3.31.2011

נהג אגד הופך לעבריין

לכבוד

מחלקת תלונות / פניות הצבור

אגד

קו 148 אשר יצא בשעת 17:30 ביום שלישי ה- 29.3, כשמגיע לשילה אמור לעלות למעלה ולסובב את השכונה. אלא שהנהג (שאין לי מספרו האישי) עלה אך מיד התחיל לבצע פניה ב'צומת הישיבה' על מנת לחזור ולא לסובב את השכונה. כשהערתי לו, הוא טען שהוא שאל למטה אם יש נוסעים היורדים למעלה ומשלא קיבל תשובה החליט להסתובב בצומת ולא לסיים את הסיבוב המלא. על כך אני מתלונן ומפרט:

א) אסור לו להסתובב באותו צומת והדבר מסוכן ביותר. הוא ביצע בעצם עבירה תעבורתית.

ב) לא כל הנוסעים שמעו אותו שואל כולל אני ועוד נוסעת אשר הודתה לי לאחר שירדה עמי שעד שהערתי לו שהיא גם כן לא שמעה ובכלל לא שמה לב שהוא מסתובב בצומת על מנת שוב לרדת.

ג) כשהערתי לו הוא צעק עלי שלא אאיים עליו ושהוא אינו מפחד ממני וזאת התנהגות לא-ראויה לנהג אגד, במיוחד כאשר הוא העבריין ולא אני.

ד) הוא שתק רק כאשר הערתי לו שבעצם, מעבר לכך שהוא חייב לבצע את הסיבוב המלא, הרי אין הוא יודע אם יש נוסע הממתין בהמשך על מנת למסוע לעלי או לאריאל (ויש לנו בני נוער המבקרים במקומות הללו ויודעים שהאוטובוס אמור לבצע סיבוב מלא)/

אני גם מגיש תלונה זו על מנת למנוע מנהגים אחרים להתנהג כמוהו ואולי לא ידוע לי שהם לפעמים "מקצרים את הדרך" על חשבון זכות הנוסע לשירות מלא".

ישראל מידד
שילה, ד.נ. אפרים 44830

3.30.2011

מי הוא?

הקונסול הכללי של ארצות הברית היושב בירושלים ערך טכס לילדים ערבים לרגל יום האם ה"פלסטיני".

אבל התעניינתי יותר בהאדם במדים מצד ימין.  מי הוא?

מה דרגתו?  באיזו יחידה הוא משרת?

איך הוא הגיע לשם?



^

יצחק שדמי על משפט צביקי סטרוק

עלילת דם בארץ בנימין / מאת סא"ל (מיל.) איציק שדמי


על גזר הדין של צביקי סטרוק, תושב אש קודש שבבנימין

התופעה של התנכלויות הערבים, בסיוע פעיל של ארגוני השמאל הקיצוני, לחקלאים היהודים ביהודה ושומרון – ידועה ומוכרת. התופעה של עלילות הדם שמעלילים הערבים על מדינת ישראל בכלל, כגון בפרשת מוחמד א-דורה, ועל המתנחלים בפרט, ידועה ומוכרת אף היא. צביקי סטרוק, חקלאי חרוץ ומסור הכובש בעשר אצבעותיו (ובאופן חוקי לחלוטין!) חלקה אחר חלקה באדמות ארץ בנימין, נפל השבוע קרבן לשתי התופעות הללו, כמו גם להחלטותיו התמוהות (לשון המעטה) של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אמנון כהן. זה האחרון, בחר להאמין לעדים הערבים, למרות שחלקם היו מחבלים (אחד הגיע לבית המשפט הישר מבית המעצר), ולא לצביקי, חקלאי ישר-דרך ונטול-עבר-פלילי, ולמנהל העבודה שלו, שהעיד שבזמן האירוע הנטען, צביקי היה עסוק בעבודה חקלאית באזור אחר לחלוטין.

כיו"ר ועד מתיישבי בנימין, אני מכיר ומוקיר את מפעל החקלאות בעמק שילה, שצביקי הוא ממחולליו הבולטים. בזמן שאצלנו מתרוננת העין לראות "איך בארץ ישראל אדמה נגאלת, דונם פה ודונם שם, רגב אחר רגב", אצל הערבים מהכפר הסמוך זו בדיוק הסיבה להתנכל לצביקי בכל דרך אפשרית: גנבות, חבלות, הצתות, השחתה של שתילים צעירים, ואפילו ירי לעברו בעת שעבד לבדו בכרם. לי אין שום ספק, שהתיק המשפטי נגדו, הוא חלק בלתי נפרד ממסכת ההתנכלויות הזו.

על הערבים אינני מתפלא כלל. במיוחד כשהאבא של ה"מתלונן" הוא שוטר במשטרה הפלשתינית. על עו"ד ספרד מארגון "יש דין", גם איני מתפלא. הוא הרי מקבל סכומי עתק מה"קרן החדשה" כדי לפעול משפטית נגד מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. גם על המשטרה אינני מתפלא. מן המפורסמות הוא שהמשטרה ביהודה ושומרון פועלת תחת הכוונתו של "צוות שי ניצן". אולי משום כך, אין בכל התיק אפילו בדל-ניסיון לבדוק האם האירוע האלים והמטורף בכלל התרחש, לאמת את גירסאות הערבים בבדיקה אובייקטיבית כלשהי (למשל: בדיקה רפואית לנער שכביכול הוכה), ולהגיע באופן עצמאי לעדים ולממצאים. המשטרה איפשרה, למעשה, לאבא (שוטר פלשתיני, זוכרים?) לנהל את החקירה, להביא עדים ולמנוע הגעתם של עדים אחרים, ואפילו לשבת בחדר החקירות ולשמש כמתורגמן. על הפרקליטות בודאי לא אתפלא. צודק מי שאומר, שהשם "סטרוק" מעורר שם מוטיווציות מיוחדות.

אבל, השופט הצליח להדהים אותי: מדוע בחר להאמין לעדים הערבים? הוא הרי אינו אומר שצביקי, או העד שלו, משקרים. מנגד, ברור שהבחין בחלק מהשקרים והסתירות הרבות בדברי הערבים. לפחות שלושה מהעדים מסרו בבית המשפט עדות שונה באופן מהותי מזו שמסרו במשטרה. ה"מתלונן" עצמו העמיד פנים כאילו לא הכיר מעולם את צביקי, למרות שחבריו ואביו העידו על היכרות וגם על סכסוך-קרקעות אתו. מה עושה עם זה השופט? במקום לקבוע שמדובר בעלילת-דם, הכרעת הדין שלו רצופה תירוצים והסברים. פעם העדים היו צעירים מידי, פעם לא הבינו את השאלה, פעם הם טעו "בתום לב", ופעם "אין לייחס משקל של ממש לדבריהם". תילי-תילים של פרשנויות מצמיד השופט אמנון כהן לדברי העדים הערבים, ובלבד שלא יצטרך לקבוע שהם פשוט משקרים.

תמיהה אחת נשארה לו, ועליה חזר פעמיים בגזר הדין: כיצד להסביר את הפער בין אישיותו של צביקי כפי שהצטיירה מתסקיר המבחן ומדבריהם של 5 עדי אופי (בהם גם מח"ט הגיזרה), שכולם תארו אדם עדין, מאופק ושומר חוק, ובין המעשים החמורים בהם הורשע? שאל השופט אמנון כהן, ולא טרח לענות. רק ציווה על צביקי לשלם למתלונן הערבי חמישים אלף ₪, ושלח אותו לשמונה עשרה חודשי מאסר.



סא"ל (מיל.) שדמי הוא יו"ר ועד מתיישבי בנימין

 

בליל הסדר בבית; אבל בימי יחול המועד - בשילה






3.29.2011

היין הוא שלנו


בזכות מבחן הטעימה ה"עיוור" הצליחו יינות מההתנחלויות עפרה ופסגות שבשומרון לעקוף את מחסום הפוליטיקה ולזכות במדליות זהב וכסף באחת התחרויות החשובות בעולם. השופטים לא ידעו מאיפה היין שטעמו ופסקו: אלה הם היינות הטובים ביותר
ספק רב אם טובי המומחים בעולם, ששפטו בתחרות היינות היוקרתית של פריז "Vinalies Internationales", היו נותנים ליינות מ"ונטורה דומיין" ו"פסגות" את מדליות הכסף והזהב, אילו היו יודעים היכן הם מיוצרים.

מקורם של היינות הללו, שזכו בהישגים מרשימים בכל קנה מידה, הוא בהתנחלויות עפרה ופסגות שבשומרון, בדיוק המקומות שאירופאים רבים מחרימים כל מוצר שיוצא מהם.

