בארץ הקודש.

הרב יונתן בלס | הרב אלחנן בן נון | הרב בן ציון עמר | הרב יאיר פרנק | הרב יחזקאל קופלד

      נוה צוף                שילה                שבות רחל            עמונה             דולב, יו"ר הועד

אהבה אסורה שמותרת

רוצה ללכת אל עבר בית המקדש?

הסרט הקצר על הרחוב שהוביל אל בית המקדש ממעיין השילוח

כאן

^

ומי הגיע לתל שילה?

פורסם בוואלה:

במקביל לאישור הממשלה למינוי של האלוף בני גנץ לרמטכ"ל הבא, הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, המשיך היום (ראשון) בסבב הפרידה שלו מצה"ל. בטקס הפרידה מפיקוד המרכז, שיגר אשכנזי עקיצה לעבר האלוף יואב גלנט שהיה אמור להחליפו ואמר כי "אני עוזב את צה"ל בתחושת סיפוק ובתחושה שהביטחון מופקד בידיים מקצועיות. אין לי ספק שצה"ל ימשיך לעסוק בעיקר והוא - הגנת מדינת ישראל. אין צורך לומר שמרכיב אי הוודאות עדיין קיים באיזור ואנו עוד נצטרך לעמוד בייעוד שלנו".

במהלך האירוע, שנערך במפקדת הפיקוד בירושלים בהשתתפות מפקדי האוגדות והחטיבות, העניק אלוף הפיקוד אבי מזרחי ספר ובו הקדשות לרטמכ"ל היוצא. "ראינו בך מפקד נחוש, אמין ערכי ומקצוען", אמר האלוף מזרחי, "היינו גאים להיות פקודיך".

במהלך האירוע נפגש אשכנזי גם עם ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובהמשך אף סייר עם ראש מועצת בנימין, אבי רואה, באתר תל שילה, בו ניצב על פי המקרא המשכן עם ארון הברית.

"אין עוד מקום כזה בעולם, בו ניתן לפסוע בנתיבי אבותינו", אמר אשכנזי, "אנו, לובשי המדים, משמשים כחומרי החומה לאותה שרשרת דורות שהחלה בימי אברהם אבינו". יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, בירך את אשכנזי בשם תושבי האיזור ואמר כי "אשכנזי השיב את רוח הלחימה והנחישות לצה"ל. לערכים אלו יש משמעות רבה מעבר למישור הצבאי והם מחזקים את רוח העם כולו".

ראשי המתנחלים, אולי ברמיזה לקראת הקריירה הפוליטית האפשרית של אשכנזי בעתיד, מסרו לו במתנה תמונה שעליה כיתוב על שייכות ארץ ישראל לעם ישראל, מדברי שמעון החשמונאי - "לא ארץ נכריה לקחנו, כי אם בנחלת אבותינו אשר נכבשה בעת מן העתים בלא משפט, וכשאר היה לאל ידינו השיבונו אותה לנו".

 

ופרוסם בערוץ 7:

נפרדים מהרמטכ"ל בתל שילה

אלוף פיקוד המרכז נפרד היום מהרמטכ"ל היוצא בתל שילה שבבנימין. באירוע השתתף גם ראש המועצה האזורית מטה בנימין שהעניק שי לרמטכ"ל.

באירוע השתתפו קצינים בכירים בפיקוד מרכז, ראש מועצת יש"ע - דני דיין וראש מועצת שומרון - גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית מטה בנימין - אבי רואה. באתר מועצת בנימין דווח כי המועצה, אבי רואה, העניק שי לרמטכ"ל.

בסעודת הפרידה בתל שילה אמר הרמטכ"ל "אין עוד מקום בעולם כמו כאן בו ניתן לראות ולפסוע בנתיבי אבותינו. אנחנו חלק משרשרת מיוחדת של עם ישראל שהתחילה מימיו של אברהם אבינו ואנחנו לובשי המדים מהווים שומרי החומה של אותה השרשרת".

"אני עוזב היום בתחושת זכות גדולה של שירות צבאי במשך 40 שנה", הוסיף הרמטכ"ל וציין כי "הצבא מבין את ייעודו "להגן על מדינת ישראל". מפקדי צה"ל מבינים את גודל המשימה ואת נטל האחריות הם חדורי אמונה ונחישות".

ראש מועצת יש"ע, דני דיין, אמר לרמטכ"ל "הטבעת במדינת ישראל טביעת יד של נחישות ושל עמידה על זכויותינו כעם. זו עשייה ציונית ממדרגה ראשונה.שמת דגש על בטחון נחוש,החזרת את רוח הלחימה של צה"ל והשבת לעם את רוח הנחישות שלו".