...דוד ונטורה עלה מצרפת לפני שבע שנים והגיע הישר ליישוב עפרה שבבנימין. בשנת 2006 הוא הקים בעפרה את היקב "דומיין ונטורה", המייצר יינות בוטיק. "רובנס", מוצר הדגל שלו, הוא שזכה בתחרות זו במדליית כסף בקטגוריית הקברנה סוביניון.

...למרבה הפלא, אף שעשרות יינות התמודדו בכל קטגוריה, את פודיום המנצחים בקטגוריית הקברנה סוביניון חלק ונטורה דווקא עם שכניו מההתנחלות הסמוכה פסגות. היין "פסגות קברנה סוביניון 2009", של יקב פסגות, זכה במדליית זהב. יין נוסף של היקב, "פסגות אדום 2009", זכה במדליית כסף בקטגוריית הבלנד.

יעקב ברג, מנכ"ל "יקב פסגות", נשמע אמש נרגש מאוד. "ישראל אינה נחשבת ארץ יין", הוא אומר. "אנחנו נחשבים לטובים בהיי-טק, למעצמה צבאית ולחזקים בחקלאות. אני גאה מאוד בזה שמעכשיו אנחנו על המפה גם בתחום הזה".

 

תלונתי נגד גאולה אבן מהערב

בפתיח של התוכנית "הערב" בהנחייתה של גאולה אבן ביום שלישי, 29.3, היא שוב הביעה את דעתה האישית בסדרה ארוכה של שאלות שעולה מהן תמיהה על תפקודו של יולי אדלשטיין והתנהלותו של ראש הממשלה בקשר למינוי שרים.
חשבתי לתומי שהמונולוג שלה הוא קדימון לראיון עם יולי אדלשטיין כדי לשאול אותו איך הוא מתפקד אלא לא ראיון ולא כתבה במשדר. היא סתם ניצלה את הדקה וחצי שלה להטיל ספק בעניין ציבורי, שראוי כשלעצמו, אבל אז השאירה את הצופה בספק ובתסכול כי אין לו תשובות. בעצם, הותקפו ראש הממשלה והשר אבל שום אפשרות לא ניתנה להם להסביר.

זאת עיתונות מן הסוג הגרועה ביותר ולא צריכה להיות בערוץ הראשון. ומה עוד אלא כפי שאני ואתה יודעים, היא הוזהרה פעמים רבות בעבר שלא לעשות את מה שהיא עשתה הערב.

אני מבקש ממך לברר את תלונתי וליידע אותי לגבי מסקנותיך. תודה.

ועדת הפנים של הכנסת דנה בנושא הכניסה להר הבית ללא אפליה

כפי שערוץ 7 מדווח: (והייתי נוכח) -

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דוד אזולאי, קיימה היום דיון מהיר בנושא "שינוי במדיניות המשטרה ומגבלות חדשות על עליית יהודית דתיים להר הבית". הדיון התקיים לבקשתם של חברי הכנסת: זאב אלקין, ד"ר אריה אלדד, אורי אריאל, ציפי חוטובלי, וד"ר מיכאל בן ארי.

מימין לשמאל: חברי הכנסת עתניאל שנלר, אריה ביבי (מוסתר), מיכאל בן-ארי,
יריב לוין, אריה אלדד, ציפי חוטבלי, זאב אלקין, איברהים צרצור, דוד אזולאי (י. מידד)

...ח"כ ד"ר אריה אלדד התבטא בחריפות כלפי המשטרה ואמר כי "המשטרה מתנכלת ביודעין ובכוונת מתכוון, לקבוצה מסוימת של יהודים, ומשקרת ביודעין כשהיא אומרת שאינה עושה זאת".  ח"כ אורי אריאל אמר, כי "כמי שעולה להר הבית בהתמדה, נתקלתי לא פעם בהפרעה לחברי כנסת למלא את תפקידם". הוא הצר על כך שלא מאפשרים, כבעבר, ליהודים להתפלל עם טלית ותפילין על ההר ועל כך שחיילים במדים אינם מורשים לעלות.

ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי אמר, כי "מי שעולה להר הבית, עושה זאת מתוך אמירה שעם ישראל מעולם לא ויתר על הר הבית". הוא האשים את משטרת ישראל בהטיה פוליטית של תפקידם ואמר כי אסור להם לעשות זאת.

מימין לשמאל: יוסף אלבום, ד"ר שמואל ברקוביץ, הרב יצחק לוי, שבח שטרן (מאחור),
יהודה גליק, אלה קובלנץ (מאחור), ג'ף דאוב (י. מידד)

ח"כ אריה ביבי , שהיה בעבר מפקד מחוז ירושלים, אמר כי הוא בעד שהר הבית יהיה פתוח לכולם כל עוד הם אינם מבצעים פרובוקציות.  ח"כ איברהים צרצור אמר כי בעבר היה הסכם בין משה דיין ז"ל לבין הוואקף, לפיו יהודים עלו להר הבית. לדבריו הבעיה התחילה כשקבוצות רדיקליות החליטו לעשות שימוש בדת ככלי פוליטי. ח"כ עתניאל שנלר הציע לבודד את השאלות ההיסטוריות הגדולות מהשאלות הקונקרטיות וביקש כי המשטרה תכין עבודת מטה מסודרת למדיניות העלייה להר.

נצ"מ אבי רואיף, ממ"ר דוד, אמר כי דווקא בשנת 2010 הייתה עלייה במספר המבקרים היהודיים בהר הבית. הוא הוסיף כי בשנה זו הר הבית לא נסגר אפילו פעם אחת בששל הפרות סדר. הוא הוסיף כי נקבעו כללי ביקור בהר בהתאם למדיניות הממשלה, וכי כל עוד המבקרים אינם מפרים את תנאי הביקור ואינם יוצרים פרובוקציות הם אינם מורחקים מן ההר.

נצ"מ רויף  (י. מידד)

בסיכום הדיון אמר ח"כ אזולאי כי הדיון יימשך בכנס הקיץ. הוא ביקש מנציג המשטרה להכין דיווח מפורט שיעסוק בשאלות הבאות:

1. מה הם הקריטריונים המתירים עלייה להר הבית?
2. מתי ולמי בודקים ת.ז.?
3. מה נחשב לפרובוקציות?
4. האם גם לחיילים מותר לעלות להר.
5. רשימת האנשים המנועים מלעלות להר.

המשך יבוא...

^

3.28.2011

הבעיה של "הארץ" עם מספרים

ל"הארץ", כנראה, יש בעיה עם מספרים.

בגליון של יום ראשון, 27 במרס 2011, הידיעה הראשית מתייחסת למהומות והפגנות בסוריה ובכותרת כתוב:

"רבבות הפגינו נגד אסד בכל רחבי סוריה"

הידיעה הבאה למטה היעא על ירי הרקטות על ישובי עוטף-עזה והכותרת היא:

"שלוש קרטות נורו מעזה"

בתחתית העמוד יש כותרת קטנה בהרבה ושם אנו קוראים:

"חצי מליון מחו בלונדון על הקיצוץ בתקציב".

לפני שבועיים, כשהתרחשו מקרים קשים בארץ בעוד הכותרות הראשיות ועוד שטחי עמודי חדשות נרחבים לאירועי הצונאמי ביפן, הכל התרצץ בכך שמספרי הקורבנות מעבר לים שהיוו כל כך גדולים הצדיקו את תשומת הלב הנרחבת של העיתון, ושל עיתונים אחרים.

כאן, המספרים של העמודש הראשון לא מובנים לי.

אבל מעבר לכך, מדוע ידיעה של כעשרת אלפים רצים שהשתתפו במרתון הבינלאומי הראשון בירושלים 'זכתה' להתפרסם רק בתחתית עמוד 7?  אי-אפשר להגיד שהיא לא חשובה כי הרי "הארץ" מרבה להמעיט בערכה של העיר ירושלים והנה, גם אחרי פיגוע בעיר, התייצבו רבבה איש.  אם פוליטיקה לא חשובה, וגם מספרים אינן מדד, מה קובע אצל הערוך של העיתון?

^

הקדש

אוצר המקדש - ההקדש הציבורי להקמת בית המקדש השלישי

ב"ה

הנך מוזמן לטקס תרומת הלשכה התשע"א
הטקס יערך
ביום שני כ"ט אדר ב' בשעה 15.00

במוקד ההקדש
במשרד נאמני הר הבית וארץ ישראל 8
רחוב עליאש 8 ירושלים כניסה ד' קומה 11

אחר הטקס דיון בנושא : "כל ארץ ישראל ראויה למזבח" ! – זביחה בבמות הר עיבל והבמה שנמצאה בגבעת הראל (מול שילה ) - - גדעון חרלפ , אדריכל ובונה ערים

ישאו דברים : מר זאב ברטוב – סגן יושב ראש תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל

אוצר המקדש מכון המקדש בגד עברי
ת.ד. 28052, ירושלים 91280
שוחרי המקדש
נאמני הר הבית וארץ ישראל
התנועה לכינון המקדש



ה'טוב' שבהפגזה בדרום

From: Naomi Benbassat-Lifshitz
Date: 2011/3/24
Subject: Fwd: דחיית משמרת המחאה שתוכננה למחר יום שישי 25.3 - בצומת יד מרדכי
To: 1453ak@gmail.com

אדם שלום רב, לצערי הרב הוחלט לבטל את משמרת המחאה בשל התנגדות המשטרה.
האם תוכל להפיץ הודעה זו? בתודה ובברכה, נעמי
---------- Forwarded message ----------
From: Nomika Zion
To: "קול אחר - כללי"
Date: Thu, 24 Mar 2011 21:45:56 +0200
Subject: דחיית משמרת המחאה שתוכננה למחר יום שישי 25.3 - בצומת יד מרדכי

חברים יקרים!
לצערנו הרב, עקב המצב הביטחוני וההתרעות, המשטרה לא מאפשרת לנו לערוך את
משמרת המחאה בצומת יד מרדכי, שתוכננה למחר, יום שישי 25.3.11, בשעה
14:30.
אין מיגון במקום, והמשטרה לא תוכל לאבטח את האירוע.
אי לכך ובלב כבד, אנו נאלצים לדחות את האירוע ליום אחר במהלך השבוע הבא,
ברגע שהמצב יאפשר זאת. כמובן שנעדכן מבעוד מועד.
אנא העבירו מכתב זה לרשימות התפוצה שלכם, כדי להבטיח שהמידע על הדחייה
יגיע לאנשים שחשבו להצטרף אלינו מחר.

שתהיה שבת שקטה לנו ולשכנינו. אמן!
נעמיקה
^

תוויות:

3.27.2011

שלומיאליות של עיריית ירושלים

תראו מה הם עשו.

הבוקר, העומדים בתחנת האוטובוסים בכביש מס' 1 ממול למטה הארצי בכיוון העירה גילו שהגישה לתחנה נחסמה והבאים מהצומת של רמת אשכול חייבים להיכנו לתוך הכביש כדי להגיע לתחנה:



משה דיין על ארץ ישראל

אנו רוצים גבולות המאפשרים מתן ביטוי
לזיקת העם היהודי אל ארצו ההיסטורית




משה דיין, ועידת רפ"י, ירושלים, 12.12.1967 (בספר: "מפה חדשה, יחסים אחרים", עמ' 18)
 
^

3.24.2011

ולא ידעתי שקיימת עתירה לבג"צ על הישוב שלי שילה

"שלום עכישו" הודיעה

ב-20.12.10 פנתה שלום עכשיו לראש המינהל האזרחי ודיווחה על הבנייה הבלתי חוקית בשילה. כעבור חודש, ב-19.1.10 התקבלה תשובת היועץ המשפטי של המינהל האזרחי שבה נאמר כי מחלקת הפיקוח התקשתה לאתר הבנייה הבלתי חוקית. יש לציין שבהתנחלות שילה יש היום שלושה אתרי בנייה בלבד - וכולם בלתי חוקיים (שני אתרי בנייה נוספים נמצאים במאחז שבות רחל שנחשב לעתים כשכונה של שילה וגם הם אינם חוקיים) ובכל זאת לא הצליחו לאתר את הבנייה הבלתי חוקית. מיד עם קבלת התשובה, ב-20.1.11 שלחה שלום עכשיו מכתב עם נקודות הציון המדוייקות של הבנייה הבלתי חוקית.


כעבור שלושה שבועות, ב-6.2.11 הגיעה תשובת המינהל שהפנתה אותנו למשרד הפנים ולמועצה האזורית מטה בנימין שאחראית על אכיפת החוק בתחומה. דא עקא, שלפי השלטים בשטח, המועצה האזורית מטה בנימין היא עצמה אחראית לבנייה הבלתי חוקית - כשעבודות הפיתוח מבוצעות על ידי החברה לפיתוח מטה בנימין שבבעלות המועצה.

אחרי מכתב נוסף, כעבור שלושה שבועות נוספים ב-27.2.11 הגיעה תשובה אחרת של היועץ המשפטי ששוב מפנה אותנו למועצה האזורית מטה בנימין

העתירה נמצאת כאן.

והנה תצ"א של האזור של "שלום עכשעו" ואני הוספתי חץ המצביע על ביתי.




^

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 436 מיום 24.3.2011


מבקר הטלוויזיה אלון הדר המתין בציפייה דרוכה ליום שישי האחרון כדי "לראות כיצד יוצרי 'ארץ נהדרת' יתמודדו עם הטבח באיתמר". כידוע, התוכנית המכנה את עצמה 'סאטירה', מקפידה לתקוף בצורה נבזית את הציבור היהודי ביו"ש. מולי שגב, עורך התוכנית, בדעה שתפקידו התקשורתי-החברתי-הפוליטי הוא "לעודד ולעורר את הצד השפוי במדינה הזאת". לא רק מתנחלים, כל המחנה הלאומי על הכוונת שלו. לפני כשנתיים אמר שגב: "לקחנו על עצמנו את המשימה להביא משהו יותר אינטליגנטי ויותר מושקע מחשבתית ומקצועית מכל שהיה קודם". זכותו של שגב לנצל את המדיום, אם כי גם מותר לנו, צרכני התקשורת, לתהות מדוע התקשורת מעמידה את עצמה לרשות 'ארץ נהדרת' באופן כנוע כל-כך. המבקר הדר, בכל מקרה, התאכזב וכך כתב: "אבל אימת הפשיזם עשתה את שלה: רווווחל ויוקנת נעלמו מהמסך. אולי הלכו להתהולל בין 500 יחידות דיור של הקבלן נתניהו". דהיינו, ביקורת נגדית היא למעשה 'פשיזם'. וכפי שישי גולדפלם מציין באתר 'פרספקטיבה', הדר היה צריך לכתוב משהו הרבה יותר הגון: שגם ל'ארץ נהדרת' יש גבולות ושהם מן הסתם קיבלו החלטה שלא כל נושא ראוי לסאטירה, בטח לא אחד ממעשי הטרור הזוועתיים ביותר שנראו במקומותינו.

 
ישראל מידד

3.22.2011

שיח ציוני אליבא דאוניברסיטת תל-אביב

לאומיות ומוסר: השיח הציוני ו"הבעיה הערבית"


24-23 מארס 2011 , י"ז- י"ח באדר ב' תשע"א

 אולם גילמן, אוניברסיטת תל-אביב, בניין דרכליס ( 496 ) קומה 4,

יום רביעי ( 23 במארס, 2011)
מושב ראשון: האוניברסלי והלאומי 11:45-10:00

יו"ר – פרופ' מוטי תמרקין, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' חדוה בן-ישראל , האוניברסיטה העברית בירושלים, (אמריטה) – שפוט מוסרי בחקר הלאומיות
פרופ' זאב שטרנהל, האוניברסיטה העברית בירושלים - בין אוניברסלי ליחודי: הלאומיות היהודית בפרספקטיבה משווה: ת פרופ' חיים גנז, אוניברסיטת תל-אביב  - הערבים: שלוש ציוניות וציונית אחת

13:30-11:45 – מושב שני – מנהיגים והוגים

יו"ר – פרופ' שולמית וולקוב, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר יצחק קונפורטי, אוניברסיטת בר-אילן – מדינה אתנית או אזרחית בחזונו של הרצל ואחד העם
פרופ' אריה נאור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב - 'שם ירווה לו משפע ואושר': על יחסו של זאב ז'בוטינסקי לערביפ בארץ ישראל
פרופ' גבי שפר, האוניברסיטה העברית – משה שרת: השקפותיו, מעמדו והשפעתו

14:30-13:30 – הפסקת צהריים

16:15-14:30 – מושב שלישי - זרמים וגישות

יו"ר – ד"ר מאיר חזן, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' אביבה חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה – השומר הצעיר והבעיה הערבית: דילמות קיומיות ומוסריות עם התמודדות פוליטית וחינוכית
פרופ' יוסף גורני, אוניברסיטת תל-אביב – אינטרס לאומי ומוסר סוציאליסטי
פרופ' שלום רצבי, אוניברסיטת תל אביב – הרעיון הדו-לאומי: בין בובור והאיחוד לבין חנה ארנדט
16:30-16:15 – הפסקת קפה

18:30-16:30 – מושב רביעי – עט ואתיקה ציונית?