לסיום אמר אשכנזי, "הסיור היום בתל שילה נתן מבט להיסטוריה האדירה שלנו. בכל מקום שאנו הולכים היום הלכו אבותינו בעבר".

^

רצים רחוק. רצים ציונות. רצים בגין.

^

הטור שלי למדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 429 מיום 3.2.11

שטחיים מהשטח

דמויות מרכזיות בתקשורת הבינלאומית עטו על המהומות, ההפגנות ומה שנראה כמהפכה במצרים לא רק כאירוע בעל משמעות חדשותית, אלא כביטוי לרגשות ולהשקפות אישיות שהיו חבויות עמוק בתוך ליבם הליברלי-המתקדם. כעת, הרגישו, מותר לתת להם לפרוץ החוצה על המסך ולתוך המיקרופון. הקסם המשכר של 'מהפכת טוויטר ופייסבוק' היה גדול מדי גם בשביל המחויבות האתית של אובייקטיביות בשידור. היום, כל בעל טור נחשב לא רק מופיע וכותב ומשדר, אלא גם מסמס ומצייץ הודעות טוויטרים במאות. ניקולס קריסטוף מהניו-יורק טיימס, למשל, העביר כמחצית מהמידע מביקורו בחברון בליווי 'רבנים למען זכויות האדם' לא ככתבה מודפסת, אלא באמצעות סרטון וידיאו באתר הטיימס ומסרונים רבים. יחד עם זאת, התגלה החיסרון הגדול של התקשורתנים: אי-התמצאות בסיסית במה שקורה. אין רקע; אין הבנה של תהליכים דתיים, חברתיים ותרבותיים. לפחות הרווחנו אנחנו פעם אחת כשכתב ה- CNN הקליט ושידר שני מצרים שצועקים נגד ישראל וקוראים להשמיד אותה כחלק מהמהפכה ברחובות מצרים.

---------------

הגירסה הלפני-עריכה:-

דמויות מרכזיות בתקשורת הבינלאומית – והיום, זאת כבר התקשורת הטרנס-גלובאלית – עטו על המהומות, ההפגנות ומה שנראה (או נצפה) כמהפכה במצרים לא רק כאירוע בעל משמעות חדשותית לעילא אלא כביטוי לרגשות ולהשקפות אישיות חבויות עמוק בתוך ליבם הליברלי-המתקדם וכעת, מותר גם להם לתת להם לפרוץ החוצה על המסך ולתוך המיקרופון. הקסם המשכר של "מהפכת טוויטר ופייספוק", שבתוך הכלים האינטרנטיים האלה העיתונאים חיים בעצמם, היה גדול מדי גם בשביל המגבלות האתיות של אובייקטיביות בשידור. ניקולס קריסטוף, למשל, שהיה כאן ודיווח משטחי יו"ש וכמחצית מהמידע שהוא העביר מביקורו בחברון בספטמבר האחרון בליווי "רבנים למען זכויות האדם" (כידוע, ארגון נטול זהות ואובייקטיבי ביותר) לא היה כתבה מודפסת יבשה אלא גם סרטון וידיאו באתר הניו-יורק טיימס וגם מסרונים לרוב. היום, כל בעל טור נחשב לא רק מופיע וכותב ומשדר אלא גם מסמס וגם מצייץ הודעות טוויטרים במאות. יחד עם זאת, גם התגלתה החוסר הגדול של התקשורתנים: אי-ידיעה בסיסית במה שקורה. רקע – אין; הבנה של תהליכים דתיים, חברתיים ותרבותיים – אין. לפחות הרווחנו אנחנו פעם אחת כשכתב ה- CNN הקליט ושידור שני מצריים צועקים על שנאתם לישראל ושיש להשמיד אותה כחלק מהמהפכה ברחובות ובכיכרות של מצרים.

ומי כתב שורות אלה ואיפה הופיעו? "המהומות התחילו בסילוואן, התפשטו לשייח ג'ראח, המשיכו לרחוב השוהדא בחברון והגיעו לשיאן ברמאללה. סטודנטים מובטלים, אסירי חמאס משוחררים ופעילי פתח ממורמרים הסתערו על המוקטעה. המוני אדם, נושאים שלטים בגנות הכיבוש, צעדו לעבר התנחלות פסגות. כוח קטן של חיילים, שהיה מוצב במקום, נתפש בהלה וירה אש חיה לעבר המפגינים. הידיעה על מותם של עשרה צעירים הבעירה את הכפרים הערביים במשולש ובגליל. האש התפשטה ליפו ולרמלה. צה"ל השתלט על השטחים והחזיר את הממשל הצבאי. הנשיא מחמוד עבאס הודיע על התפטרותו ופירק את הרשות הפלסטינית. חזיון שווא? דמיון פרוע? הלוואי." הלוואי?! הקטע המסית והחתרני הזה הוא הפתיחה לרשימתו של עקביא אלדר בעיתון "הארץ" ביום שני השבוע. לא הספיק לו מהומות ספטמבר 2001 ולא הספיק לו הריגול של עיסאם מחול ובריחתו של עזמי בישארה. אלדר, ו"הארץ", רוצים דם. זה כבר לא תקשורת. זאת הסתה.