יו"ר – פרופ' ששון סומך, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' דן לאור, אוניברסיטת תל אביב – דילמות של "לאומיות ומוסר" בכתביו של נתן אלתרמן
פרופ' נסים קלדרון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב – אשה בורחת מבשורה- לאומיות, מוסר, והדברים שיודע מספר הסיפורים
ד"ר יוחאי אופנהיימר אוניברסיטת תל אביב – השיח המוסרי והסמכות הספרותית

3.20.2011

פורים שמח


מקרוב נבוכו רבים אם מותר לסמוך נשים להורות הלכה ולהקרא רבה בישראל. ותימה תימה אקרא דהלא מקרא מפורש משלי פ”לא פס’ כט רבות בנות עשו חיל. ואם בזמן אמותינו בתנ”ך קמו הנשים לאזור חיל במלחמתא של תורה בודאי מצוה רבה היא תרתי קמ”ל.

יש מקשים מדכתיב מקרב אחיך תשים עליך מלך ודרשו רז”ל מלך ולא מלכה ומבואר דאשה אסורה לעלות למשימה של שררה. אלא זה אינו דכתיב במגילת אסתר פ”א פס’ כב’ להיות כל איש שורר בביתו ויש לדייק ביתו ולא בית ה’. וא”כ האיסור שררה שייך לאשה דוקא בבית בעלה ולא בבתי כנסיות ובתי מדרשות. אלא דיש לדחות מב”מ ו ע”א ואיש כי יקדיש את ביתו לה’ מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו לאפוקי האי דלא ברשותו. וא”כ מתוך שאשה יוצאת מרשות אביה לרשות בעלה וכדקיי”ל הבעל מפר נדרי אשתו ויורש אשתו דבר תורה א”כ הלא היא תמיד נקראת ברשותו. ורק אלמנות וגרושות שהן ברשות עצמן מותרות להסמך לרבנות.

ויש לדייק עוד מדכתיב במגילת אסתר פ”ה פס’ א ותלבש אסתר מלכות וקשה דהל”ל ותלבש אסתר בגדי מלכות או לבוש מלכות ומה היא ותלבש אסתר מלכות. ויש לומר כדאיתא בגיטין סב ע”א מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב בי מלכים ימלוכו ע”כ וכדמרגלא בפומייהו דאינשי מאן מלכי רבנן. ומוכח שאסתר נתעטרה בתואר של רבנות. ואין להקשות איך עלתה אסתר בשררה שהרי היא כבר היתה מלכה ועברה על דרשת רז”ל מלך ולא מלכה וקיי”ל דאין איסור חל על איסור.

ואין להקשות ממאי דאיתא במגילה יג ע”ב ואת מאמר מרדכי אסתר עשה אמר ר’ ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים ואם אסתר הוסמכה לרבנות אמאי לא היתה רואה בעצמה את דמה. זה אינו דקיי”ל בנגעים פ”ב מ”ה דאין אדם רואה נגעי עצמו ואין אדם מתיר לא נדרי עצמו ולא נדרי אשתו ועיין בתוס’ נדרים ח ע”ב ד”ה ש”מ ושאר ראשונים. א”כ הגם שאסתר ומרדכי היו בקיאים בכל חדרי התורה לא היו מותרים לראות את דם אסתר ולפסוק אם היא טהורה.

אלא דיש לעיין על מאמר אחשורוש להיות כל איש שורר בביתו דהא נחלקו רב ושמואל במגילה יב ע”א חד אמר אחשורוש מלך טיפש היה וחד אמר פיקח היה. הרי לפי חד מ”ד עצת אחשורוש שהאיש יהיה שורר דוקא בביתו ובשאר מקומות האשה שפיר שוררת כל זה עצת טיפש. ואפילו למ”ד השני הלא עיקר עצת אחשורוש בא מממוכן יועצו כדכתיב פ”א פס’ טז ואמרו רז”ל מגילה יב ע”ב ממוכן זה המן. נמצינו למידים שסמיכת נשים לרבנות היא עצת טיפש ועצת המן הרשע.

וכן יש לדייק מן המגילה פ”ח פס’ טז ליהודים היתה אורה ודרשו במגילה טז ע”ב אורה זו תורה אלא כתיב ליהודים ולא ליהודיות וכן דרשו ששון זו מילה ומאי לנשים אצל ברית מילה. והדרן לדינא שאין לנשים שום פתח פתוח להסמך לרבנות.

הראיון עם תמר פוגל

הקליפ מהראיון עם סיון רהב



ותודה לקרל.

3.18.2011

האומנם השערים חסומים?


 
מאז סיבוב השערים האחרון ועד היום באופן רצוף, מבוא שערי הר הבית חסומים לתנועת יהודים על ידי מחסומים משטרתיים? מעשה זה בלתי חוקי אך המשרד לביטחון פנים מצפצף.

הגבלות התנועה ליהודים בעיר העתיקה ידועות: כעשרה רחובות בעיר העתיקה, רחובות רגילים המשמשים למעבר עוברי אורח ובהם גרים תושבים, סוחרים המתפעלים חנויות רגילות, ותיירים מטיילים, חסומים לתנועת יהודים. רחובות אלו מובילים להר הבית ולכן מתחילת הרחוב ועד סופו ישנו פיקוח הדוק יותר של המשטרה על תנועת העוברים והשבים.

ללא סמכות, ותוך התנגדות מצד חברי הכנסת ואישי ציבור, מונעת המשטרה תנועת יהודים ברחובות אלו, בעיקר בשבתות ובחגים יהודים. מחסום המשטרה נמצא בתחילת הרחוב ובו שומרים שני שוטרי מג"ב, או שוטרים כחולים, והם "מסננים" ומונעים תנועת יהודים ברחובות אלו, בנוסף למחסום הקיים בתחילת כל שער בו מצויים באופן קבוע שני שוטרים נוספים.

מניעת תנועה זו אינה חוקית כמובן, וחוות דעת משפטית בנושא נכתבה ע"י עו"ד הילה כהן מהפורום המשפטי למען א"י, השוללת צעד זה של המשטרה מכל וכל. אישי ציבור שלחו כבר מספר מכתבים לשר לבטחון פנים בנושא ההתנהלות הבלתי חוקית, וחברי סיעת האיחוד הלאומי ביקשו הבהרות גם בפגישות שערכו עם השר אהרונוביץ, כולם נותרו בלא מענה ברור, מדוע נוהגת כך המשטרה. בפועל, הגבלות התנועה ממשיכות.

כעת, בצעד קיצוני נוסף, המשטרה סגרה את מבואות שערי הר הבית לתנועת יהודים במשך 14 יום רצופים. ללא הסבר. ממקורות לא רשמיים נודע לנו, שישנה "התרעה חמה" על ניסיונות של יהודים לכניסה להר הבית.

כדאי לציין את סדר הגודל הכוחות המועסקים ב"משימה חשובה" זו: שני שוטרים נוספים על כל מבוא שער. ישנם כעשרה שערים, ובסה"כ – קרוב לעשרים שוטרים נוסף על הכוחות הגדולים הרגילים המוצבים בפתחי שערי הר הבית. הם נגרעים ממצבת כוח האדם המועסקת בשמירה על הבטחון בעיר העתיקה. על צעד זה של משטרת העיר העתיקה נוספת תמיהה נוספת: איזה סוג פשע הוא, ניסיון כניסת יהודי להר הבית?

האם מציבה המשטרה כוחות דומים במשך שבועיים רצופים, כאשר יש מידע על מחבל ערבי הבא לפגע ביהודים בעיר העתיקה? האם חוסמים כך רחובות שלמים לתנועת ערבים? לשאלות אלו לא זכינו למענה.

 
^

תוויות:

3.17.2011

האירוע בשילה היום


בישוב שילה מגנים בתוקף את האירוע במהלכו תקפו יהודים רעולי פנים פועלים ערבים באתר בניה סמוך, וטוענים כי התוקפים אינם בני המקום.

דוברות מטה בנימין בישוב שילה מגנים בתוקף את האירוע במהלכו תקפו יהודים רעולי פנים שני פועלים ערבים באתר בניה סמוך לישוב וטוענים כי התוקפים אינם תושבי הישוב.

"אנו שוללים כל פעילות אלימה לא-חוקית. מפעלנו ההתיישבותי בשילה נוסד על צדקת זכויותינו בארץ האבות ואנו גאים על משפחותינו, בתינו, ילדינו, שדותינו ועל כל ההגשמה הציונית שהושגה במשך למעלה משלשה עשורים לרגלי מקום המשכן", נמסר ממזכירות הישוב.

במועצה האזורית מציינים, כי הטיפול הראשוני הוענק לפצוע הערבי על ידי צוות מד"א בנימין אשר הוזעק לזירה והעניק לו סיוע עד לפפינויו על ידי אמבולנס של הסהר האדום.

מספר רעולי פנים הגיעו לפני זמן קצר לאתר בניה בישוב שילה ותקפו במקום שני פועלים ערבים ויהודי שנכח במקום באמצעות גז פלפל, כך נמסר ממשטרת מחוז ש"י.

רעולי הפנים אף הוסיפו ותקפו את אחד הפועלים בראשו באמצעות לום ברזל. רעולי הפנים נמלטו מהמקום ברכב, המשטרה פתחה בחקירת המקרה.

 
_____________________


שני פלסטינים וישראלי הותקפו באזור התעשייה שילה שבדרום השומרון, על-פי חשד כוחות הביטחון, בידי מתנחלים שהיו רעולי פנים. הרעולים תקפו את השלושה בלום ברזל וגז מדמיע ונמלטו. אחד מהפלסטינים נפגע קל ופונה לבית החולים ברמאללה.

ערבי נדקר במהלך סכסוך פלילי ונפצע קל - כוחות במקום
ערבי נדקר לפני זמן קצר בצומת שילה במהלך סכסוך על רקע פלילי ונפצע באורח קל. צוות מד"א 'י-ם' מעניק לפצוע סיוע רפואי והוא יפונה להמשך טיפול בבית חולים. כוחות משטרה ממרחב ש"י נמצאים במקום.

 

ההודעה של הישוב:

הבוקר התרחש בשילה ארוע חמור. יהודים רעולי פנים התקיפו פועלים ערביים באתר בניה בתוך הישוב, תוך כדי פגיעה ע"י תרסיס בשומר היהודי. כפי הנראה התוקפים אינם תושבי הישוב

.הפרטים המדויקים עדיין אינם ברורים, מתנהלת חקירה מטעם גורמי משטרה ושב"כ, אך גם בטרם תסתיים החקירה, וידוע לנו שכמה כיוונים נבדקים, מזכירות שילה מבקשת להבהיר בצורה ברורה:

אנו שוללים כל פעילות אלימה לא-חוקית. מפעלנו ההתיישבותי בשילה נוסד על צדקת זכויותינו בארץ האבות ואנו גאים על משפחותינו, בתינו, ילדינו, שדותינו ועל כל ההגשמה הציונית שהושגה במשך למעלה משלשה עשורים לרגלי מקום המשכן. אנו נמשיך בדרכנו זו.--


ההודעה של הרב אלחנן בן-נון

בע"ה יא' באדר ב' תשע"א

תגובה לתקיפת הפועלים הערבים הבקר בשילה

מעשה התקיפה שנעשה הבקר בשילה חמור ביותר. בלי שום קשר לזהות השותפים למעשה, הדבר אסור מצד ההלכה ומצד החוק, ואין זה משנה בכלל מי היו הפוגעים. ומה היו המניעים לכך.

כל מי ש'עיניו בראשו' מבין שפגיעה שאינה מתוך התגוננות עצמית, עלולה להביא להפקרות של אלימות. מצב בו אדם מתיר לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו, הוא חמור ובלתי נסבל, וסופו שיביא גם לפגיעות בין יהודים.

למרות איום הרצחנות הקשה בו מצויים הישובים ואנשיהם לא פעם ולא פעמיים, ועוד יותר בגללו, אין שום היתר לעשות מעשים פרטיים, שעלולים לדרדר את המצב. הטענות כלפי חלקים של ההנהגה המדינית – הצבאית – המשפטית, על תופעות של הפקרת הבטחון, הגם שלדעתנו יש בחלקן צדק רב, אין בהן שום בדל של היתר לעשות מעשים מעין אלה. ההיפך הוא הנכון. טענתנו העיקרית היא, שאותם אנשים בהנהגה גורמים בעצמם להפקרות בטחונית באיצטלה של חוק וסדר, ובכך פוגעים במדינת ישראל. הגררות נגדית לתגובות פרטיות, מדרדרת את ההפקרות במדינה עוד יותר.

האמונה השלמה בהדרכת התורה ובגאולת ישראל מחזקים אותנו גם בשעות קשות, שמתוך סבוכי החיים הלאומיים בעת הזאת, יוביל אותנו הקב"ה לרוחה, לאורה ולשמחה. מחשבות על פעולות פרטיות הן מחשבות של יאוש ושל חוסר אמונה בעם ישראל.

יש לצאת בחריפות כנגד כל מעשים כאלה. בתפלה לישועה גדולה ולגאולה קרובה.

אלחנן בן נון
רעולי פנים תקפו פלסטינים ביישוב שילה

שישה אלמונים תקפו בגז ובמוט ברזל שני פועלים פלסטינים שעבדו בבנייה. אחד מהם נפצע וטופל במקום, המשטרה פתחה בחקירה

מאת חיים לוינסון

שישה רעולי פנים תקפו הבוקר (חמישי) פועלים פלסטינים שעבדו בבנייה באזור התעשייה בהתנחלות שילה בדרום השומרון. השישה התקרבו אל שני הפועלים, ריססו אותם בגז והכו אחד מהם עם מוט ברזל. אחד מהפועלים הפלסטינים נפצע ונזקק לטיפול רפואי. המשטרה פתחה בחקירה.

הפועל שנפצע בתקיפה, סאמי סנובר, בן 31, שוחח עם תחקירן בצלם בבית החולים ברמאללה. סנובר מסר לבצלם כי קבוצה של תוקפים רעולי פנים תקפה אותו, וכי הוא חש שחייו ניצלו רק בזכות שומר מבוגר ושמו משה, אשר הגן עליו בגופו.
ממזכירות שילה נמסר: "אנו שוללים כל פעילות אלימה לא-חוקית. מפעלנו ההתיישבותי בשילה נוסד על צדקת זכויותינו בארץ האבות ואנו גאים על משפחותינו, בתינו, ילדינו, שדותינו ועל כל ההגשמה הציונית שהושגה במשך למעלה משלושה עשורים לרגלי מקום המשכן".

אלחנן בן נון, רב היישוב שילה אמר כי "מעשה התקיפה שנעשה הבוקר בשילה חמור ביותר. בלי שום קשר לזהות השותפים למעשה, הדבר אסור מצד ההלכה ומצד החוק, ואין זה משנה בכלל מי היו הפוגעי. ומה היו המניעים לכך. כל מי שעיניו בראשו מבין שפגיעה שאינה מתוך התגוננות עצמית, עלולה להביא להפקרות של אלימות. מצב בו אדם מתיר לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו, הוא חמור ובלתי נסבל, וסופו שיביא גם לפגיעות בין יהודים.

"למרות איום הרצחנות הקשה בו מצויים הישובים ואנשיהם לא פעם ולא פעמיים, ועוד יותר בגללו, אין שום היתר לעשות מעשים פרטיים, שעלולים לדרדר את המצב"

בין ההתנחלות שילה לבין המאחזים הסמוכים אליו ישנם חילוקי דעות לגבי סוגיית העסקת פועלים פלסטינים בתוך היישוב. לפני כחודשיים ניפצו צעירים זגוגיות במכוניות של פלסטינים שעבדו בבניין ביישוב, ובתגובה

אחד מתושבי שילה הודיע כי הוא יפצה אותם מכיסו על הנזק.

הרב אליעזר מלמד, רב הישוב והישיבה בהר ברכה, יצא הבוקר במדורו בעיתון בשבע בקריאה נגד תג מחיר. מלמד כתב כי "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו. לא חזרנו לארצנו כדי לנשל ערבים מבתיהם, אבל משקמו עלינו לכלותינו, נתבע שכל מי שרצה להרוג ייהרג, וכל מי שרצה לגרש יגורש, ועם השאר נחייה בשלום".

מפקד אוגדת איו"ש, תת-אלוף ניצן אלון,

התייחס הבוקר בראיון לערוץ 7 לאירועי תג המחיר על רקע הפיגוע הרצחני באיתמר. "האירועים של תג מחיר הם לא ערכיים, בניגוד לערכים שלנו כישראלים ויהודים. ראש התיישבות, ראשי מועצות ורבנים מבינים היטב שהשוליים הקיצוניים פוגעים בהתיישבות. אני לא תמיד שבע רצון מרמת הגינוי. צריך למנוע מהם להתרחב".

כמו כן מסר תא"ל אלון כי צה"ל עצר השבוע עשרות פלסטינים במסגרת חקירת הרצח. הוא סיפר כי התנהל מרדף שהתבסס על עקבות שהיו במקום, אך ציין כי אינו יכול לומר לאן מתקדמת החקירה.
^





הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 435 מיום 17.3.2011

על הדיווח


בעקבות הטבח באיתמר היה על ערוצי התקשורת השונים להתמודד עם נושאים רבים. ראשית, מכיוון שהיישוב דתי נמנע מהעיתונאים דיווח ממקור ראשון במשך שעות רבות. ובאותו עניין, אנשי היישוב לא יכלו להעביר את המסרים שלהם, בעוד הידיעות דולפות החוצה, דבר שאפשר לצד הערבי ולתומכיו לשדר את המסרים שלהם.