^

מחקר בנושא דמוגקפיה

לעיונכם נייר עמדה אשר פורסם ע"י המכון לאסטרטגיה ציונית: "התהליכים הדמוגרפיים בארץ ישראל" (עדכון נייר העמדה "המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)", י-ם, 2008).

 

תוכן הדברים כולל:

התהליכים הדמוגרפיים במדינת ישראל

השוואה עם התפתחות הדמוגרפית בישראל בעולם

התפתחות הדמוגרפית בישראל ובמדינות המזרח התיכון

"המעבר הדמוגרפי" במדינת ישראל

השפעת ההשכלה על הילודה

הפריון הכולל במדינת ישראל

הפריון הכולל אצל הבדואים במחוז הדרום

הפריון הכולל של האוכלוסייה במחוז ירושלים

לידות החי של יהודים וערבים, אזרחי ישראל

הריבוי הטבעי וגידול השנתי באוכלוסיית מדינת ישראל לפי לאום

החרדים

עליה לישראל

שינויים בהתפתחות קבוצת הגיל 0-17 באוכלוסיית מדינת ישראל

החינוך היסודי

תלמידי כיתה א' בחינוך היסודי

החינוך העל-יסודי העברי לפי פיקוח

המגמות הדמוגרפיות בקרב ערביי יש"ע

פריון והשכלה

הריבוי הטבעי ביהודה, השומרון וחבל עזה

הגירה ערבית לחו"ל

התפתחות הגידול של אוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון וחבל עזה

התפתחות האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון

התפתחות האוכלוסייה הערבית בחבל עזה

תחזיות

האם, ואם כן, מתי ישתווה מספר הערבים והיהודים בארץ ישראל?

מסקנות

 

בכל טוב,

יעקב פייטלסון

^

טיול באזור שילה

נפתח בתצפית מגבעת היובל (שכונה ט' של עלי). נבקר בעין קריות. נעפיל לתל שילה – בירת ישראל הקדומה. נצעד בינות לכרמי שילה. נעפיל לח'רבת ג'רבה (אל עוף) – המזוהה עם גרב, עירו המקראית של מיכה (הבחור עם הפסל... מצ"ב תמונה של החורבה). נבקר בגבעת הרואה, ממנה נשקיף על עמק לבונה ומעלה לבונה הקדום. נרד לאפיקו של נחל שילה לביקור מרענן בעין עוז ונסיים בצומת עלי.

אורך המסלול: 8.5 ק"מ

7:00 מפגש בצומת קסם (על כביש 5 עם הפנים לכיוון מזרח)

7:45 מפגש בצומת עלי (עם הפנים לכיוון שער היישוב), השארת רכבים ונסיעה לגבעת היובל

13:30 סיום משוער בצומת עלי

טיול זה הינו באישור ובאבטחת הצבא.

רצוי שכל מטייל יקח איתו: תנ"כ, נעלי הליכה טובות, אוכל לחצי יום, כובע טמבל, צפחת למים, מצלמה ופנס!

בברכת ראות טובה וגשמי ברכה.

עם התנ"ך חוזר לארץ התנ"ך.

לזכר סרן שלמה קרויזר.

0508359958 דביר

 

^

הדמוגרפיה היא בעייה?

ממוצע ילדים של אישה יהודיה - 2.1 ילדים

ממוצע ילדים של אישה מוסלמית - 3 ילדים . (בירידה : היה 3.5 !!! )

ביהודה ושומרון - הכי גבוה בארץ : 4.5 ילדים למשפחה !!

לעקיבא אלדר יש בעיה. בעצם לפחות שתיים

הנה קטע מטור של עקביא אלדר ב"הארץ" אתמול:

מבצר הדמוקרטיה

בשבוע שעבר פירסם אקרמן מכתב גלוי, שבו הודיע על ניתוק קשריו עם הארגון, וזאת משום שראשיו קראו לנשיא אובמה להימנע מלהטיל וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון, הקובעת כי ההתנחלויות אינן לגיטימיות, ומגנה את ישראל על הרחבתן. ראשי ג'יי סטריט טרחו להדגיש, כי הם תומכים בחילופי שטחים שיביאו בחשבון את ההתנחלויות הסמוכות לקו הירוק. אקרמן האשים את ג'יי סטריט בכך שבמקום להאשים את הפלסטינים בסירוב לנהל מו"מ על סיום הכיבוש - הארגון מסייע לעוכרי ישראל לבודדה. לא ייתכן שלהתנהגות של אקרמן יש קשר לכך שבאזור הבחירה שלו יש יהודים רבים חובבי התנחלויות ומאחזים. דברים כאלה קורים רק במשטרים מפגרים. 