בנוסף, המשפחה והיישוב היו צריכים להחליט האם לשחרר לפרסום את תמונות התקריב הקשות של הקרבנות. לבסוף הוחלט להעביר את התמונות באישור המשפחה, אבל לא את אלה של הרבנית פוגל. דבר זה הוביל לוויכוח אתי-מקצועי, כביכול, ודוגמה לכך השאלות הלוחצות של גאולה אבן אל אורן הלמן, מנהל לשכת העיתונות (אם כי משרד ההסברה היה אחראי). חשוב לדעת: תמונות כאלה אינן נדירות כלל, אם נזכור את השואה או את קישינב. ולא נשכח: הגוויות שלאחר הרצח במעלה העקרבים ב- 1954 אף הוחזרו לשטח לאחר הפינוי בהוראה ממשלתית רק כדי לצלם את הקרבנות על אתר.

נושא שלישי הוא מה שהיה חסר בסיקור התגובה הפלשתינית. צפיתי בכל שלוש מהדורות החדשות של הערוץ הראשון במוצאי שבת, ובאף אחת מהן לא הוזכרה חלוקת הממתקים של תושבי עזה אשר תועדה ברשתות זרות (וגם באתר ynet). כאילו היה מספיק לעורכי המשדרים הרוע והרשע של מבצעי השחיטה עצמם ועכשיו להשליך את אותם על סתם ערבים? ידיעה כזו הייתה חשובה כדי להבין את הרקע לרציחות, אבל מישהו כנראה החליט לא 'לגדוש' את המסך.

הגירסה המקורית

בעקבות הרציחות בסכין באיתמר, היה על ערוצי התקשורת השונים להתמודד עם נושאים רבים. ראשית, היות הישוב דתי מנע מהעיתונאים את האפשרות של דיווח ממקור ראשון במשך שעות רבות. ובאותו עניין, מבחינת דוברות, גם נמנע מהישוב להעביר את המסרים שלו בעוד הידיעות דולפות החוצה, דבר שאיפשר לצד הערבי ולתומכיהם האנטי-ציוניים לשדר את המסרים שלהם (להוציא מקרה אחד). דבר שני, עלה הנושא של מתן פרסום לתמונות-קריב קשות של הקרבנות. לבסוף, הוחלט להעביר את התמונות באישור המשפחה, אבל לא אלה של הרבנית פוגל. דבר זה הוביל לויכוח אתי-מקצועי, כביכול, ודוגמא לכך השאלות הלוחצות שאולי מישהו יגדיר כמתחסדות של גאולה אבן אל אורן הלמן, מנהל לשכת העיתונות (אם כי משרד ההסברה היה אחראי והלמן הודה שהוא עצמו אפילו לא צפה בתמונות ). תמונות כאלה אינן נדירות כלל אם נזכור השואה או קישינב. ולא נשכח: הגוויות שלאחר הרצח במעלה העקרבים ב- 1954 אף הוחזרו לשטח לאחר הפינוי בהוראה ממשלתית רק כדי לצלם את הקרבנות על אתר.

הויכוח בנדון רק הפך לאמצעי ניגוח נגד צבור המתנחלים נוכח זוועת הרצח שכוחות המתנגדים למפעל הציוני היסודי לא יכלו לה (אם כי בלוגר אחד, יוסי גורביץ, בוגר "נחלים", פרסם טור זוועתי בנסיון, נואל לדעתי, ל"אזן" את המצב שנוצר לרעת הערבים).

נושא שלישי הוא מה שהיה חסר בהקשר הסובב. למשל, צפיתי בכל שלוש מהדורות החדשות של הערוץ הראשון במוצאי שבת ואף לא פעם אחת הוזכרה חלוקת הממתקים של תושבי עזה אשר תועדה ברשתות זרות ובסוכנויות אחרות שעות רבות לפני כן (ואף אתר Ynet פרסם הידיעה). כאילו היה מספיק לעורכי המשדרים הרוע והרשע של מבצעי השחיטה עצמם ועכשיו להשליך את אותם רוע ורשע על סתם ערבים? ידיעה כזו הייתה חשובה להבין את הרקע לרציחות אבל מישהו החליט לא "לגדוש" את המסך אם כי הסיקור של רעידת האדמה ביפן נמשך על פני עמודים רבים ושעות רבות של שידור.

ודבר חסר אחרון: למחרת ההלוויות המהדורה האנגלית של "הארץ" לא ראה לנכון לכלול בעמוד הראשון שלה דיווח על האירוע שבו נכחו למעלה משתי רבבות בני אדם. כלום. איזה אפס של עיתון.

 

3.13.2011

הודעה ממחלקת הסברה של מועצתת יש"ע

התמונות הקשות של הרצח הנתעב בישוב איתמר מעלה תהיות כיצד יכול בן אדם לטבוח משפחה שלמה?

כיצד יכול בן אנוש לרצוח בסכין תינוקת בת 4 חודשים וילדים רכים ?

התשובה לפניכם עם דוגמאות וקישורים :

ההסתה הפרועה בתקשורת הרישמית של הרשות הפלסטינית כנגד היהודים.

זה לא קוריוז נחמד - זה לא עוד סקופ -

זו הסתה פרועה שמתנהלת כאן יום יום - באין מפריע - על ידי השופר הרישמי של הרשות הפלסטינית .

אבו מאזן ובכירי הרשות לא יכולים לאמר "אנו מגנים רצח אזרחים" ולהמשיך לשדר הסתה בתקשורת .

רטוריקה של מוות, רצח, דם , שהיד : חוזרת על עצמה שוב ושוב.

הילדים סופגים את אווירת השנאה הקשה ואת הרטוריקה המזוויעה - וכשהם גדלים חלקם הופכים לרוצחים צמאי דם.

דוגמאות בעיקר מהתקופה האחרונה, שצריכות להטריד את כולם , לא חסר .

(מתוך אתר "מבט לתקשורת הפלסטינית" http://www.palwatch.org.il/ של איתמר מרכוס):

- אבו מאזן מעניק 2000$ למשפחת מחבל , 20/2/11 :


האישה המחבלת דלאל מוגרבי - דמות מופת 16.2.11:



השהידים הם מקור גאווה (9.2.11 ):


בכיתות הלימוד מלמדים ילדים "שישפך מאיתנו הדם" 4.1.11:


שלוף את החרב ואל לה לחזור - השיר שחוזר על עצמו :


שודר 7 פעמים במשך 3 ימים - "גיבורים" שרצחו יהודים בביתם - כולל תינוק :


היהודים חיות פרא - דמונזיציה של ישראל בכתבות, בסרטונים ובקריקטורות :


הרוג יהודי ותגיע לגן עדן - דוח מפורט :


ילדים - בקשו את המוות :


בברכה

יגאל דילמוני

סמנכ"ל

מועצת יש"ע

נייד : 052-7203723

תלונתי לממונה על קבילות הצבור ברשות השידור

"צפיתי בכל מהדורות החדשות של הערוץ הראשון הערב במוצאי שבת, כולל הסיכום בחצות הלילה. הדיווח על רצח תושבי איתמר היה מלא, מגוון ומתחשב בכול. אלא שדבר אחד לא דווח: השמחה לאיד של תושבי עזה.

כבר בשתיים וחצי אחר הצהריים, YNET ועוד באנגלית (דהיינו זמן עבר לצורך תרגום) פירסם את הדבר.

בשעה 8 בערב, השר יולי אדלשטיין הודיע כפי שפורסם כאן (http://www.news1.co.il/Archive/001-D-263356-00.html), בין היתר: "פיגוע הרצח המתועב שאירע אמש מהווה הוכחה אחת מיני רבות לכך שאין פרטנר בצד השני. בעוד ילדינו נשחטים במיטותיהם ותושבי עזה חוגגים את הטבח הנפשע בחלוקת סוכריות וצהלות שמחה, אני שואל את הקהילה הבינלאומית: עם מי אתם מצפים שנדבר על שלום?..".

אם אני ידעתי על כך, סביר להניח שעורכי החדשות ידעו.

אבקש שתברר את תלונתי בה אני שואל:

1. האם היה ידוע לעורכים אודות חלוקת סוכריות בעזה? ואם כן, מדוע לא שודרה ידיעה בעניין? ואם לא ידעו, מדוע?
2. האם היה ידועה לעורכים הודעתו של השר אדלשטיין? אם כן, מדוע לא שודרו דבריו? ואם לאו, מדוע לא ידעו?

תודה."

3.11.2011

אודות "צידה לדרך"

כתבה באתר סרוגים.


כך זה מתחיל:-

בעקבות תופעת הטיולים ביו"ש: מגזין אינטרנטי חדש

אלה קובלנץ ממייסדות חוגי המטיילים ביהודה ושומרון מוציאה לאור מגזין חדש בנושאי א"י טבע והיסטוריה ושמו "צידה לדרך" והיא לא מכוונת רק לציבור הדתי: "יש נהירה של חבר'ה צעירים, גם חילונים, לחוגי סיור ולטיולים לא פורמליים ברחבי ארץ ישראל, לרבות ביהודה ושומרון, ולכן הירחון בא כפרי בשל על רקע אווירת הרנסנס הזאת"

רן פרחי,  10.03.11

"צידה לדרך", מגזין חדש בנושאי ידיעת הארץ, עלה לאוויר ברשת האינטרנט. המגזין היוצא אחת לחודש, כולל מאמרים בנושאי טבע הארץ אך גם בהיסטוריה ישראלית וא"י. נפגשנו לשיחה עם עורכי המגזין, אלה קובלנץ וגלעד פולק. אלה קובלנץ (27) היא טיילנית ותיקה, ממייסדי חוגי המטיילים בימי שישי ביהודה ושומרון ובוגרת המחלקה לארכיאולוגיה בבר-אילן.

"יש כתבי עת מדעיים בספריות, העוסקים בידיעת הארץ במגוון התחומים. למרות שהם אוצרים ידע עשיר ומעניין, חשופים אליהם רק המנויים המעטים שלהם והסטודנטים בספריות וזה מאד מצער היות וזה אוצר בלום שיכול היה לעניין רבים. הבחנו שיש היעדר במידע אינטרנטי איכותי ועם זאת נגיש לציבור הרחב ולכן החלטנו לייסד ירחון אינטרנטי שיביא לציבור אותו ידע ברמה מקצועית ראוייה".
 הכתבה שלי ב"צידה לדרך".
^



3.10.2011

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" של "בשבע" גליןם 434 מיום 10.3.2011



האם קיים נוהל של ענישה ברשות השידור? מה באמת קורה עם עובדים אשר תלונות נגדם נמצאו מוצדקות? הרי מטרת הפיקוח היא להבטיח שטעויות יתוקנו, וגם שניסיונות להפר ביודעין את כללי האתיקה לא יחזרו על עצמן. הצעתי לא פעם לבכירי רשות השידור לקבוע סולם ענישות הכולל, למשל, נזיפה, השעיה, או אפילו ניכוי בשכר (הרי ברשות השנייה מנכים זמן פרסום). אם רמות הענישה תהיינה ידועות, גם צרכני התקשורת יהיו רגועים יותר. במצב הנוכחי, גם אם הממונה מבקש להעניש, הוא מפנה את הנושא לטיפולו של מנהל היחידה, ושוב - יד יכולה לרחוץ יד כי הכול 'פנימי'. ככה אין תועלת ממשית בעבודתו של הממונה, כי הסמכות המעשית איננה בידי האינסטנציה הקובעת. המסקנה: צריך שיהיו כללי ענישה ידועים ומוכרים ולא רק "נו-נו-נו", אחרת הממונה ימשיך להצדיק תלונות והכתבים ימשיכו לעבור על הכללים.

ואגב כך, מי יעניש את ספי רכלבסקי? במאמר דעות השבוע ב'הארץ' הוא כתב: "בקרוב תחגוג ישראל 44 שנים לכיבוש. זה תקופה ארוכה שמדובר בכיבוש הקולוניאלי האחרון בעולם". "האחרון"? הרי הסינים כובשים עדיין את טיבט; הרוסים את צ'צ'ניה; תורכיה היא כובשת בקפריסין, ומה צרפת עושה בקורסיקה ובריטניה באיי פוקלנד? ולא נשכח, ישראל איננה מעצמה קולוניאליסטית בארצה, שהובטחה לעם ישראל בברית בין הבתרים ושנכללה בהגדרת הבית היהודי לפי החלטת חבר הלאומים. האם מחבר הספר "חמורו של המשיח" היה לחמורו של השקר והכזב?

ישראל מידד

_________________________

פתיח מקורי:

מתוך ידיעה בתקשורת למדתי, אמנם לזמן קצר, שאכן קיימות שיטות של ענישה ברשות השידור, או לכל הפחות ב"קול ישראל".  כפי שפורסם, היועצות הלשוניות של הרדיו הורחקו מחדרן שליד האולפנים.  פשען?  במקום להעביר טכסט שניקולא רוזנבאום הוא עורך "יומני הבוקר", הן טעו וכתבו "יומני בוקר טוב ישראל''. והרי ''בוקר טוב ישראל'' שייכת לגל"צ, המתחרה.  במכתב אלי, הממונה על קבילות הצבור ברשות השידור קובע שהידיעה "היא בבחינת עורבא פרח כחלק ממערכת של שמועות ורכילויות".  נניח לתופעה הבזויה הזאת של רכילות ונתרכז בעיקר: האם קיים נוהל של ענישה ברשות השידור.
^

3.09.2011

הלכות פורים בשילה

פורים בשילה


א. מסורת היא בישוב לקיים שני ימי פורים מספק גם ביד' וגם בטו' באדר. כך קבעו רבותינו כבר לפני 200 שנה עם תחלת ההתישבות בא"י לנהוג בערים העתיקות; חברון, יפו, עכו, שכם, לוד, עזה, טבריה צפת וחיפה ומקומות נוספים (ס' ארץ ישראל סי' ה' סע' א, ס' פאת השולחן סי ג' סע' טו'). במהלך השנים ברוב המקומות הפסיקו לנהוג כך, ונוהגים כך רק קהלות מעטות בערים הללו. לאחר כבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים, וחדוש ההתישבות בהם, התחדשה המסורת במספר מקומות כמו בחברון – קרית ארבע וכך נהגנו גם בשילה על פי הוראת הרב שפירא זצ"ל.

ב. דברים רבים נכתבו ונאמרו על מדת הוודאות שיש לראות בשילה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, גם אני כתבתי את דעתי בענין, אבל כדי לפסוק דבר מחייב לכל הצבור צריך את דעתם של פוסקים מובהקים . לא אאריך כאן, אלא אכתוב את מסקנת הדברים לעת עתה. עם גילוי הכתובת היוונית בשרידי אחת מהכנסיות שעל יד התל, בה מוזכרת שילה נסגרה לדעתי הוודאות על הזיהוי המדויק של המקום. הכתובת היא מהדור הרביעי של אמוראי א"י והיתה זאת תקופה של התפשטות ההתישבות הנוצרית בארץ וגם כאן.

ג. למרות הזיהוי המדויק של שילה, נותרה בעיקר בעיה אחת, האם היתה בשילה חומה כנענית אותה מצא יהושע כשהגיע לכאן? השרידים הארכיאולוגים לכאורה תומכים בהבנה זו, אם כי לא נגמרו הויכוחים גם בין אנשי המחקר. בין מפרשי הגמרא ישנה מחלוקת. בעלי התוספות במסכת שבועות (טז.) אומרים שבשילה היתה חומה. גם בירושלמי נאמר שכל הערים שנמנו ביהושע היתה להם חומה, אבל יש אומרים שהכוונה רק לרשימת המלכים הכתובה בפרק יב' ביהושע. לעומת זאת, בפירוש רבנו גרשם מאור הגולה על מסכת תמורה (כא:) כתוב שלא היתה כאן חומה, כי שילה היתה כפר קטן . בלי ממצאים ברורים יותר לא נוכל להכריע, כדעת התוספות. על כן, בינתיים אנחנו נוהגים יומיים.

ד. מדוע קבעו בכל הערים העתיקות לעשות יומיים מספק, מדוע היה הדבר חשוב כל כך? את התשובה נותן כבר התלמוד הירושלמי: (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף א/ב) "כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי [אמר] חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון". מסביר הר"ן בתחלת מסכת מגילה: (חדושי הר"ן על מגילה דף ב ע/א) "שאלו היה אומר מימות אחשורוש לא היתה ירושלים ושאר ארץ ישראל בכלל מוקפין חומה, לפי שהן חריבות עתה". לכן ראו חשיבות גדולה לציין גם בא"י את הנס של היום השני. היום הראשון מזכיר את ההצלה שנצלו ישראל מגזירת המן, אבל היום השני מיוחד למצות מחיית עמלק, כי רוב הרוצחים נהרגו כבר ביום הראשון. אם לא יהיה זכר למחיית עמלק בדורו של המן בערי א"י, סימן שלפני שנפל הספיק עמלק להצליח בחלק מהמזימה שלו.

ה. אומר על זה המדרש כי אחת הטענות ששכנעו את אחשורוש ויועציו לגזור את הגזירה למרות פחדם מד', היתה: (אסתר רבה (וילנא) פרשה ז ) " .. ומרוב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם. ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו". דהיינו חורבן המקדש הוא הוכחה להצלחת עמלק, שאין ישראל קשורים כבר לא-לקיהם. היום שברור זיהויה של שילה, והיא מוזכרת בספר יהושע, וגם רואים בה חומה עתיקה, משקל גדול יותר משנים קודמות עובר ליום השני, למרות הספק שנותר. לפיכך חשיבות גדולה היא לבטא את חלקה של א"י במחיית עמלק, ולחגוג את היום השני כראוי.