בעיה ראשונה: הרי ג'יי סטרייט בעצמם תורמים כסף למועמדים, אז מה הבעיה שהצד השני יעשה בדיוק אותו הדבר?  דמוקרטיה זאת שוויון הזדמנויות, בין היתר.  והרי תמיכה וגיוס תמיכה היא השיטה המקובלת ומושרשת בארה"ב. זאת הדמוקרטיה.

והבעיה השנייה היא שעד שהטור הזה התפרסם, ג'רמי בן-עמי, ראש ג'יי סטרייט, כבר התנצל על ההשתלחות שלו נגד אקרמן.

^

רשימתי ב"צידה לדרך" אתר חדש על ארץ-ישראל

כאן.

על ביקור סנאטורים אמריקאים בהר-הבית.

 

^

בישיבת ועדת הכלכלה של כנסת

כסגן יו"ר "האגודה לזכות הצבור לדעת", השתתפתי בישיבתת ועדת הכלכלה של הכנסת בדיונה על הצעת חוק לאסור פרסומת לטובת משקאות משכרים.

הנה היו"ר של הוועדה, ח"כ כרמל שאמה, בראש השולחן:



לימינו ח"כ אמנון כהן (עומד) וח"כ דני דנון (יושב).

להלן מתוך ההודעה לעיתונות:

בתגובה להצעה להחריג את היין מההצעה אמר מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר קדמן: "אי אפשר לבלבל את הנוער – אם הסכנה היא בכמות האלכוהול זה לא משנה איך קוראים למשקה". ח"כ אורבך: אם נחריג את היין לא נילחם בשכרות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דנה היום בהצעת החוק להגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים, של חברי הכנסת דני דנון, אורי אורבך, אבי דיכטר, אברהם מיכאלי, אריה אלדד, יוחנן פלסנר, חמד עמאר, יריב לוין ואורי מקלב. ההצעה , נועדה להילחם במגיפת צריכת האלכוהול בקרב ילדים ובני נוער בישראל, על-ידי החלת ההגבלות על פרסום הקיימות על פי חוק על מוצרי טבק לעישון גם על פרסום של משקאות אלכוהוליים.

מנכ"ל מועצת היין במשרד החקלאות, צחי דותן, ביקש להחריג את היין מתחולת החוק, בטענה כי "יין הוא משקה תרבותי, דתי, עם סממנים מיוחדים. לא מצאו יין אצל בני הנוער". לדברים הצטרפה גם נעמי רייש מהסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת, שאמרה כי היקבים הקטנים ומבשלות הבירה הקטנות זקוקות לפרסם את מוצריהן כדי להתפתח. היא הציעה לאמץ את כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שקובעות מגבלות כך שהפרסום לא יופנה לקטינים ולא יעשה שימוש בקטינים.

ח"כ אורבך אמר מנגד כי "אם נחריג את היין אז יעברו לשתות יין". לדבריו, החוק נועד להילחם בשכרות. "אני מבין את הבעיה השיווקית, אבל אם משאירים פרצה זה אומר שלא נילחם בשכרות", הסביר. ...

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, התנגד גם הוא להחרגת היין מהחוק. "אי אפשר להעביר מסרים כפולים לבני הנוער", אמר. "מצד אחד לאסור עליהם לשתות ומצד שני לאפשר את הפרסום. אם הסכנה היא בכמות האלכוהול מה זה משנה איך קוראים למשקה?"

בדברים שלי, התייחסתי למחקר עדכני שבוצע בארה"ב ופורסם אך לפני חודש שבעצם, הנסיונות שערוצי התקשורת יקבלו על עצמם באופן התנדבותי מגבלות על הפרסומת לא הוכיחו עצמם ושאחוז הפרסומות המשודרות ברצועות שידור המיועדות לבני נוער עלו!  ציינתי גם צורך להגדיר מושגים כמו "מדים" בסעיף לאסזור על שימוש בדמות ב"מדים" והפניתי את תשומת לב הח"כים שאין הדב ר ברור - האם זה חייל, שוטר, אחות או מספק שירותי דילוק למכוניות.

הדיון יימשך.

^