ו. מקומות רבים בא"י היו שמחים לזכות לעטרה זו של שילה העתיקה. נושאים אנחנו בגאוה גדולה את הזכות ליישב את מקומנו, ולהדגיש את העובדה שאיננו אורחים ולא כובשים, אלא בני הארץ ששבו אליה. שרשינו לא 200 או 300 שנה ינקו כאן, 3273 שנה אנו יושבים בשילה משנת 2500 לבריאת העולם חסר שתיים. אבל העיקר הוא, ששרשינו יונקים לא רק מהסטוריה אלא משליחות א-לקית אשר מצות מחיית עמלק, בעור הרע העולמי היא אחד מחלקיה הראשונים.

ז. קשה אמנם לחגוג יומיים פורים למי שמשקיע את מלא כחו, אבל חלילה לנו לזלזל בדבר גדול זה. לכן כל אחד ידע איך לנהוג לפי המתאים לו, וידע כיצד לבטא את שמחת הפורים בשילה הראויה לגילוי כבודה של א"י. לפיכך ננהג גם השנה כבשנים עברו, שכל מצוות הפורים נוהגות גם ביום שני טו' באדר ב'; קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת הפורים. ההבדלים בין היום הראשון לשני הם: מגילה בלי ברכה, אין קוראים בתורה 'ויבא עמלק' ואין אומרים 'על הנסים' בתפלה. כדי לבטא את החזוק שקבלה מצות היום השני בשילה נאמר מעתה 'על הנסים' בסוף ברכת המזון לפני 'הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח' בלשון זו: 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר וכו''.


יהי רצון שנזכה לשמחה גדולה וישועה גדולה מתוך שמחת הפורים הבעל"ט.



הרב אלחנן בן-נון

תוויות: ,

3.07.2011

הכתבה השנייה שלי באתר "צידה לדרך" על אלכסנדר רובוביץ

כאן.


^

3.05.2011

תגובות לאירוע חוות גלעד


כעשרים מתנחלים מאיזור שילה יצאו כעת בצעדה מצומת שילה לכיוון הכפר תורמוס עיה. כוחות גדולים של צבא ומשטרה מלווים את הצעדה.

מתנחלים התגודדו בצומת המחבר בין כביש 55 לכביש 60 מערבית לשכם. על פי הדיווח, המתנחלים יידו אבנים על כלי רכב העוברים באזור.

ציר חוצה בנימין נחסם לתנועת פלשתינים סמוך לנווה צוף. בחברון נחסם הערב ציר תנועה של פלשתינים למשך כשעה בידי מתנחלים.

מקרים של יידוי אבנים מביאים לתגובות מכוחות בטחון ומשטרה כפי שאירעו בחוות-גלעד, וחבל.

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 433 מיום 3.3.2011


בתחתית עמוד 3 בגיליון יום חמישי שעבר של 'הארץ' קראתי מודעה קטנה מטעם העיתון (מצורפת למטה). מהמודעה הבנתי שלפני כמעט שנה וחצי פורסמה ידיעה בעיתון הקשורה לעמותת אלע"ד והכותרת לא בדיוק מסרה את האמת. חיפוש בגוגל מגלה את הכותרת: "השופט סולברג פסק נגד עיריית ירושלים: בונה במזרח העיר ללא היתרי בנייה". וכעת, אחרי שארגוני השמאל בוודאי השתמשו בכותרת כדי להרוויח נקודות תעמולתיות, וכאשר הכותרת המוטעית עדיין מופיעה באינטרנט, העיתון השתכנע שעליו להתנצל.

"להתנצל" כתבתי? קודם נחזור על הטקסט: ראשית, "נפלה טעות". שנית, "מערכת העיתון מצטערת אם הובן אחרת". מניסיון אישי, טעויות אינן "נופלות". הן מתרחשות. מישהו אינו מתפקד בצורה מקצועית, או גרוע מזה, מתוך דעה קדומה פשוט חושב שהוא שמע או ראה מה שלא היה שם. במקרה כזה, על העורכים לדאוג שהדבר לא יחזור על עצמו. ולכן, יש מקום לשאול האם הכתב ננזף? האם הוא עבר סדנא מתקנת? בנוסף, מהניסוח איננו לומדים בדיוק מה היה לפני 18 חודשים באולם בית המשפט, ולכן ההצטערות של המערכת קצת חשודה בעיניי. מכיוון שלא ברור מה הייתה ה"טעות", איננו יודעים את ה"אמת". והרי כל מטרתה של תקשורת היא להעביר את האמת ולא לתווך אותה או לעוות אותה או לטעות.

ועוד עניין: אם עיתון מסוגל להדפיס ידיעות וטורי פרשנות יום-יום, איך זה שלוקח לו לתקן את עצמו שנה וחצי? ואפילו אם אלע"ד התלוננה באיחור, ואינני יודע אם כן, חובה שכלי התקשורת יבדוק את עצמו. זאת כדי להבטיח רמה גבוהה של דיווח וכדי שצרכני התקשורת יקבלו רק את האמת ושה"טעות" לא תחזור על עצמה.


 

3.03.2011

מועצת יש"ע על אירועי חוות-גלעד

העמדת לוחמי יס"מ חמושים בנשק מול אזרחים נאמנים למדינה, השבוע בחוות גלעד, זוהי חציית קו אדום מתוכננת מראש. מזעזע לחשוב ששוטר ישראלי הרים רובה, הכניס יהודי אזרח ישראל בין הכוונות ולחץ על ההדק, יהיה סוג התחמושת בקנה אשר יהיה. זהו תקדים מסוכן שנועד להעמיד את המתנחלים באור לא לגיטימי ולא אנושי ועלול להיות תחילתו של מדרון חלקלק מסוכן ביותר. האם בהפרת סדר מצד סטודנטים או פועלים היו יורים על מפגינים, אפילו אם היו נוקטים באלימות?

החודש ציינו חמש שנים לאירועים האלימים בעמונה. כנראה שהמשטרה והצבא לא למדו את הלקח, חרף וועדות החקירה שקמו בעקבות היד הקלה על האלה ועל רסן הסוס באותם הימים.
בעקבות האלימות חסרת התקדים מצד כוחות הביטחון בחוות גלעד השבוע, שיגר יו"ר מועצת יש"ע מכתב חריף לרמטכ"ל ולמפכ"ל, בדרישה לחקור מי נתן את ההוראה לעשות שימוש באמצעי ירי חמורים, במהלך הריסתם של המבנים:


כ"ד אדר א' תשע"א 28 בפברואר 2011

לכבוד לכבוד
רב-ניצב דודי כהן                              רב-אלוף בני גנץ
המפקח הכללי                                   ראש המטה הכללי 
משטרת ישראל                                 צבא ההגנה לישראל 


הנדון: עליית מדרגה חמורה הבוקר בחוות גלעד

ממידע שהגיע אל מועצת יש"ע עולה כי הבוקר, במהלך הריסתם של כמה מבנים בחוות גלעד, עשו הכוחות שימוש באמצעי ירי חמורים שהדעת אינה סובלת אותם.

מכוחות הביטחון הישראלים מצופה לנהוג באחריות ובשיקול דעת, אך קשה להשתחרר מהרושם שלא כך נהגו הכוחות הבוקר ולא בפעם הראשונה.

חצי עשור עבר מאז האירועים האלימים בעמונה. אסור לנו לחזור לימים אפלים אלה, של אלימות מופרזת ואמצעים בלתי נסבלים נגד אזרחים, שאפילו אז לא נעשה בהם שימוש.

על המשטרה והצבא היה להפיק לקחים בעקבות אירועים אלו וועדות החקירה שקמו בעקבותיהם ולהפנים שפינוי בניה בלתי חוקית, אם חייב להתבצע, עליו להיעשות באורך רוח ובמתינות.

אנו רואים בחומרה רבה ביותר את השימוש באמצעים פסולים אלה. לא יעלה על הדעת, בשום אופן, שחיילים ושוטרים יכוונו קנה נשק אל מתיישבים, ואין זה משנה איזה סוג של קליע נמצא בתוכו.

אבקשכם לחקור מי נתן את ההוראה לעשות שימוש מתוכנן מראש באמצעים קיצוניים וחמורים אלה ולוודא שאירוע מסוג זה לא יישנה.

מצורפות תמונות שצולמו במקום.

בכבוד רב,

דני דיין
יו"ר מועצת יש"ע

העתקים:
מר אהוד ברק, שר הביטחון
מר יצחק אהרונוביץ', השר לביטחון הפנים
חברי הנהלת מועצת יש"ע

3.02.2011

בפורים מטיילים